הוויכוח האם ישראל מפספסת מיליוני יורו בגלל הזנחה בהיערכות לתוכנית המו"פ האירופית השביעית קיבל היום שוב תוקף ממשי נוכח יום עיון מיוחד שערכה ISERD - המנהלת הישראלית לתוכנית המסגרת למו"פ של האיחוד האירופי, במסגרתו הציגה בפני חברות ישראליות את היתרונות בקבלת תמיכת מו"פ.
לפני כחודש פנה אמיר הלוי, מנכ"ל Arttic Israel - חברה עסקית המכינה חברות טכנולוגיה ישראליות לקראת שיתופי פעולה עם חברות אירופיות גדולות כחלק מהפרויקטים בתוכניות המו"פ האירופיות - במכתב ליו"ר ועדת ההיגוי של ISERD והמדען הראשי, אלי אופר, בו הוא מעלה טענות שונות, לפיהן חברות ישראליות לא מצליחות לזכות במענקים.הטענה הבסיסית של הלוי היא שמנהלת ISERD לא שיווקה נכון את התוכנית.
הלוי צודק ולא צודק. בפאנל הפתיחה ביום העיון הודה אופר כי לא מומש הפוטנציאל הגלום בתוכנית המו"פ האירופית השישית. המדען הראשי העביר מסר כפול: הכסף חשוב, ועל מינהלת ISERD והחברות הישראליות המעוניינות במו"פ להתכונן ולהיערך היטב לקבלת המענקים, אך לא הכל מסתכם בכסף. העובדה שחברות ישראליות נכנסות לפרויקטים של ענקיות אירופיות, פותחת להן דלת כניסה שאחר כך מובילה לחתימה על עסקאות ושיתופי פעולה, כמו גם התחככות עם תרבות עסקית שונה וחדשה.
השאלה האם ISERD שיווקה נכון או לא את תוכנית המו"פ השישית או שמא החברות הישראליות לא התכוננו כראוי לקבלת המענקים, תישאר בשלב זה ללא מענה. אופר הבהיר בהרצאתו כי מעבר לעבודה של המנהלת הישראלית, ההיערכות לקבלת מענק תלויה רבות בחברות עצמן. "בכדי להיות מעורבים בפרויקטים עם חברות אירופיות גדולות צריך להתכונן מראש במשך שנה או שנתיים. רק אז לחברה שמבקשת לקבל מענק יהיה סיכוי לקבל אותו. חברה שהגיעה ברגע האחרון שלא תתלונן שמנעו ממנה לקבל מענק", הבהיר אופר.
החברות הישראליות לא יצאו מופסדות מתוכנית המו"פ השישית. מלבד הרווח ביצירת הקשרים בהתחככות בתרבות אירופית, הנתונים היבשים מלמדים בכל זאת על הצלחה. לפני נתונים של המדען הראשי, היקף מענקי המו"פ שזכו החברות הישראליות הגיע ל-203 מיליון יורו, כאשר ממשלת ישראל השקיעה בתוכנית 190 מיליון יורו.
על פי דורית גייפמן, מנהלת תחום טכנולוגיות מידע ותקשורת ב-ISERD, חברות ישראליות מתחומים אלו זכו ל-60.4 מיליון יורו, ב-133 פרויקטים ו-185 חוזים. לפי גייפמן, רוב המענקים הגיעו לחברות תעשייתיות (60%), לעומת פרויקטים אקדמיים (32%) ואחרים (9%). גם היא ציינה ששמעה תלונות על אכזבות מטעם גופים ישראלים. "אנשים אמרו שהשינויים שחלו במעבר מתוכנית המו"פ החמישית לשישית לא הטיבו עם הישראלים, אך לדעתי זהו לא המצב, והרווחנו רבות מהתוכנית השישית".
תוכנית המו"פ השביעית תתפרס על שבע שנים (משנת 2007) ותקציבה הכולל המשוער יעמוד על כ-49 מיליארד יורו. 9 מיליארד יורו הוקצו למימון מחקרים בתחום טכנולוגיות המידע. הקול הקורא הראשון בתחום טכנולוגיות המידע, בהיקף של 1.2 מיליארד יורו, יפורסם לקראת סוף 2006. כחצי מסכום זה מוקצה לתחום התקשורת.
ד"ר ג'וואוו שוורץ דה סילווה, מנהל תחום טכנולוגיות תקשורת ותוכנה של התוכנית השביעית בנציבות האיחוד האירופי, מספר כי כדאי לחברות הישראליות להשתתף בתוכנית המו"פ, מהטעם שמענקי המו"פ מאפשרים לחברות להתחלק בסיכון. סיבה נוספת לדבריו היא גישה ישירה לחברות אירופיות. "התוכנית מאפשרת לחברות הישראליות גישה לחברות אירופיות וקשרים שעשויים להביא בשלב מאוחר יותר למכירות ועסקות".
אילו חברות טכנולוגיות ישראליות מתאימות לתוכנית? לפי שוורץ - דה סילבה, את אירופה מעניינות חברות טכנולוגיה מתחום ה-IT, טלקום, אינטרנט, שידורים ופס רחב. התחום השני שמעניין את האירופים הוא רובוטיקה וקוגניציה. התחום השלישי הוא אפליקציות לשמירת תוכן דיגיטלי (בעיקר לשימור תכני תרבות) והתחום הרביעי הוא מערכות IT לענף הבריאות. תחומים נוספים שמעניינים את האירופים הם תחום התחבורה והסביבה. שילוב פיתוחים טכנולוגיות במכוניות, רכבות ומטוסים, כמו גם מערכות לשליטה על זיהום ופיקוח על איכות הסביבה.
שוורץ דה סילבה מספר כי אירופה מחפשת גם פיתוחים טכנולוגיים המתאימים לאנשים עם מוגבליות או קשישים. "היינו שמחים לשמוע על פיתוח שיסייע לעיוורים לזהות מהו מיקומם בדרכים תוך שימוש בטכנולוגיית RFID במדרכות. בעיה אחרת שהיינו שמחים למצוא לה פתרון היא שימוש בטכנולוגיה לטובת ניטור כמה תרופות נוטלים קשישים, והאם הם נוטלים את התרופה הנכונה".
חשבון נפש במדען הראשי: האם תוכנית ISERD מיטיבה עם החברות הישראליות?
גיא גרימלנד
19.9.2006 / 15:11