לפי קצב התפתחותו בעשור האחרון, נחשב כיום ענף הביוטכנולוגיה לאחד מענפי העתיד; התעשייה עוסקת בתחומים רבים, שהעיקריים בהם הם רפואה (פרמצבטיקה ודיאגנוסטיקה), חקלאות, אספקת מזון ושמירה על איכות הסביבה. על פי כל הפרמטרים, הענף מצוי בזינוק - ויעידו על כך מאות החברות הפעילות בתחום בישראל.
לדברי אחת הפעילות בענף, עו"ד נואימי שמאייר, מדובר בתחום מוביל ומבטיח, הזוכה להתעניינות מצד הממשלה, המשקיעים המוסדיים והפרטיים והקרנות הלאומיות. לדבריה, הביוטכנולוגיה דורשת אורך נשימה לצד השקעות גדולות, עד ליציאת המוצר לשיווק המוני.
עורך הדין מלווה פרויקט ביוטכנולוגיה במשך 15-10 שנה, מיום כניסת היזם/המדען למשרדו, דרך הקמת החברה, גיוס המשקיעים, פיתוח המוצר, רישומו ושיווקו. "כשאתה מלווה חברת תרופות מראשית דרכה, אתה הופך למומחה בתחום הפרמצבטיקה", היא אומרת. "בנוסף, מייצוג משקיעים מגיעים מהר מאוד לטיפול ברישיונות, בחוזי השיווק ובאופציות לעובדים".
לדברי עו"ד אמיר הלוי, ממשרד עוה"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', ההתפתחות העולמית בתחום הביוטכנולוגיה באה לידי ביטוי בגידול המשמעותי במספר המוצרים הביוטכנולוגיים המאושרים לשימוש על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי; בגידול משמעותי בהיקף ההון הציבורי המושקע בחברות ביוטכנולוגיה בבורסות המרכזיות בעולם, ובהרחבת המעורבות הממשלתית והתמיכה בתעשייה הביוטכנולוגית במדינות רבות, כולל שינויים בחקיקה.
הגנה יעילה על זכויות הקניין הרוחני
בתעשיית הביוטכנולוגיה, המתבססת על פיתוח מוצרים ופתרונות חדשניים, יש חשיבות רבה לרישום פטנטים והסכמי רישיון בין חברות - עניינים המצויים בטיפולו של עורך הדין ורשם הפטנטנים. חברות הביוטכנולוגיה מתבססות גם על הסכמי מחקר ופיתוח (מו"פ) עם חברות בינלאומיות כדי להשיג את המשאבים הנדרשים מבחינה תקציבית ורעיונית. גם כאן נמצא עורך דין המתמחה בתחום.
לדברי עו"ד יעקב ישראלי, ממשרד שבלת, ישראלי, רוברטס, זיסמן ושות', באחרונה, עם התמוטטות חלומות הדוט.קום ונפילת נאסד"ק, יש חזרה של משקיעים לתחומי מדעי החיים. לדעתו, שוב עלתה חשיבות משרדי עוה"ד שמסוגלים לתת למשקיעים מענה מהיר ומקצועי, ולסייע בידיהם ובידי מוסדות המחקר לקדם את עסקיהם, תוך הגנה יעילה על זכויות הקניין הרוחני.
עו"דים הפעילים בתחום עוסקים בייצוג ממציאים, יזמים, משקיעים, חממות וחברות מחקר ופיתוח. יש בהם המתמחים בהיבטים הקשורים בהשקעות הון סיכון ומימון מחקר ופיתוח; בהסכמי השקעה, התקשרויות של יזמים וחממות, מוסדות אקדמיים ומשקיעים; וייצוג חברות ביוטכנולוגיה מבוססות בפעילותן השוטפת, לרבות בענייני רישיונות והפצת מוצרים ושירותים בישראל ובעולם.
גורם פעיל נוסף בתחום הם משרדים המתמחים בקניין רוחני בכלל וברישום פטנטנים בפרט. בולטים בהם המשרדים לוצאטו את לוצאטו וריינהולד, כהן ושות'. לדברי ד"ר אילן כהן, משרד ריינהולד, כהן עוסק בטכנולוגיות מחשבים, ביוטכנולוגיה, כימיה, רוקחות והתקנים רפואיים. קבוצת מדעי החיים בפירמה מונה כ-10 אנשי מקצוע. לצד ריינהולד, כהן ושות' פועלת מחלקה משפטית, משרד עוה"ד גילת, ברקת ושות', שבה מועסקים כ-10 אנשי מקצוע נוספים.
