המונופולים האמיתיים של ישראל

"עיתונאים כמו גיא רולניק, מירב ארלוזורוב, נחמיה שטרסלר וסבר פלוצקר משפיעים על מקבלי ההחלטות יותר מאנשי עסקים כמו שלמה נחמה וגליה מאור. מקבלי ההחלטות חושבים רק על איך הם ייראו בתקשורת" - כך קבל לפני חודש עו"ד רם כספי, בנאום המפורסם שלו בזכות קשרי הון-שלטון.



נו, אחרי מחמאה כזו אין לנו ברירה אלא להשיב מחמאה לכספי, ולהזכיר לו שלעיתונאים יש אולי השפעה גדולה - אבל הוא משפיע יותר. למעשה, לכספי יש השפעה כל כך גדולה שנוצרת לו בעיה - היכן הוא ישפיע קודם.



קחו את החודש האחרון בתור דוגמה. ידיו של כספי היו עמוסות בחודש הזה, כמו בכל החודשים הקודמים. כספי ייצג את חברת דלק בהתמודדות במכרז לרכישת בית הזיקוק אשדוד - התמודדות אותה הפסידה לחברת פז שבשליטת צדיק בינו. "איך שהמכרז נגמר, התקשרתי לברך את צדיק על זכייתו", אומר כספי, שגם מגדיר את בינו חבר אישי שלו. ואכן בדרך כלל כספי נמצא דווקא בצד של פז ושל בינו - אחד הלקוחות החשובים של כספי. בעסקה לרכישת בנק אוצר החייל, למשל, ייצג כספי את הבנק הבינלאומי שבבעלות בינו.



החברות הזו לא הפריעה לכספי, כאמור, לייצג את הצד שהתחרה מול בינו על בית הזיקוק אשדוד. היא גם לא הפריעה לו כשלקוח מובחר אחר של משרד כספי ושות', החברה לישראל, החלה במגעים לכניסה לעסקה לרכישת בית הזיקוק עם פז. באותו הרגע היו שניים מהלקוחות הגדולים ביותר של משרד כספי משני צדי המתרס העסקי. במי בוחרים?



לכספי אין היסוסים לגבי התשובה הנכונה: "גילוי נאות", הוא אומר. "אני מסביר לכל הלקוחות שלי את מי אני מייצג עוד במסגרת הפירמה. וחוץ מזה, אני בוחר לפי מי שפונה אלי ראשון, ומבקש שאייצג אותו. לא חשוב אם זה לקוח קטן או גדול - העיקר שהוא פנה אלי ראשון".



אפשר לסמוך על כספי שהוא מבין היטב לאן החקירה הצולבת הזאת חותרת. "אם אתם רוצים שרונית קן תכריז עלי כעל הגבל עסקי", הוא צוחק, "היא מוזמנת. אני הרי כבר אמרתי שהרגולטורים מנהלים את המדינה הזאת. אבל אל תשכחו שמרבית הלקוחות הגדולים בישראל אינם בלעדיים. הם עובדים עם כמה משרדים במקביל, וזה טוב מאוד. ככה כולם מתחרים על כולם".



כספי אינו היחיד שיכול להרשות לעצמו לצחוק על כך שאו-טו-טו קן תצטרך להכריז עליו כעל הסדר כובל. על אותה משבצת מככבים כמה שמות בולטים נוספים. עו"ד פיני רובין, למשל, שגם מייעץ לשרי אריסון בסכסוך המתוקשר היטב על השליטה בבנק הפועלים וגם מרבה לייצג את בנק הפועלים ואת מנהליו. רו"ח גד סומך, שבסערות של החודש האחרון הופיע שוב כרואה החשבון של כולם: גם של בנק הפועלים, גם של אי.די.בי פיתוח וגם של קבוצת אריסון, וכן גם של החברה לישראל (וגם הוא מקורב לצדיק בינו). וכמובן, היח"צן של המדינה, רני רהב, שהצליח בחודש האחרון לשבור כנראה גם את השיאים של עצמו.



רהב, נזכיר, הוא היח"צן של קונצרן אי.די.בי וגם של שרי אריסון - שני צדדים שהתעמתו על העסקה לרכישת מניות המיעוט בגרעין השליטה של בנק הפועלים. רהב, נזכיר, עובד בצמוד למועדון הפלטינום של בנק הפועלים, עליו ממונה היו"ר שלמה נחמה, עובד בצמוד לפעילות התרומה לקהילה של בנק הפועלים, עליה ממונה דני דנקנר, וגם מיח"צן כאמור את שרי אריסון. שלושה לקוחות שלא כדאי לשים אותם כיום באותה סירה.



איך מצליח רהב להחזיק את כל האינטרסים המנוגדים הללו באוויר בעת ובעונה אחת? באותה הקלות שבה עושים זאת כספי, רובין, סומך או שאר מתווכי העל של המגזר העסקי בישראל: בהנאה ובגאווה. גאווה על כך שהם נהפכו לצומת הכרחי לכל מי שרוצה לקבל ייעוץ עסקי מוביל, בזכות הכישורים שלהם. בהנאה רבה - כי הם יודעים שמרגע שנהפכו לצומת ייעוץ הכרחי, לא רק שהדבר אינו פוגע בהם ואינו מעמיד אותם בפני דילמות של ניגודי ענייניים, אלא להיפך - זה רק מעצים את כוחם.



בישראל הצפופה, הנכס החשוב שיש למתווכי העל להציע, לצד כישוריהם האובייקטיוויים, הוא מערך הקשרים שלהם. אותם קשרים, גם של הון-שלטון וגם של הון-הון, שמייחדים אותם מכל עורכי הדין, רואי החשבון ואנשי יחסי הציבור המוכשרים האחרים. זו גם הסיבה שכספי אינו חושש מידה הארוכה של קן: הלקוחות שלו הרי רוצים אותו דווקא בגלל שהוא הגבל עסקי שכזה, ולא למרות שהוא כזה.