ישראלים רבים, מילדיהם של קורבנות השואה מרומניה, משקיעים בה

במעין תפנית מוזרה של הגורל, מוצאים ילדיהם של קורבנות השואה מרומניה דווקא במדינה זו הזדמנות כלכלית. "רומניה היא מדינה עם הזדמנויות כלכליות מצוינות לאחר נפילת הקומוניזם", אמר משה ארבל, מקיבוץ גבעת חיים, ל"וול סטריט ג'ורנל". ארבל, שהשקיע 175 אלף דולר בעסקי ביקבוק של פריגת ברומניה לפני כמה שנים, מכר בקיץ האחרון את יחידת הביקבוק לחברת פפסי אמריקה, בעבור 7 מיליון דולר.



ילדיהם של קורבנות השואה מרומניה ממלאים תפקיד מרכזי בקידום המדינה שהותירה אותם יתומים, כך לפי "וול סטריט ג'ורנל". יזמים ישראלים מנהלים כיום עסקי חקלאות, קמעונות, נדל"ן ומכונאות ברומניה. במשרדיהם בתל אביב, מנהלים משקיעים ישראלים מלונות וחברות להשכרת רכב. רבים מהקניונים והפארקים במדינה ממומנים על ידי קרנות הון ישראליות, ומהנדסים ישראלים מתכננים את הכבישים בפרברים.



מומחים בתעשייה מעריכים כי ההשקעות הישראליות ברומניה מסתכמות בכ-2 מיליארד דולר ב-15 השנים האחרונות. רומניה עומדת כיום יחד עם ארה"ב, סין, הודו ומזרח אירופה בראש רשימת המדינות בהן משקיעים ישראלים.



לא רק המשקיעים מרוויחים מהקשר הישראלי-רומני: הישראלים מפסקים לרומניה כספים וניסיון למדינה אשר כלכלתה חייבת לעמוד בסטנדרטים של האיחוד האירופי. בנוסף, רומנים רבים מצאו בישראל מקום עבודה כשרומניה נכסה לתקופת מיתון בשנות ה-90. אך עם זאת, אנטישמיות עדיין מהווה מכשול ביחסים האלה. למשל, כתב עת אנטישמי פירסם בשנה שעברה מאמר שנושאו: כיצד ישראלים בעלי אזרחות רומנית מעוניינים לרוקן את רומניה מתושבים באמצעות פירוק מערכת הבריאות. באמצעות הפירוק, כביכול, יאלצו העובדים לחפש עבודה במדינות זרות.