פעם, כשלטלפון נייד קראו בננה וכל דקה של שיחה - יוצאת וגם נכנסת - היתה נקובה בדולרים, שידרו בטלוויזיה פרסומת: איש עסקים דוהר במכונית, מעביר הוראה לבנק למכור מניות ("תמכור! תמכור!"), חולף על פני קידוח נפט מתפרץ ומיד צווח לתוך הבננה שלו הוראה הפוכה ("תקנה! תקנה!"). "פלאפון", קבע אז הסלוגן, "הופך שעה אבודה לשעת עבודה".
גם הונדה לג'נד החדשה הופכת שעה אבודה לשעת עבודה. המכונית מכילה צג מחשב צבעוני ומדבר. הקול שלו צלול ונשי. השפה אנגלית. הנהג מסובב גלגלת כסופה והגברת מודיעה: calculator. הנהג מסובב שוב את הגלגלת, בוחר מספר, בוחר פעולה חשבונית - כל בחירה מושמעת בקול - ומקבל תוצאה. עכשיו דמיינו פקק נוראי באיילון צפון. הגיבור שלנו יושב בלג'נד החדשה שלו - 495 אלף שקל - ומקלל את העולם. פתאום הוא נזכר בגברת. הוא מסובב את הגלגלת ומתחיל לחשב חישובים - כמה הכסף שלו עשה היום, כמה הוא ירוויח מחר, ומה יקרה אם המניה תעלה ב-30%. גברת לג'נד פולטת תוצאות. הגיבור שלנו כבר לא מקלל, הוא סתם מחייך לעצמו חיוך נפוח.
זה לא הכל. לג'נד מכילה גם יומן אלקטרוני. אפשר להכניס תזכורת ולשמוע אותה בדיוק בזמן הנכון. מדהים, לא? לא. זהו שעשוע מוגבל לשניים-שלושה פקקים. אחר כך זה נמאס ונהפך למיותר. המחשב המדבר לא יכול לספק דיווחי אמת על מניות. אי אפשר לחבר אותו לאינטרנט. ואפילו לא לסנכרן אליו את האאוטלוק של המשרד. בקיצור, גימיק. הונדה לג'נד החדשה מכילה עוד כמה גימיקים. ברגע התנעת המכונית מופיע על הצג ציור צבעוני של כדור הארץ, במבט מהחלל. גבוה מעל האטמוספירה זורחים שני כוכבים: הראשון הוא הירח, השני הוא כוכב הונדה - אות H ענקית ובוהקת.
מי יאהב את הגימיקים האלה? כל אלה שהתפעלו מהמכונית. מי התפעל המכונית? בעיקר בחורים צעירים בעלי הונדה אקורד או סיוויק. הצעירים האלה שמחים לגלות ייחוס משפחתי. פתאום הם רואים שהונדה היא גם מכונית יוקרה גדולה ומקווים שאולי כמה רסיסי זהב וכסף יינתזו ממנה וידבקו בהונדה הפשוטה שלהם. לג'נד יכולה לעשות טוב לסיוויק ולאקורד, בדיוק כמו שפולקסווגן פייטון יכולה לעשות טוב לפאסאט ולגולף. הצרה היא שזה פועל בכיוון חד-סטרי בלבד.
הקהל העשיר והאנין רוצה לנכס לעצמו מותגים יוקרתיים וייחודיים יותר מפולקסווגן והונדה. הקהל הזה מחפש שמות נוצצים: מרצדס, ב-מ-וו ואולי גם אאודי. לקסוס באה בחשבון וגם אקורה. אקורה? אקורה היא חטיבת היוקרה של הונדה, כלומר המקבילה של אינפיניטי לניסאן או לקסוס לטויוטה. הונדה לג'נד, עם כמה שינויים, נמכרת בצפון אמריקה בשם אקורה RL. בארץ ובאירופה, בגלל החלטת יצרן, מודבק לה השם העממי יותר הונדה.
הבעיה עמוקה יותר, משום שגם העיצוב של הונדה לג'נד לא מספק את המחץ הנכון. לג'נד היא מין שילוב אנונימי למדי של ב-מ-וו סדרה 7, מרצדס E קלאס, פולקסווגן פייטון והונדה אקורד. התוצאה מודרנית ואלגנטית, אבל לא מיוחדת ולא מסובבת ראשים.
העיצוב החיצוני של מכונית אמור לשקף את היכולת והאופי הפנימיים. במקרה של לג'נד, על סמך העיצוב אפשר לדמיין מכונית מרובעת למדי, משעממת לנהיגה, אפילו די סתמית. טעות. טעות גדולה. למרות העיצוב החיצוני, למרות השם שלא נשמע יוקרתי דיו, לג'נד היא מכונית מצוינת. הכוונה היא מצוינת מבחינה הנדסית.