לדברי עו"ד יובל הורן, שותף במשרד דורון כהן-דיויד כהן, המתמחה בתחום הביוטכנולוגיה והציוד הרפואי, למקצועיותו ולניסיונו של עו"ד המלווה חברת ביוטכנולוגיה חשיבות רבה. כך לדוגמה, עניינים משפטיים כגון אופן רישום הטכנולוגיה ומבנה הבעלות בחברה הם בעלי חשיבות אסטרטגית ונקבעים כבר בשלב היזמות.
"בצד השני עומדות מול היזם חברות הפרמצבטיקה הגדולות - ולכן אסור לשגות", אומר הורן. הוא מזכיר כי עו"ד המתמחה בביוטכנולוגיה עובד רבות מול המדען הראשי, ועליו להכיר היטב את החוקים והתקנות בשל ההגבלות החוקיות בביצוע עסקות של העברת טכנולוגיה או מניות לחברה זרה.
המשרדים המתמחים בביוטכנולגיה
להלן רשימה חלקית, אך מייצגת, של משרדי עורכי דין המתמחים בביוטכנולוגיה:
* ברץ, גילת, בר-נתן ושות' - הטיפול בתחום נעשה במחלקה הבינלאומית בראשות יעל ברץ. בין לקוחות המשרד: ביוטכנולוגיה כללית, כלל ביוטכנולוגיה, די-פארם, NST, מכון רפפורט (ליד הטכניון). שותפה נוספת במשרד, לורי אלמולי-קונפינו, מייצגת חברות, קרנות וחממות לצורכי הסכמי רישוי עם חברות תרופות גדולות.
* גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' - המשרד מלווה חברות בתחום שנים רבות, ואחד השותפים, אמיר הלוי, אף השתתף בצוות חשיבה לקידום הביוטכנולוגיה בישראל. התחום מטופל במשרד במסגרת מחלקת ההיי-טק בראשות ריקי מן והדר סיטון. בין לקוחות המשרד החברות אינטרפארם מעבדות (מייצרת תרופה לטיפול בטרשת נפוצה), פארמוס קורפ בראשות פרופ' חיים אביב, פפטור, שהוקמה על ידי פרופ' יורם כרמון ועוסקת במו"פ תרופה למחלת הסכרת, אתרוג ביוטכנולגיה ואיתמר מדיקל, המפתחת מוצר רפואי לאיתור הפרעות שינה.
* ד"ר שלמה כהן ושות' - המשרד, בראשות שלמה כהן וליעד וטשטיין, מייצג מכוני מחקר בינלאומיים, אוניברסיטאות וחברות פרמצבטיות בינלאומיות כגון מרק, אבוט, שרינג וג'ונסון אנד ג'ונסון, וכן עוסק ברישום פטנטים ובאכיפת זכויות. כן מטפל המשרד במגוון של עסקות להעברת טכנולוגיה בין חברות ומכוני מחקר ישראליים לחברות פרמצבטיות בינלאומיות. המשרד ייצג את חברת לילי במשפטה נגד טבע, שבו נקבע כי טבע הפרה את הפטנט לתרופת הפרוזאק.
* דורון כהן-דיויד כהן - המשרד נחשב מהמובילים בתחום הציוד הרפואי והתרופות. בין לקוחותיו - מדינול, פייזר אינק, מדקון, פאיון אינק, אודין והקרן איגר ביו גרופ. שותפי המשרד, המחזיקים בעצמם במניות בחלק מחברות אלה, ייעצו בהקמת מספר קרנות מתמחות בתחום, כדוגמת מדיקה. המשרד היה שותף בהקמת חברת ההשקעות אל.טי.אס. בתחום מדעי החיים על ידי קסלמן וקסלמן PwC. המשרד מייצג קרנות ומשקיעים ומלווה אותם גם בהנפקות, כמו למשל הנפקת מדקון בתל אביב.
* זיסמן, אהרוני, גייר ושות' - המחלקה, בראשות שמואל זיסמן, מטפלת בהיבטים
עורך דין, על פרמצבטיקה שמעת?
הארץ
5.8.2001 / 12:04