להצעת הקיצוץ שלו הוסיף מרידור סוכריה המיועדת למערכת הביטחון: הצעת תקציב רב-שנתית לחמש שנים. התקציב הרב-שנתי, הוא טוען, ישפר את יכולת התכנון והביצוע, וימנע בזבוזים רבים. למעשה, להערכת מרידור, החיסכון שיושג באמצעות התקציב הרב-שנתי יכול לקזז את כל הקיצוץ שהוא דורש מהמערכת - 0.5% תוצר.
מרידור מסביר: "התקציב יובטח לחמש שנים. רק לאחר חמש שנים תיערך בדיקה ראשונה לגבי נכונות ההנחות, למשל לגבי שיעור הצמיחה. בינתיים יש למערכת חמש שנים לעבוד בשקט. זה אומר שבחמש השנים מערכת הביטחון תצטרך לתכנן ולקחת על עצמה את כל הסיכונים הביטחוניים שיכולים להתעורר, והאוצר יצטרך לקחת על עצמו את כל הסיכון המשקי. לכן, האוצר לא אוהב את הרעיון הזה, מה עוד שתקציב מקובע לחמש שנים יקטין מאוד את דרגות החופש שלו בתכנון התקציב. הפתרון של קיצוץ רוחבי בכל המשרדים, כולל משרד הביטחון, לא עובד במציאות כזו". למרות זאת, מרידור סבור כי ניתן לשכנע את האוצר לאמץ את ההמלצה.
בנוסף המליצה ועדת מרידור על שינוי מבני בכוח האדם בצבא. היא המליצה להחיל את גיוס החובה על כולם - "לא מהטעם המבצעי, אלא מהטעם המוסרי של השתתפות שווה בסיכון", אומר מרידור; ואולם מכיוון שהצבא לא צריך כל כך הרבה חיילי סדיר, ניתן יהיה לקצר את משך השירות. "אותם חיילים מקצועיים שהצבא ירצה שימשיכו לשרת אצלו, יקבלו על כך תמורה מלאה", הוא מוסיף.
הגשת את הדו"ח לשר הביטחון באפריל 2006. בינתיים פרצה מלחמת לבנון השנייה. הניתוח העולה מהדו"ח עדיין תקף?
מרידור: "הדו"ח ממשיך להיות תקף, אבל בכל זאת אנחנו בודקים עכשיו מחדש חלקים ממנו כדי לראות האם יש צורך להכניס בהם שינויים בעקבות המלחמה".
למשל, שינוי של תוספת תקציב בסך 30 מיליארד שקל.
"דיברנו על הצורך להפחית את נטל הביטחון ל-5% תוצר בתוך חמש שנים. מהתוואי הזה אסור לסטות. ברור שצריך לתת עכשיו סכום נוסף לצבא כדי לחדש מלאים ולתקן ליקויים שנחשפו במלחמה, אבל בוודאי שלא מדובר בסכומים המתקרבים ל-30 מיליארד שקל".
היו בעיות שהתגלו במלחמה ולא חזיתן אותן בדו"ח?
"מפת האיומים על ישראל לא נראית שונה, אבל התברר לנו משהו לגבי היכולת המבצעית שלנו. זה ברור גם שצריך לבחון שוב את היכולת המודיעינית שלנו, וגם את שאלת מיגון העורף".
יכול להיות שלא חזינו גם את הכרסום שהיה בצבא בגלל התהליך הנמשך של קיצוץ התקציב? האם שגינו כשהכרחנו את הצבא לקצץ מיליארדים?
"אני לא חושב שאם היו נותנים לצבא עוד מיליארד שקל קודם, הוא היה מוציא את זה דווקא על הדברים שהתבררו כחסרים במלחמה. אבל אין ספק שעכשיו, לאחר שהתברר מה חסר, צריך להוציא את הכסף כדי להשלים אותו".
אמרת משפט קשה: שגם אם לצבא היה די כסף, הוא לא היה מוציא אותו על הדברים הנכונים.
"היו פרויקטים שחשבו עליהם, ולו היה כסף הצבא היה שמח לבצע אותם, כמו טילים נגד קטיושות. אבל לא שמעתי אף פעם תלונות מהצבא שחסר ציוד בימ"חים - וזה היה סוג החוסרים במלחמה האחרונה".
מה זה אומר על הצבא?
"שזאת לא בעיה של כסף, זאת בעיה של ניהול. אנחנו צבא שכבר ידע להסיק מסקנות מכישלונות שלו - נכשלנו מול טילי הנ"מ במלחמת יום הכיפורים, ועד מלחמת לבנון הראשונה פיתחנו מענה מצוין לטילים. גם את הכישלון הזה אפשר לתקן. צריך להתחיל ללמד ניהול בצבא".
הדו"ח שלך מלמד ניהול?
"הקדשנו פרק בדו"ח להליך קבלת ההחלטות בצבא ובממשלה. הצבענו על כך שלממשלה אין מטה מסודר שתומך בהליך קבלת ההחלטות בה, והצענו לתגבר את המועצה לביטחון לאומי ולהפוך אותה לגוף המטה של הממשלה שישקול עבורה את כל החלופות.
"ויש עוד נקודה: 15 מומחים מהטובים בישראל - אנשי אקדמיה, אלופים במילואים, אנשי שב"כ, מומחים לכלכלת ביטחון - ישבו במשך שנתיים בהתנדבות על הכנת הדו"ח. היו לנו יותר מ-50 ישיבות, ובסך הכל הושקעו בהכנת הדו"ח הזה אלפי שעות. זהו דו"ח שעוסק בראייה כוללת של מערכת הביטחון, בראי הצרכים הכלכליים והחברתיים של ישראל. רצה הגורל שהנה יש מסמך מוכן, בדיוק כאשר כל התפישות לגבי מערכת הביטחון נדרשות להיבחן מחדש בעקבות מלחמת לבנון השנייה. במקום להיכנס שוב לוויכוחים ולאלתר פתרונות חלקיים, יש מסמך מסודר - שכל מה שצריך זה רק לקחת וליישם אותו".
דן מרידור: "לצבא אין בעיה של כסף, אלא של ניהול"
מירב ארלוזורוב
3.10.2006 / 7:28