"בחודשים האחרונים חל שיפור ניכר בהרכב ובדפוס צריכת האשראי בעו"ש ובחשבונות עסקיים בעקבות הטמעת הוראת איסור החריגה", כך כותבים הבוקר בבנק ישראל.
עד כה הצביעו הנתונים על גידול עקבי ומהיר של החריגות ממסגרות האשראי. במילים אחרות, עם ישראל הגדיל באופן עקבי את הסתמכותו על משיכת היתר (אוברדראפט) ולמעשה חי בעיקר על חשבון המינוס בבנק - מצב שגרר אחריו תשלומי ריבית גבוהים ביותר לבנק.
כך, הסתכמו החריגות ממסגרת האשראי ב-8.9 מיליארד שקל בסוף 99 ועד יוני 2003 הגיעו כבר ליותר מ-16 מיליארד שקל. מיוני 2003 נרשמה יציבות ואף ירידה הדרגתית - לכ-12 מיליארד שקל בסוף 2005, וירידה מהירה מאז עד ליולי 2006 לכ-6 מיליארד שקל.
מסגרות האשראי גדלו לאורך כל השנים, אך הגידול היה מהיר במיוחד חל במחצית השנה האחרונה, מכ-55 מיליארד שקל בדצמבר 2005 לכ-70 מיליארד שקל ביולי 2006. בבנק מציינים כי הגדלת מסגרות האשראי (וזמינותו לציבור) לא גררה אחריה גידול נוסף ביתרת "המינוס" של הלקוחות בחשבונות העו"ש, אלא להיפך - היתרות קטנו בכ-10%: מכ-39 מיליארד שקל לכ-36 מיליארד שקל.
עוד מציינים בבנק כי נרשם שיפור ניכר בהרכב האשראי: האשראי בתוך המסגרת גדל מכ-27 מיליארד שקל בדצמבר 2005 לכ-30 מיליארד שקל ביולי 2006. האשראי בחריגה פחת בחצי: מכ-12 מיליארד שקל בדצמבר 2005 לכ-6 מיליארד שקל ביולי 2006.
"השימוש באשראי מושכל והלקוחות לא ממהרים לנצלו"
החל מיום 1.7.2006 נדרשו הבנקים, במסגרת הוראת המפקח על הבנקים בנושא ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב, שלא לאשר ללקוחותיהם חריגות ממסגרת האשראי בחשבונות העו"ש והחשבונות העסקיים - אם הבנק (והלקוח) מעוניינים בהגדלת אשראי זה, עליהם להגדיל את המסגרת, ולא כחריגה ממנה.
במסגרת הערכות התאגידים הבנקאיים לקראת יישומה של ההוראה - בעיקר במהלך 2005 ועוד יותר מכך במחצית הראשונה של 2006 - הוגדלו מסגרות אשראי ללקוחות, הוענקו ללקוחות מסגרות חד צדדיות והוסדרו פתרונות ההולמים את הצרכים ויכולת ההחזר של הלקוחות.
בפיקוח על הבנקים מציינים, כי יעד ההוראה - "להכניס את האשראי למסגרת" - אכן מושג ואופי הפעילות בחשבונות העו"ש מתקרב למקובל בעולם.
בבנק מדגישים כי "יעד זה הושג מבלי ליצור מחנק אשראי, כפי שהיו שחששו שיקרה - נהפוך הוא: אף שזמינות אשראי זה גדלה בשיעור ניכר, בכך שהבנקים הגדילו מאד את המסגרות, ניכר שהשימוש בו בידי הלקוחות הוא מושכל יותר, והם לא ממהרים לנצלה. זאת, משום שגם כאשר משיכת האשראי היא במסגרת, זהו מקור אשראי יקר יחסית - בפרט שחלק ניכר מהגדלת המסגרות הועמד ע"י הבנקים בריביות גבוהות יחסית למסגרות הקודמות".
בבנק מציינים כי האשראי בעו"ש מתאים לגישור על צרכי אשראי לתקופות קצרות ומעת לעת. "לתקופה ארוכה יותר עדיף לקחת אשראי לזמן קצוב, אשר הריבית עליו בדרך כלל נמוכה יותר מריבית העו"ש" כותבים בבנק. בניגוד לירידה באשראי בעו"ש ובחשבונות העסקיים, האשראי לזמן קצוב גדל בהתמדה בכל השנים האחרונות ובמיוחד בתקופה האחרונה, מכ-150 מיליארד שקל בדצמבר 2005 לכ-165 מיליארד שקל ביולי 2006.