מבקר המדינה ממליץ לחזק את המועצה לביטחון לאומי

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, ממליץ על "חיזוק משמעותי" במעמדה של המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) במשרד ראש הממשלה, כדי לשפר בדחיפות את עבודת המטה המסודרת הקודמת לקבלת החלטות בתחום הביטחון הלאומי.



בדו"ח מיוחד על המל"ל, שהתפרסם היום מציע המבקר להעתיק את המל"ל ממשרדיה הקיימים ברמת השרון ללשכת ראש הממשלה בירושלים; למצב את מעמדו של ראש המל"ל בקבוצת היועצים הקרובה של ראש הממשלה; לשלב את המל"ל כגוף המרכזי בעבודת המטה ובתהליכי קבלת ההחלטות בנושאי הביטחון הלאומי, "על כל נדבכיו ומרכיביו"; להנהיג במועצה שינויים ארגוניים שיקלו עליה בביצוע מטלותיה; ולעדכן את המסגרת החוקית לפעולתה ולהגדרת תפקידיה וסמכויותיה.



המבקר מצביע על הפער רב השנים בין הצורך בקיומו של גוף מטה חזק ליד ראש הממשלה, שירכז את הטיפול בסוגיות הביטחון הלאומי - צורך שעליו הצביעו ועדות ומומחים רבים, ומעוגן בהחלטת ממשלה ובחקיקה - ובין המציאות, שבה "קיימת נכות מובנית ומכוונת ביכולת המל"ל, כפי שנבנתה וכפי שהופעלה על ידי ראשי הממשלות". לטענת המבקר, חולשת המל"ל פוגעת באיכות קבלת ההחלטות.



המסמך ששיגר איילנד לשרון זכה להתעלמות



בדיקת המבקר החלה באוגוסט 2005, בסמוך לביצוע ההתנתקות מרצועת עזה, והושלמה באפריל השנה. בתקופת הביקורת החליף אהוד אולמרט את אריאל שרון בתפקיד ראש הממשלה, ולאחר השלמתה החליף אילן מזרחי את גיורא איילנד בתפקיד ראש המל"ל.



דו"ח המבקר משקף במידה רבה מסמך ששיגר איילנד לשרון באוגוסט 2004, שבו התריע על הליקויים בעבודת המטה ובתהליכי קבלת ההחלטות סביב ראש הממשלה. איילנד תיאר מציאות של אלתור ושליפות, ללא הכנה מסודרת של דיונים בנושאים לאומיים חשובים, וללא תיאום ובקרה על החלטות של משרד החוץ או משרד הביטחון. "במשרד ראש הממשלה יושבים מספר שחקנים על אותה משבצת, ולא ברור מי אחראי למה", כתב איילנד, "אין כמעט שום מסמך עמדה רשמי ומחייב של ממשלת ישראל בשום נושא מדיני". המבקר מצא שהמסמך של איילנד זכה להתעלמות מוחלטת.



המציאות המתוארת בדו"ח המבקר מוכרת היטב לכל מי שהתעניין בתהליכי העבודה של ראשי הממשלות ולשכותיהם. מאז שהוקמה ב-1999, בסוף תקופת בנימין נתניהו, המל"ל לא תפסה את מקומה במעגל הפנימי של עבודת ראש הממשלה וקבלת ההחלטות בענייני מדיניות חוץ, ביטחון ומודיעין. היא לא שותפה בטיפול בסוגיות המרכזיות של הביטחון הלאומי, כמו ניהול הסכסוך עם הפלשתינאים, היציאה מלבנון, פרויקטים ביטחוניים גדולים, "המשבר הסיני" בקשרים הביטחוניים עם ארה"ב וההחלטה על ההתנתקות.



