"תושבי ישראל השקיעו בחו"ל 68 מיליארדי דולר ותושבי חוץ השקיעו בישראל 57 מיליארד דולר בשנים 1998-2005", כך עולה מעבודה של יחיאל רחבי ואשר וינגרטן מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל. "בנוסף, חלו שינויים מבניים בתעשייה הישראלית - תחום ההיי-טק הלך והתרחב והיה לקטר המוביל של המשק", נכתב.
רחבי ווינגרטן מציינים כי רמת הפעילות הגבוהה של המשק מול חו"ל היא תוצאה של מספר גורמים: הליברליזציה במטבע חוץ, שהוכרזה במאי 1998 ופתחה בפני תושבי ישראל אפשרויות נוספות של גיוסי הון מחו"ל והשקעות בחו"ל; פתיחות המשק מול חו"ל, שהשתלבה עם תהליך הגלובליזציה שביטויה היה, בין השאר, גידול בתנועות ההון הבינלאומיות אל משקים מתעוררים וממשקים מתעוררים; והרפורמה במס שהקטינה אפליות ועיוותים במיסוי נכסים פיננסיים ותרמה גם היא לגידול בהשקעות של תושבי ישראל בחו"ל.
במהלך השנים הללו עבר הרכב תיק הנכסים וההתחייבויות של המשק הישראלי שינוי משמעותי: תנועות ההון אל המשק וממנו עלו בשיעורים גבוהים יותר משיעור הגידול בתוצר; משקל ההשקעות במניות ומשקל ההשקעות הישירות של תושבי חוץ עלו גם הם בשיעור משמעותי; גם ההשקעות הסחירות במשק עלו.
פתיחת המשק הישראלי כלפי חו"ל השפיעה בעיקר על הפעילות של המגזר הפרטי הלא-בנקאי, שגייס הון בשווקים הפיננסיים בחו"ל ונזקק פחות ל"מתווכים הפיננסים" המסורתיים, קרי: הממשלה והבנקים בישראל. כתוצאה מכך, קטן משקל הממשלה ומשקל הבנקים בסך ההתחייבויות לחו"ל ועלה משקל המגזר הפרטי הלא-בנקאי. התרחבות הפעילות של המגזר הפרטי הלא-בנקאי הביאה לגידול מרשים בנכסים שלו בחו"ל וזה הביא את המשק למעבר מחוב חיצוני נטו של כ-15 מיליארד דולר בסוף 1997 לעודף נכסים נטו (מכשירי חוב) של 23 מיליארד דולר בסוף 2005.
בנק ישראל: הישראלים השקיעו 68 מיליארד דולר בחו"ל ב-1998-2005; הזרים השקיעו בישראל 57 מיליארד דולר
טל לוי
20.9.2006 / 12:27