תשס"ו היתה אחת השנים הסוערות שידענו בזירה הכלכלית, הביטחונית והפוליטית. היא התחילה דווקא טוב. בתשרי, חשון וכסלו ראינו רכישות ענק של קרנות הנאמנות מהבנקים, דרמה פוליטית של פיצול בליכוד והקמת מפלגה חדשה, וכן מרתון של עליות בשוק ההון בעידודם של המשקיעים הזרים. ההמשך היה הרבה פחות נעים. בטבת לקה אריאל שרון, לשעבר ראש הממשלה, בשבץ מוחי קשה, חמאס עלה לשלטון ברשות הפלשתינית, השוק קצת גמגם, אבל לא עצר והמשיך לטפס אחרי הבחירות בסוף אדר לשיא. אייר נפתח עם חדשות ציוניות נעימות, כשהמשקיע המפורסם וורן באפט הודיע על רכישת ישקר הישראלית תמורת 4 מיליארד דולר. ואולם אז, באייר ובסיוון, הגיעה גם לתל אביב הטלטלה שאחזה בבורסות העולם, בעיקר בשווקים המתעוררים, והבורסה הגיבה בירידות חדות.
את הפינאלה הלא נעימה לשנה, נתנה בתמוז ואב מלחמת לבנון השנייה. באלול, שסוגר את השנה העברית, ראינו פחות מדי סליחות ויותר מדי ויכוחים על התקציב, ועדות חקירה, חקירות מביכות של אישי ציבור וחשיפות וגילויים חדשים על ימי המלחמה. על אף שראינו גם עליות נאות בבורסה בשבועיים האחרונים, נראה שכדאי לטבול בראש השנה תפוח בהרבה דבש, כדי להמתיק את תחילתה של השנה החדשה.
שנה טובה יותר למניות הבינוניות והקטנות
אחרי שלוש שנים של עליות חדות, מצליחות התוצאות של תשס"ו להחוויר. על פי הנתונים של מיטב, זו היתה שנה טובה יותר למניות השורה השנייה והשלישית אחרי שתשס"ה היתה שנה טובה יותר למניות הבכירות. מדד ת"א 25 (מעו"ף), שמשקף את ביצועי 25 המניות הגדולות, טיפס בתשס"ו ב-8%, אחרי עלייה של 41% בתשס"ה; מדד ת"א 100 עלה ב-10%, אחרי עלייה של 34% בתשס"ה; מדד היתר 150 ניתר ב-18%, אחרי שנסק ב-33% שנה קודם לכן; ותל טק 15 (מדד מניות הטכנולוגיה) איבד 9%, אחרי שבתשס"ה הוסיף 1.2%.
שוקי המניות בחו"ל הצליחו לעבור מעל תשס"ו עם תשואות שנעות בין נמוכות עד סבירות (ארה"ב ובריטניה), לגבוהות (במדינות כמו רוסיה, הודו ויפאן), בעיקר כתוצאה מזינוקים מרשימים עד אפריל ומאי. בסיכום השנה העברית, עלו בארה"ב מדד דאו ג'ונס ב-9.5%, ונאסד"ק ב-3.1%, אחרי שניתר ב-12% בתשס"ה. מדד S&P 500 עלה ב-7.4%.
באירופה, הוסיף מדד פוטסי של לונדון 6%, מדד קאק הצרפתי עלה ב-10.7%; דאקס הגרמני עלה ב-15.6%; ומדד RTX הרוסי זינק ב-53%. ביפאן עלה מדד ניקיי ב-17.4%; מדד אנג סינג בסין טיפס ב-12.4% ומדד ניפטי בהודו ניתר ב-31.4%.
הענף שכיכב בשנה החולפת היה הנדל"ן - עם עלייה של 54% במדד ת"א נדל"ן 15. ענף הביטוח בלט לרעה עם תשואה שלילית של 5.3% למניות הביטוח. ההצלחה של מניות הנדל"ן מתבטאת בכך שכל חמש המניות הטובות מבין 100 מניותיהן של החברות הגדולות בתל אביב, היו מניות של חברות נדל"ן.
במקום הראשון נמצאת חברת הנדל"ן המניב ג'י.טי.סי מקבוצת קרדן, שפועלת באירופה ובסין ושעלתה בתשס"ו ב-139%. במקום השני מצויה החברה האם שלה, קרדן אן.וי, שהוסיפה 114%. את שלושת המקומות הבאים מאיישות אלקטרה נדל"ן (92%), כלכלית ירושלים (89%) ודלק נדל"ן (79%).
