וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כנס ג'ורני: ההשקעות בננו טכנולוגיה בישראל יגיעו לכ-230 מיליון דולר עד 2011

גיא גרימלנד

18.9.2006 / 16:08

ממשלת ישראל תגדיל את המימון לאוניברסיטאות בארץ בחמש השנים הבאות להיקף של 82 מיליון דולר



זריקת עידוד לתעשיית הננו טכנולוגיה הישראלית. ממשלת ישראל הודיעה בכנס ג'ורני 2006 כי תגדיל את המימון לאוניברסיטאות בארץ בחמש השנים הבאות להיקף של 82 מיליון דולר. היקף התמיכה הממשלתית במו"פ לתחום הננו טכנולוגיה הסתכמה בשנת 2005 ב-15 מיליון דולר, זאת לעומת כמיליארד דולר בארה"ב ואירופה.



התמיכה החדשה מגיעה במסגרת תוכנית מימון חדשה של הממשלה. על כל דולר שהממשלה משקיעה בחברות ננו טכנולוגיה, יגיעו 3 דולרים נוספים ממשקיעים פרטיים והאוניברסיטאות בהליך מאטצ'ינג (matching). המשמעות - היקף ההשקעה במרכזי ננו טכנולוגיה בארץ יגיעו ליותר מ-230 מיליון דולר עד שנת 2011. "זהו סכום כסף משמעותי מאוד עבור המחקר הננו טכנולוגי בישראל", אמר ד"ר אלי אופר, המדען הראשי.



לפי נתונים שאסף דן וילנסקי, מנהל הוועדה הלאומית לננו טכנולוגיה (INNI), כיום פועלות בארץ 240 קבוצות מחקר בתחום הננו טכנולוגיה; כ-40 חברות סטארט אפ מבוססות ננו טכנולוגיה או כאלו המאפשרות פיתוח ננו טכנולוגיה; ו-6 חברות סטארט אפ כבר מציגים רווחים.



פרופ' אורי סיון, מנהל מרכז ראסל ברי לננו טכנולוגיה בטכניון, ציין כי תחום הננו טכנולוגיה צפוי לשנות את עולם ההנדסה. "ננו טכנולוגיה לא תהיה המשך טבעי של הנדסה, אלא תהיה הנדסה מסוג אחר. הביולוגיה המולקולרית והאלקטרוניקה יידעו לדבר אחד עם השני", ציין סיוון. "אנחנו עוסקים בנושאים שלעיתים אנחנו לא מבינים אותם לחלוטין", אמר. "המאמץ שלנו בטכניון הוא לבנות את עצמנו קדימה לפיתוחים בתחום לעשרות השנים הבאות". סיון ציין כי כרטיס הכניסה לתחום הוא גבוה: 100 מיליון דולר בערך לאוניברסיטה.



בממשלה הביעו חשיבות רבה בכל הנוגע להשקעות מו"פ ננו טכנולוגיה. חיים פרננדז, סגן מנהל אגף התקציבים במשרד האוצר, ציין כי יש הצדקה לתמיכה ממשלתית בננו טכנולוגיה. לדבריו, הממשלה מתחבטת בשתי שאלות: האם נדרשת השקעה של הממשלה בתחום הנ"ל והאם ההשקעה מבוצעת באופן יעיל. לשתי השאלות השיב פרננדז בחיוב.



אהרון בית הלחמי, מנהל בקרן ההון סיכון יורופאנד, ציין כי לקרנות ההון סיכון יש עניין רב להשקיע בהזדמנויות מעולם הננו טכנולוגיה. "ל-VC יש חוש ריח. הם מחפשים את ההזדמנויות האלו. אין הבדל בין השקעה בחברת סטארט אפ מעולם הננו לחברה בתחום המיקרואלקטרוניקה", הבהיר. למרות זאת ציין כי ישראל נמצאת בפיגור של מספר שנים בתחום לעומת האמריקאים, היפנים והקנדים, ועדיין אין מספיק דיל פלואו (זרם השקעות) בישראל. "כבר עכשיו קרנות מסתובבות סביב מוסדות מחקר לתחום הננו טכנולוגיה בכדי ללמוד את הנושא. יש כאן צעירים עם רעיונות מבטיחים".


טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully