יוצאים לפנסיה? אל תסמכו על המזל

החוקרים המליצו להגביר את המודעות לחיסכון, להימנע ככל שניתן מחובות, לתכנן באופן קפדני ולבצע במחויבות מלאה לתוכנית. הם המליצו להשתמש בכלים להפחתת סיכונים, כמו ביטוח רפואי וסיעודי, ולרכוש קצבאות מובטחות. לדבריהם, כדאי גם לשקול להשתמש בייעוץ. מעבר לכך צריך לשקול את האפשרות של אריכות החיים הרבה מעבר לציפיות.



בנוגע לישראל, הידע והמוכנות לקראת הפרישה בעשירונים המקבילים דומה למדי: כמו עמיתיהם האמריקאים, רבים מהפורשים הישראלים מתלבטים באותן הבעיות, וישנם פורשים ישראלים רבים שתאריך הפרישה שלהם נקבע על ידי המעביד, בעידוד הסדרי פרישה מפתים.



השוני הגדול הוא בנוגע לדאגה הפיננסית לדורות הבאים, שלא הופיעה כלל במחקר האמריקאי, אך תופסת אצלנו מקום חשוב מאוד ברוב המשפחות. בנוסף, ההסדרים הפנסיוניים ושיטת המיסוי שלנו גורמים לצבירה גדולה יותר של כיסוי פנסיוני מאצל עמיתינו האמריקאים.



היחס השונה של רשויות המס בשתי המדינות לחיסכון הפנסיוני גורם לכך שהפנסיה של הישראלי היא בדרך כלל בשיעור גבוה יותר מתוך השכר הסופי של הגמלאי, לעומת הפנסיה של האמריקאי. במקביל, סכומי ההון הנצברים אצלנו קטנים יחסית מאצל האמריקאי הממוצע. הגורם העיקרי להבדל הוא העדיפות המשמעותית בשיטת המס שלנו למסלול הפנסיה על פני המסלול ההוני. לעומת זאת, בארה"ב השלטון נותן לאזרח לבחור לבד ולא מכוון אותו באמצעות הטבות מס. ולסיכום, כמו שאמרו הגששים, "חיסכו ואימצו!".



הכותב הוא מנכ"ל חברת בן צבי המתמחה בתכנון פיננסי