האם הבנקים פוגעים בתחרות במכירת הקרנות?

הנחה של 36 מיליון שקל סתמה את טענותיה של חברת הביטוח הראל נגד בנק לאומי. העסקה למכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות של לאומי להראל, ששבוע קודם לכן הוגדרה כמי שנמצאת על סף פיצוץ, ניצלה לאחר שלאומי הסכים לפצות את הראל על הפדיונות שנרשמו בנכסי קרנות הנאמנות שמכר לה ולהפחית את מחיר העסקה הכוללת בסכום האמור.



אבל במחיר של 36 מיליון שקל ויתרה הראל, המנוהלת על ידי יאיר המבורגר, על נכס אחר, שעשוי להשפיע על כל ענף הגמל והקרנות גם יחד. זהו הנכס של זכות התחרות על לקוחות הבנקים, ובמידה רבה - האם הבנקים ימשיכו להחזיק במונופול ההפצה.



פרט לשאלת המחיר, הראל ולאומי היו חלוקים גם בשאלת הבעלות על מאגר הנתונים של לקוחות הקרנות והקופות העוברים להראל. לאומי טען כי הלקוחות הם שלו, וכי משום כך אסור להראל לעשות שימוש כלשהו במאגר של נתוני הלקוחות. במלים אחרות: רק לבנק מותר להפיץ מוצרים לאותם לקוחות. הראל, לעומת זאת, טענה כי מדובר בלקוחות של הקופות והקרנות, ולכן יש לה זכות לפנות לאותם לקוחות ולהציע להם מוצרים נוספים משלה. לדוגמה, פוליסות ביטוח או רכישת קרנות פנסיה.



סופו של הוויכוח היה בפשרה. הראל קיבלה רשות לפנות לכל הלקוחות של קופות הגמל וקרנות הנאמנות שאותן רכשה - הלקוחות הקיימים. עם זאת, אין לה זכות לפנות ללקוחות עתידיים שיצטרפו לקופות ולקרנות שלה. משמע, כל לקוח שלאומי ייעץ לו בעתיד להשקיע בקופות ובקרנות של הראל, הוא לקוח שיהיה חסום בפני הראל. היא לא תוכל להפיץ לו את מוצריה, רק לאומי יוכל לבצע את ההפצה.



בכך לאומי ויתר אמנם על זכות ההפצה למאות אלפי הלקוחות של קופות הגמל הנוכחיים, ש"נמכרו" להראל יחד עם הבעלות על קופות הגמל, אך הוא שומר לעצמו את זכות ההפצה הבלעדית ללקוחות שהוא יעביר בעתיד לקופות ולקרנות של הראל. מאחר שלאורך שנים הקבוצה הראשונה תקטן והקבוצה השנייה תיהפך לעיקרית, ברור שבכך לאומי משריין לעצמו עתיד נטול תחרות בתחום ההפצה. הוא מנע, דה פקטו, מהראל מלהתחרות איתו על הפצת מוצרים ללקוחותיו.



ההסכם למכירת הקרנות והקופות של לאומי להראל הוא הסכם הראשון שנחתם, והעקרונות שנקבעו בו צפויים להשפיע גם על ההסכמים האחרים למכירת הקופות והקרנות של הבנקים. לפיכך, יש סיכוי סביר כי התקדים לגבי חסימת זכות התחרות של חברות הביטוח על ערוצי ההפצה של הבנקים ישורשר לשאר הענף. בכך, עשויים הבנקים לבצר את שליטתם המוחלטת בערוץ הפעילות החשוב ביותר בשוק ההון - ערוץ הפצת המוצרים ללקוחות הסופיים.



השליטה בהפצה מבטיחה לבנקים לא רק זרם הכנסות מובטח ממכירת מוצרים של אחרים, אלא היא גם משמרת את כוחם כגוף החזק והדומיננטי בכל מערך ההשקעות של הציבור. הבנקים, באמצעות שליטתם בערוצי ההפצה, שולטים למעשה בכיוונים שאליהם יזרום כספו של הציבור, ולכן כל הגופים האחרים בשוק ההון תלויים בהם להצלחתם. לכן, הרגישות לגבי הגברת התחרות בערוצי ההפצה היא רבה, וההסכם של הראל ולאומי אינו מקדם כלל את המטרה הזאת.



האם זה מה שיקרה גם בהסכמים שעליהם יחתמו הבנקים האחרים? זה תלוי עכשיו במפקחים. השאלה היא האם המפקח על שוק ההון באוצר, ידין ענתבי, והאם הממונה על ההגבלים, רונית קן, יאשרו את הסעיפים הללו בהסכמי מכירת הקרנות והקופות.



מלאומי נמסר בתגובה: "הסעיף האוסר שימור במאגר המידע של הבנק חל רק לגבי לקוחות חדשים של החברה המנהלת, שהופנו אליה על ידי הבנק. הסעיף הנדון עולה בקנה אחד עם חוק הייעוץ הפנסיוני, חוק ההגבלים העסקיים וחוק הגנת הפרטיות, ואינו סותר אותם. עמדת הבנק מגובה בחוות דעת משפטית מטעם מומחה בתחום ההגבלים העסקיים".