שופט פדרלי פסק כי מדעני מכון ויצמן הם הבעלים על פטנט הארביטוקס - התרופה הפופולרית לסרטן של אימקלון

שופט פדרלי בניו יורק קבע כי שלושה מדענים ישראלים ממכון ויצמן הם הבעלים האמיתיים על הפטנט לארביטוקס, התרופה הפופולרית לטיפול בסרטן של אימקלון סיסטמס. אימקלון סיסטמס, שרק לאחרונה השתחררה משערוריית המסחר לפי מידע פנים, מפיצה את התרופה יחד עם בריסטול-מאיירס סקוויב. על פי הערכות, הפסיקה עשויה להיתרגם לתמלוגים של מעל 30 מיליון דולר ב-2006 עבור מכון ויצמן.



אימקלון מסרה בתגובה, כי תערער על החלטת בית המשפט, שהעניקה למדענים הישראלים בעלות בלעדית על הפטנט. אימקלון הוסיפה כי היא אינה צופה שלפסיקה תהיה השפעה שלילית על פעילותה בטווח הקצר. עוד אמרה החברה כי "המדענים של ידע (חברת היישום של מכון ויצמן) זנחו מזמן כל זכות שייתכן שהיתה להם על ההמצאה בכך שלא הגישו בקשה לפטנט משלהם". בריסטול-מאיירס, המתאוששת מהדחת המנכ"ל שהתרחשה מוקדם יותר החודש, לא מסרה תגובה.



ידע מחקר ופיתוח, חברת היישום של מכון ויצמן, הגישה תביעה נגד אימקלון ב-2003. התביעה התמקדה בבעלות על פטנט על דרך לעיכוב הצמיחה של תאים גידוליים. מכון ויצמן וידע מחקר ופיתוח, טענו כי חוקרי המכון פיתחו את הטכנולוגיה שסאנופי, החברה שהפכה מאז לסאנופי-אוונטיס, רשמה עליה פטנט ומכרה לאימקלון זכויות עליה. אם ידע מחקר ופיתוח תקבל בעלות בלעדית על הפטנט, הדבר יאפשר לה למכור רישיונות לחברות אחרות.



פסיקת בית המשפט צפויה להשפיע בצורה משמעותית על אימקלון, שנבנתה על תרופת הארביטוקס, שנועדה לטיפול בסרטן המעי הגס. במארס, התרופה קיבלה אישור לטיפול בגידולים בראש ובצוואר. אנליסטים צופים כי המכירות העולמיות של התרופה ב-2006 יגיעו ליותר ממיליארד דולר, מתוכם מקבלת אימקלון תמלוגים של 39% מהשותפה בריסטול-מאיירס על מכירות בארה"ב, ותמלוגים של 9.5% משותפתה מרק על מכירות מחוץ לארה"ב.



אחת השאלות שמעוררת הפסיקה בקרב אנליסטים היא האם אימקלון תחויב לשלם למדעני ידע קנס או תמלוגים בדיעבד, וכן, לא ברור עדיין מי יזכה ברישיון לפטנט מחברת ידע. "באופן ריאליסטי, מה הולך לקרות?", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" אנליסט הביוטכנולוגיה של HSBC, ג'ין מאק, "לידע אין את האמצעים להפוך את התרופה למסחרית. אימקלון תצטרך להמשיך לייצר אותה ולשווקה. שני הצדדים יעדיפו כי התרופה תישאר בשוק, כי תמלוגים על אפס הם אפס", אמר.



על פי אחד התרחישים, לדברי מאק, אימקלון תקבל רישיון על הארביטוקס מידע ותשלם תמלוגים של 3% על המכירות הצפויות ב-2006 - כ-34 מיליון דולר.



מכון ויצמן נחשב אחד מהמוסדות האקדמאיים שזוכים בתמלוגים הגבוהים ביותר בעבור פיתוחים מחקריים שהוא מבצע ושנמכרים לצד שלישי.



מייסד אימקלון, סם ואקסל, מרצה עונש מאסר של שבע שנים בגלל חלקו בשערוריית המסחר על פי מידע פנים במניות החברה, בו הסתבכה גם כוהנת עיצוב הבית האמריקאית מרתה סטיוארט. ב-2001, הכינה אימקלון מסמכים ל-FDA בנוגע לאישור הארביטוקס. בדצמבר 2001, כשנודע לסם וקסאל באי-מייל מעורך דין כי ה-FDA עומד לדחות את הבקשה לדון בתרופה, שהיתה כתובה בצורה מרושלת, מיהר להתקשר לבני משפחתו ולהזהירם.

וקסאל, ואחיו הרלן וקסאל, שהחליפו כמנכ"ל אימקלון, מכרו מניות בשווי של כ-150 מיליון דולר בשבועות שקדמו לדחיית הבקשה. בתו של וקסאל, אליזה, מכרה מניות של אימקלון בשווי 2.5 מיליון דולר ב-27 בדצמבר, בעקבות שיחת הטלפון אליה. באותו יום ממש ניסתה סטיוארט, ידידת המשפחה, למכור מניות אימקלון שהיו בידה, ניסיון שעלה לה בשנת מאסר.