למשל, דוושת הדלק. מה כבר אפשר ללמוד מדוושת הדלק? לוחצים עליה והאוטו זז. מתברר שזה שלא הכל. יש ניואנסים. לג'נד, בדומה לגרסאות הבכירות של ב-מ-וו, מציעה דוושת תאוצה מדויקת להפליא. כל מילימטר של לחיצה יותיר תגובה מדודה של המנוע. חולי הגה איסטניסטים ילמדו להעריך את זה. כשיעברו למכונית אחרת, אחרי נהיגה ממושכת בלג'נד, הם יבינו את ההבדל. לג'נד מציעה התנהגות כביש ברמה גבוהה, שעולה על זאת של לקסוס GS וממוקמת בשכנות טובה לב-מ-וו סדרה 5 ולמרצדס E קלאס החדשה.
ליפאנית הזאת, מתברר, יש מערכת מתוחכמת של הנעה לכל הגלגלים, שיודעת לתמרן ולחלק את כוח המנוע לא רק בין זוג הגלגלים הקדמי לאחורי, אלא גם בין הגלגלים הפנימיים לחיצוניים (צד ימין ושמאל). ההיגוי שלה טוב יותר מזה של אאודי A6 והרגשת הביטחון הדינמי גבוהה. חבל שהמושב רחב מדי ולא תומך את הגוף - כרגיל, אנשי השיווק הכריעו את המהנדסים ושיכנעו אותם שלכל העשירים יש ישבן שמן.
חיסרון אחר ומציק לבעלי ישבנים מכל המידות הוא צריכת הדלק. לג'נד שותה את הבנזין היקר בקצב של ליטר אחד לכל 5.5 ק"מ. זה קורה בגלל המשקל המופרז שלה (1.9 טונות) ומערכת ההנעה לכל הגלגלים. המנוע של לג'נד חזק, אבל לא גמיש במיוחד. כדי להתקדם ממש מהר צריך לנעוץ דורבנות ולהעביד את המנוע בסל"ד גבוה (שיא המומנט, 38.5 קג"מ, מתקבל ב-5,000 סל"ד). המנוע מצויד בתיבת הילוכים בת חמש מהירויות בלבד (למתחרים הגרמנים יש שש או שבע). נוחות הנסיעה טובה, אם כי המכונית מעט נוקשה מדי בתוך העיר. המרחב הפנימי סביר, לא יוצא דופן לטובה. האבזור משוכלל, אבל כדי לזכות בגאדג'טים מרהיבים ממש - בקרה אוטומטית לשמירת נתיב, בקרה אוטומטית לשמירת מרחק ואוורור פנימי במושב - צריך להוסיף 34 אלף שקל ולחכות לפחות חודשיים עד שתגיע הגרסה המפוארת יותר של המכונית.
לקנות? לקנות? לא, אם אתם שייכים לקהל המוחצן של ב-מ-וו ומרצדס. לא, אם אתם נמנים עם אלה שרוצים ללבוש את חשבון הבנק שלהם (או את החשבון המיוחל שלהם). כן, אם אתם רוצים אלטרנטיווה דיסקרטית לאאודי. כן, אם אתה פיינשמקרים של הנדסה איכותית. הונדה לג'נד היא מכונית לעשירים אנונימיים.
הונדה לג'נד
תצורה: סדאן, ארבע דלתות
מידות: אורך 496 ס"מ, רוחב 185 ס"מ, גובה 145 ס"מ, בסיס גלגלים 280 ס"מ, נפח תא מטען 452 ליטרים, משקל עצמי 1,880 ק"ג, צמיגים 235/50-17
הנעה ותמסורת: לכל הגלגלים, אוטומטית ("טיפטרוניק")
מנוע: בנזין, 6 בוכנות, נפח 3,471 סמ"ק, הספק מרבי 295 כ"ס ב-6,200 סל"ד, מומנט מרבי 35.8 קג"מ ב-5,000 סל"ד
ביצועים (נתוני יצרן): מהירות מרבית 250 קמ"ש, תאוצה 0-100 קמ"ש ב-7.3 ש'
צר
הונדה לג'נד החדשה - אין זו אגדה
יואב קווה
29.9.2006 / 17:58
אנשים לא יסובבו את הראש בגללה, אבל הונדה לג'נד היא מכונית איכותית שמציעה התנהגות כביש ברמה גבוהה; יש בה צג מחשב עם יומן אלקטרוני ודוושת דלק עם ניואנסים וחלוקת הנעה לארבעת הגלגלים; אז לרוץ לקנות?