חשבים: למעביד הזכות לקבוע חופשה לעובדיו ולחייבם לנצלה

מאת חיים ביאור

אוגוסט הוא חודש החופשות; בחברות רבות העובדים יוצאים לחופשות מרוכזות של שבוע עד שבועיים, צעד שמאפשר חיסכון בהוצאות מינהל ותחזוקה. האם עובד יכול לסרב לצאת חופשה מרוכזת שיוזם המעביד?

היועצים המשפטיים של חברת חשבים אומרים, שסעיף 6 לחוק חופשה שנתית קובע כי חופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת או במשך שנת העבודה שלאחריה.

לדבריהם, החוק אינו קובע במפורש מי יחליט על מועד החופשה, אך מפסיקת בתי הדין לעבודה עולה כי המעביד קובע את מועדי החופשות של עובדיו. וזאת, כפי שהמעביד מסדיר את ימי העבודה ואת שעות העבודה והמנוחה של העובדים. ולפיכך, יש למעביד זכות להחליט על יציאת העובדים לחופשה מרוכזת.

לדבריהם, לוועד העובדים אין מעמד בחוקי העבודה, ובכלל זה לעניין החופשה. מעמד הוועד יכול להיקבע בהסכמים הקיבוציים, ובכמה מהם הוענק לוועד מעמד אך רק בנושאי פיטורים. עוד לדבריהם, לפי הפסיקה על המעביד להודיע לעובדיו 14 יום מראש על חופשה שמשכה יותר משבעה ימים. עוד נקבע כי מעביד אינו רשאי להפעיל את זכותו לקבוע מועדי חופשות בשרירות לב וללא התחשבות ברצון העובדים.

האם עובד שלזכותו מספר ימי חופשה נמוך ממספר ימי החופשה המרוכזת ימצא את עצמו ב"חסר" ימי חופשה? לפי משפטני חשבים כיוון שהמעביד כפה על העובד לצאת לחופשה, הוא יישא בימי החופשה החסרים לעובד.