"הדיבורים על הקדמת ההודעה על הריבית היו מעט מופרכים. אחרי הכל לא קרה משהו מהותי וגם הנגיד עצמו אמר שהדולר מטבעו עולה ויורד והתנודות הללו בטווח הקצר אינן מספיקות על מנת להביא לאירוע כה יוצא דופן כמו הכרזה מוקדמת על גובה הריבית", כך אומר הכלכלן הראשי של בנק לאומי, גיל בפמן ל-TheMarker.
הכיוון הכללי הוא אכן הורדת הריבית אולם הבנק ירצה לחכות ולראות את מדד המחירים הקרוב שצפוי להיות שלילי ואת התנהגות השווקים לאחר מכן", הוא מוסיף.
"בכל מקרה, קיימת סבירות נמוכה שהריבית תורד ב-0.5% בבת אחת. למעשה, גם הורדה של 0.5% בשתי פעימות נראית יותר מדי כך שסביר שנראה הורדה בודדת של 0.25% אם כי הנגיד יותיר את הדולר פתוחה להפחתה נוספת".
בפמן הוסיף כי, "הנתון המרכזי שאינו תומך בהפחתת הריבית כרגע הוא תקציב 2007 שאמנם אושר בידי הממשלה אך לא בידי הכנסת כך שמדובר בגורם אי ודאי", אומר בפמן, "אמנם בשנים האחרונות אישרה הכנסת את התקציב לאחר מספר חודשים אולם כרגע יש פרק זמן שפותח אפשרות לכך שהתקציב יורחב עוד יותר וישנה את הנתונים".
בפמן מציין כי התקציב הורחב ב-3% לעומת קצב הרחבה של 1% בשנים האחרונות: "העוגה גדלה בצורה נאה אולם הבעיות יהיו בנוגע לחלוקה הפנימית", הוא אומר.
מנגד, דוחפים נתוני המקרו לכיוון הורדת הריבית: "שער חליפין של 4.20-4.25 שקלים הוא בפירוש לא עקבי עם יעד יציבות המחירים והוא משקף אינפלציה נמוכה מ-1% כאשר יעדי האינפלציה הם 1%-3%", אומר בפמן. רק לפני כחצי שנה דובר על קצב אינפלציה של 4% - גבוה מיעד האינפלציה של הממשלה כך שהמצב פשוט התהפך.
שוויו ההוגן של הדולר: 4.40-4.50 שקלים
הכלכלן הראשי בבנק לאומי מגלה פסימיות בנוגע לכלכלת ארה"ב וסבור כי צפוי תיקון בריבית בשנה הבאה. מדובר בתיקון משמעותי של כ-0.75% אשר יוריד את הריבית בארה"ב ל-4.5%. "התזמון של הורדת הריבית בישראל תלוי גם במועדי הורדת הריבית בארה"ב ואם נגזור משם, הרי שמדובר בהורדת הריבית בישראל בסדר גודל משמעותי של 0.5%-1% ב-2007".
"אם, כפי שהתחזית שלנו מאותתת, יהיה מדד המחירים בספטמבר נמוך מהקונצנזוס (0.4%-0.5%) יהיה קשה לבנק ישראל לשמור על רמת הריבית הנוכחית ולכן ייתכן שהוא יוריד את הריבית כבר במועד הקרוב", אומר בפמן, "כך שהמדד הנוכחי יהיה גורם משמעותי במערכת השיקולים של הנגיד".
המשמעות היא שנראה את הפחתת הריבית הראשונה כבר השנה עוד לפני החלטת הריבית בארה"ב מה שעשוי להציב את ישראל עם פער ריביות אפסי מול ארה"ב או אפילו פער שלילי. נכון להיום אומר הקונצנזוס שהריבית בארה"ב תישאר ללא שינוי עד סוף השנה אם כי מספר בתי השקעות מציינים שהריבית שם דווקא עשויה לעלות.
המודל של בנק לאומי מציג לדולר שווי "הוגן" של 4.40-4.50 שקלים, כך שהסברה היא כי נדרש תיקון של השקל.
מהי עוצמת התיקון? "קשה לדעת שכן הדבר תלוי גם בתנועות ההון שחלקן מגיע בעסקות בודדות אך משמעותיות (ישקר, מרקורי, אם-סיסטמס)", אומר בפמן, "המשמעות היא ששער הדולר הנוכחי אינו נשען על הנתונים הכלכליים השוטפים אלא על עסקות מיוחדות שקשה לחזותן מראש".
בתחילת השנה הוציאו קרנות הנאמנות כסף רב לחו"ל ולאחר המשבר בשווקים המתעוררים חזר חלק ניכר מהכסף הזה הביתה. בפמן מציין כי משקי הבית צריכים להוציא כספים החוצה כדי לפזר את הסיכונים בתיק וכשהתהליך הזה יתחדש ? בצורה מושכלת יותר ? הדבר ישפיע על השקל. גופים נוספים, כמו קרנות פנסיה וקופות גמל, מיתנו את קצב הוצאת הכספים אשר צפוי לעלות בהמשך. כלומר, הגופים הללו ירכשו דולרים על מנת להשקיעם בחו"ל וידחפו את השקל מטה.