מנהל הלמ"ס במתקפה נגד בכירי האוצר: "בבריה"מ היה דיקטטור אחד; בישראל יש שלושה"

לדברי יצחקי, בשנים האחרונות קיימת בישראל קדחת של הפרטות ומיקור חוץ (אאוט-סורסינג). חלק מההפרטות היו מוצלחות, אך חלקן הן בבחינת בכיה לדורות. "הן הרסו את תשתית הסקטור הציבורי והפכו אותו לתלוי במקבלי הזיכיונות הפרטיים".



לדבריו, הפרטת מרשם התושבים וקבצי מידע ממשלתיים אחרים היתה לא נכונה ומזיקה. "ישראל היא המדינה היחידה שהפריטה את החזקת מרשם התושבים. כיום, כדי לקבל עותק מעודכן מהמרשם, הלמ"ס צריכה לשלם 300 אלף שקל לזכיין. כדי לשמור על כספה, הלמ"ס רוכשת עותק מעודכן אחת לחצי שנה ולא אחת לחודש, כפי שהיתה צריכה. כך היא חוסכת שלושה מיליון שקל בשנה.



כדוגמה נוספת למהלך ממשלתי מוטעה מביא יצחקי את פרויקט מרכב"ה, פרויקט המחשוב המרכזי של המדינה. יצחקי מכנה אותו, פרויקט הדגל של החשכ"ל. לדבריו, "שם הכסף זורם כמים. מי יכול להתנגד לקדמה שמביאים עלינו? לא הייתי מתייחס אליו לולא נגזר עלינו להיות מודרניים ולהקצות מהתקציב המדולדל שלנו להכניס את המרכב"ה למשרדנו. הולכים כאן להערכתי להקים מונפול נוסף. כל אימת שנרצה שינוי במערך המחשוב של המשרד נצטרך לשלם למונופוליסט סכומים שאין לנו. כמשרד שמקליד נתונים שיוצאים ממחשב אנו לא זקוקים לפרויקט מרכבה. יש לנו שימושים הרבה יותר מועילים לכסף".



ללמ"ס, לדבריו, יש בעיה נוספת. בגלל עצמאותה המקצועית, אף שר לא נותן לה את חסותו, "ועל כן אנחנו נתונים לחסדיהם ולשרירות לבם של פקידים ממשלתיים, שלעתים אין להם עניין בנתונים אוביקטיוויים שעלולים להפריע להם בניהול מדיניותם. הפעילות הזו מסרסת את יכולתי לנהל את הלמ"ס ופוגעת במילוי תפקידי כיועץ ומתאם פעולות הממשלה בענייני איסוף נתונים".



באופן פורמאלי, הלמ"ס נתונה לניהול משרד ראש הממשלה. יצחקי מדגיש כי "זו הפעם הראשונה בתפקידי כסטטיסטיקן ממשלתי שאני מדבר עם העיתונות לפני שאני מדבר עם הממונים עלי. אני משתמש בדרך זו כי איני מצליח להיפגש עם הפקידים הבכירים ממני, שהיו צריכים לטפל בנושאים המעכבים זרימת נתונים אמינים למקבלי החלטות בישראל".