תהליך האבולוציה של קומפיוג'ן

מאת עמי גינזבורג

דברים רבים קרו בחברת הביוטכנולוגיה הישראלית קומפיוג'ן ב-12 החודשים האחרונים, ונראה שהדבר החשוב בהם הוא הנפקת החברה בנאסד"ק באוגוסט 2000, רגע לפני נעילת שוק ההנפקות. באותה הנפקה הספיקה קומפיוג'ן לגייס 51 מיליון דולר, וביחד עם גיוס הון פרטי של 35 מיליון דולר שביצעה קודם לכן הבטיחה לעצמה שקט תעשייתי לזמן ארוך. כיום, כשההתלהבות הראשונית מחברות הקשורות לפרויקט הגנום האנושי פגה, יכולים מנהלי קומפיוג'ן לשמוח על שהספיקו לבצע את ההנפקה בבורסה בדיוק בזמן.

מזלה של קומפיוג'ן אכן שפר עליה ב-2000. לחברות אחרות מתחום הגנום, כמו דבל טוויסט (DoubleTwist), היה קצת פחות מזל. בספטמבר 2000 הגישה דבל טוויסט תשקיף לגיוס הון, ולאחר חצי שנה של ניסיונות עקרים להנפיק, החליטה החברה לגנוז את התוכנית. כיום מצויה החברה בסכנת סגירה.

ההנפקה בוול סטריט הבטיחה לקומפיוג'ן שקט, אך החברה נאלצת כיום להראות שהיא יודעת לתרגם את יכולותיה ונכסיה גם לתוצאות עסקיות. את המבחן הזה היא צריכה לעבור לפחות פעם ברבעון.

כשמסכמים את השנה הבורסאית הראשונה של קומפיוג'ן, קשה לומר שהחברה איכזבה. קומפיוג'ן הצליחה בינתיים לעמוד במרבית הציפיות ממנה. נכון לתחזיות הנוכחיות, אמורה החברה להגיע ב-2001 להכנסות של כ-12 מיליון דולר, שישקפו לה צמיחה של כ-60% לעומת 2000.

מצד שני, החברה עדיין מייצרת הפסד תפעולי של כ-20 מיליון דולר בשנה ושורפת מזומנים בקצב של 3-4 מיליון דולר לרבעון. בקומפיוג'ן מודעים לכך ומצפים שעם הגידול בהכנסות יקטן גם קצב שריפת המזומנים. עם זאת, בחברה לא מצפים לעבור לרווח לפני המחצית השנייה של 2003. כדי להגיע לרווח המיוחל, יורה קומפיוג'ן לכמה כיוונים במקביל במטרה לבחון אפיקים שונים למסחור הטכנולוגיה שלה.

ההיסטוריה

קומפיוג'ן נוסדה ב-1993 על ידי אלי מינץ, שמחון פייגלר ואמיר נתן. מינץ מכהן כיום כנשיא החברה בארה"ב, ופייגלר כמנהל הפיתוח. נתן עזב את החברה. מנכ"ל החברה הוא ד"ר מור אמיתי.

הרעיון להקמת החברה נולד כשאלי מינץ ואשתו ליאת שהו בצרפת. במסגרת עבודתה גילתה ליאת מינץ שאחד מצווארי הבקבוק העיקריים שמעכבים את הפרויקט הוא כוח מחשוב נמוך, שמקשה על השוואת הרצפים הגנומיים החדשים לממצאים שהתגלו בעבר. מינץ רתם למשימה את שני חבריו, ויחד פיתחו מערכת חומרה ייעודית לחישובים ביו-אינפורמטיים, שהיוותה את בסיס ההכנסות הראשוני של קומפיוג'ן. מערכת המחשב שפותחה היתה מסוגלת לבצע השוואות של רצפים גנטיים במהירות של עד פי 1,000 ממערכות אחרות.

במהלך השנים מכרה קומפיוג'ן את מערכות החומרה הייעודיות (Bio-accelerators) לחברות תרופות ופרמבצטיקה גדולות. כיום החברה אינה עוסקת בפיתוח נוסף של מערכות אלו, אך היא עדיין מקבלת הכנסות של כ-1-2 מיליון דולר בשנה על הפעלת מערכת להשוואת רצפים שמותקנת במשרד הפטנטים האמריקאי.