את רשימת המניות המפסידות, פותחת אורכית, שעוסקת בפיתוח ציוד תקשורת לרשתות מתקדמות. אורכית, שנסחרת גם בנאסד"ק, איבדה 65% בתשס"ו בעקבות תוצאות מאכזבות. זאת, אחרי שב-2005 היא היתה המניה הטובה ביותר בוול סטריט עם תשואה של 190%. עוד ברשימת המניות הגרועות - מי עדן (63%); יצרנית המיגון הבליסטי פמס (33%); אל על (43%) וגיוון אימג'ינג (92).
תעשיית קרנות הנאמנות התכווצה
במיטב מציינים כי צמודי המדד איכזבו בתשס"ו, אחרי שבשלוש השנים האחרונות הניבו תשואה גבוהה יותר מהמדד. בעוד מדד המחירים לצרכן הוסיף 2.3%, רשמו צמודי המדד תשואה שלילית של 0.6% בממוצע. זאת אחרי שבתשס"ה רשמו תשואה חיובית של 10.9%.
הצמודים הקצרים (20 שנה) בלטו לטובה עם עלייה של 1.9%; הצמודים הבינוניים (25 שנה) ירדו ב-1.3%; האיגרות הארוכות לטווח זמן של 7 5 שנים ירדו ב-2%. האיגרות לטווח של 71 שנה ירדו ב-1.4%.
בשוק המט"ח, הפגין השקל עוצמה למרות כל האירועים שמסביב. במיטב מציינים כי הייסוף של השקל מול הדולר הסתכם בתשס"ו ב-5.6%. את השנה מסיים הדולר בשפל של כשנה וחצי - 4.3 שקלים לדולר. הייסוף של השקל כלפי סל המטבעות הסתכם ב-4.2% וכלפי היורו פוחת השקל ב-0.5%. המטבע החזק ביותר היה הלירה שטרלינג, שכלפיה פוחת השקל ב-1%. המטבע החלש ביותר היה הראנד דרום אפריקה, שכלפיו התחזק השקל ב-19%.
לפי נתוני מיטב, בתשס"ו התכווצה תעשיית קרנות הנאמנות ב-17.3% מ-132 מיליארד שקל בספטמבר 2005 ל-109.2 מיליארד שקל באוגוסט 2006. זאת, אחרי תקופה ארוכה של צמיחה בתעשייה, על רקע הגאות בשוק ההון.
את תשס"ו חותמת התעשייה עם 990 קרנות נאמנות כש-144 מתוכן נוספו במהלך השנה. הלהיטים היו הקרנות המתמחות בחו"ל (נכנסו להן במהלך השנה 5 מיליארד שקל), כשבשנה החולפת ההיצע היה מגוון מתמיד. זהב, מים, אנרגיה חלופית ונפט.
בשוק המט"ח, הפגין השקל עוצמה למרות כל האירועים שמסביב. במיטב מציינים כי הייסוף של השקל מול הדולר הסתכם בתשס"ו ב-5.6%. את השנה מסיים הדולר בשפל של כשנה וחצי - 4.3 שקלים לדולר. הייסוף של השקל כלפי סל המטבעות הסתכם ב-4.2% וכלפי היורו פוחת השקל ב-0.5%. המטבע החזק ביותר היה הלירה שטרלינג, שכלפיה פוחת השקל ב-1%. המטבע החלש ביותר היה הראנד דרום אפריקה, שכלפיו התחזק השקל ב-19%.
לפי נתוני מיטב, בתשס"ו התכווצה תעשיית קרנות הנאמנות ב-17.3% מ-132 מיליארד שקל בספטמבר 2005 ל-109.2 מיליארד שקל באוגוסט 2006. זאת, אחרי תקופה ארוכה של צמיחה בתעשייה, על רקע הגאות בשוק ההון.
את תשס"ו חותמת התעשייה עם 990 קרנות נאמנות כש-144 מתוכן נוספו במהלך השנה. הלהיטים היו הקרנות המתמחות בחו"ל (נכנסו להן במהלך השנה 5 מיליארד שקל), כשבשנה החולפת ההיצע היה מגוון מתמיד. זהב, מים, אנרגיה חלופית ונפט.
בשוק המט"ח, הפגין השקל עוצמה למרות כל האירועים שמסביב. במיטב מציינים
למרות שרון והמלחמה - גם בתשס"ו האפיק המנייתי היה המוצלח ביותר
אפרת נוימן
21.9.2006 / 20:21