לפי הדו"ח, ראש המל"ל אינו מוזמן לדיונים והתייעצויות של ראש הממשלה, שבהם משתתפים "יועצים קרובים וגורמים נוספים". הוא אינו חבר בוועדת ראשי השירותים (ור"ש), המתאמת את פעילות קהילת המודיעין, וגם לא בהתייעצויות על "אמצעים רגישים". כתוצאה מכך, "תמונת המידע הקיימת במל"ל בנושאים ביטחוניים-אסטרטגיים הינה חלקית, ויכולתה לראייה כלל-מערכתית רחבה היא מוגבלת".



חולשת המל"ל מבליטה, לפי הדו"ח, את השפעתם של מערכת הביטחון וצה"ל בתהליכי קבלת ההחלטות, ואת העדרו של גורם "לבחינה מקצועית בלתי תלויה של תוכניות ועמדות", שיפעל כגוף אובייקטיווי מטעם ראש הממשלה והממשלה. בפועל, הגורם שחולש על סדר היום המדיני-ביטחוני של ראש הממשלה הוא המזכיר הצבאי, שתפקידיו וסמכויותיו לא הוגדרו במדויק, והוא ממלא בפועל תפקידים שמוטלים פורמלית על המל"ל, כמו הכנת דיונים של ראש הממשלה ושל הקבינט המדיני-ביטחוני.



לא התקיימה עבודת מטה סדורה לפני ההתנתקות



דו"ח המבקר כולל סקירה היסטורית של ההצעות להקים בישראל מועצה לביטחון לאומי, וסקירה השוואתית של גופים דומים בחו"ל. הוא בודק כמה אירועים מרכזיים, שבהם לא שותפה המל"ל, ובהם תוכנית ההתנתקות.



לגבי ההתנתקות נאמר שהמל"ל, "כמי שאמורה להיות גוף המטה בענייני ביטחון לאומי, לא שותפה בתהליך שקדם להודעת ראש הממשלה על ההתנתקות, לרבות במגעים שהיו בעניין זה עם גורמים חיצוניים ובתהליך גיבוש הרעיון על ידי ראש הממשלה וצוות עוזריו הקרובים". המבקר מצא, שלפני החלטת שרון על ההתנתקות "לא נמצא שהתקיימה עבודת מטה סדורה, שבחנה ודנה בכל החלופות האפשריות והמשמעויות העולות מהן".



היועץ המדיני של ראש הממשלה, שלום תורג'מן, אמר בתשובה לביקורת, כי לפני קבלת ההחלטה על ההתנתקות, הוא ודב ויסגלס, שהיה אז היועץ המיוחד של ראש הממשלה, "ערכו עבודת הכנה, וראש הממשלה (שרון) נועד בעניין זה בראשי הגופים הביטחוניים השונים בעת פגישות העבודה השוטפות עמם". ואולם המבקר, לדבריו, לא מצא שום מסמכים שהעידו על עבודת מטה שקדמה להתנתקות; הוא מצטט את שר הביטחון הקודם, שאול מופז, שאמר בדיון כלשהו שלהתנתקות "לא קדמה עבודת מטה". רק אחרי שהתקבלה ההחלטה, הוטל על איילנד והמל"ל לעבד אותה לפרטיה.



המבקר מביא בדו"ח דברים של ראשי ממשלה ואישים בכירים לשעבר, ומצטט מדו"ח ועדת מרידור לבדיקת תפיסת הביטחון, בדבר החשיבות של מטה ביטחוני-מדיני ליד ראש הממשלה. הוא מביא גם את עמדת צה"ל, התומך כיום בקיומו של גוף כזה.



עתה נותר לראות, אם אולמרט ימלא את המלצות המבקר לשידרוג המל"ל, או שיסתפק בפתרון החלקי שהנהיג. אולמרט מזמין את ראש המל"ל אילן מזרחי לישיבות ודיונים, אך הכפיף אותו לראש הסגל יורם טורבוביץ', ולא ישירות לראש הממשלה. אולמרט גם לא חיזק את מעמדה של המועצה עצמה בתהליכי קבלת ההחלטות, והיא מילאה תפקיד שולי סביב המלחמה בלבנון.