המתמטיקה והביולוגיה

עם הזמן החלה קומפיוג'ן להתפתח בכיוון חדש. עבודת הפיתוח המשותפת של מומחים במתמטיקה ומומחים בביולוגיה הולידה מודל ייחודי בתחום הגנום, שעליו מבוססת כיום הליבה הטכנולוגית של החברה.

קומפיוג'ן לא הסתפקה רק במודלים המתמטיים, והקימה מעבדה "רטובה" שבה היא בודקת אם הציפיות שלה מתקיימות במציאות. הניסויים במעבדה אימתו את המודל התיאורטי והראו שיותר מ-90% מהניסויים של המודל מתקיימים במציאות.

תקופת ה"פוסט גנום"

ניתוח המידע מפרויקט הגנום ומציאת המשמעויות של הרצף הגנומי הוא שדה המשחק החדש שעליו מתחרות חברות המתמחות בתחום הגנום. במשחק הזה משתתפות בין השאר סלרה ו-Incyte. שתי חברות אלו גדולות יותר מקומפיוג'ן. לסלרה יש הכנסות שנתיות של כ-90 מיליון דולר ולאינסייט הכנסות של יותר מ-200 מיליון דולר.

שדה המשחק החדש, הקרוי גם "פוסט גנום", מעביר את הדגש ממציאת הרצף הגנטי (גנום) לחלבונים הנוצרים מהם (פרוטיאום). תרגום הגנים לחלבונים נעשה באמצעות החומר הכימי mRNA, המשלים של החומר הגנטי (DNA).

הבנת התהליך המלא, אומרת מנהלת הכספים של קומפיוג'ן, נורית בנימיני, איפשרה לקומפיוג'ן לגלות שחלק מהגנים אחראים על ייצור של יותר מחלבון אחד.

התוכנה והאינטרנט

המודלים הבסיסיים שפותחו בקומפיוג'ן נארזו במערכת תוכנה הקרויה "Leads" שנחשבת למוצר הדגל של החברה. תוכנה זו מאפשרת לבצע ניתוח מעמיק של המידע הגנומי הגולמי הגלוי ולהפוך אותו למידע בעל ערך.

מערכת Leads נמכרה עד כה בשלוש עסקות שונות. החברה הראשונה שרכשה את המערכת היתה וורנר למברט (כיום פייזר). לפני שנה ביצעה קומפיוג'ן עסקה נוספת עם חברת היומן ג'נום סיינס. אתמול הודיעה החברה על העסקה שלישית למכירת ה-Leads לחברת התרופות השווייצית נוברטיס.

העסקות למכירת ה-Leads מוערכות בכמה מיליוני דולרים כל אחת, ולדברי בנימיני, מקווה קומפיוג'ן לסגור עסקת Leads אחת לפחות בכל שנה.

מערכת ה-Leads של קומפיוג'ן מהווה בעבורה מקור הכנסות חשוב, אבל המחיר הגבוה שלה מהווה חסם בפני מעבדות מחקר קטנות, שאין להן משאבים כמו לחברות התרופות הגדולות. כדי לפתוח את המערכת לשימוש המוני יותר ניסתה קומפיוג'ן לפתוח את המערכת לשימוש באמצעות האינטרנט במתכונת של ספקית שירותי יישום (ASP).

הרעיון היה לאפשר לחוקרים במעבדות קטנות לשגר שאילתות המעניינות אותם לבדיקה במערכת ה-Leads שמצויה בחברה תמורת תשלום על כל שאילתא. פרויקט האינטרנט של קומפיוג'ן הקרוי "Lab-On-Web" שמנוהל על ידי ליאור מעיין, שימש בעבר כאחד ממקדמי המכירות הטובים בהנפקת החברה. בנקאי ההשקעות של קומפיוג'ן, כמו גם מנהלי החברה, העריכו שהאתר יצליח לייצר הכנסות של מיליוני דולרים בשנה. בדיעבד, התברר המודל הזה כבעייתי, וכיום משתמשת קומפיוג'ן באתר Lab-On-Web כערוץ הפצה ומקדם מכירות למוצרים אחרים.

שינוי הייעוד של אתר האינטרנט, הוביל את בנק ההשקעות רוברטסון סטיבנס, להנמיך באופן משמעותי את תחזית הצמיחה שלו לחברה. להערכת רוברטסון, קומפיוג'ן תסתפק ב-2002 בהכנסות של 15 מיליון דולר בלבד, לעומת תחזיתו ה