וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רשות ני"ע רומזת: הבנקים אשמים בפדיונות בקרנות

רותם שטרקמן

9.10.2006 / 8:57

מאז שנמכרו הקרנות הבנקאיות לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות הצטמקה התעשייה ב-15% לכ-23 מיליארד שקל

במשך שנים הדפו רשות ניירות ערך והבנקים טענות על מה שהיה ידוע עד כה רק למקורבים: הבנקים דאגו לתמרץ את הסניפים, כך שמוצרי ההשקעה שרווחיים להם הם אלו שישווקו ללקוחות. עד מכירת חברות הקרנות העדיפו היועצים בסניפים להמליץ ללקוחות על רכישת הקרנות "של הבית". מי שחשב שבעידן שלאחר רפורמת בכר הפסיקו הבנקים לתמרץ ועברו להיות יועצים אוביקטיוויים עשוי להתאכזב. במצגת שערכה רשות ניירות ערך היא רמזה כי ייתכן שהבנקים כבר לא מוכרים ללקוחות שלהם דווקא קרנות נאמנות - ואת זה היה אפשר כמובן לראות בשטח בפדיונות הענק - אבל הם בהחלט מעדיפים למכור מוצרים אחרים. נניח, פיקדונות.

את הדברים חשף בסוף השבוע מנהל מחלקת הפיקוח על קרנות נאמנות ברשות, דודו לביא, במצגת שערך על השינויים שמנהיגה הרשות בפיקוח על תעשיית הקרנות. לביא ניסה להסביר את פדיונות הענק שהיו בקרנות הבנקאיות ואת הסטת הכספים לקרנות של הברוקרים. "אחת ההשלכות העיקריות של חקיקת בכר באה לביטוי בשינוי מערך התמריצים של הבנקים", אמר לביא.

ואולם נראה שגם רפורמה רחבת היקף (ועדת בכר) וחקירה גדולה (בבנק לאומי) אינן יכולות לגבור על החשש ברשות להודות שהבנקים, פועלים לעתים משיקולים פסולים שלא קשורים לטובת הלקוח.

כששאלנו אותו לאחר המצגת ניסה לביא להתמחק, ואמר כי במצגת אמנם כתוב "שינוי מערך התמריצים בבנקים", אך הוא התכוון בכלל למשהו אחר. בהתחלה טען לביא כי התכוון לתמהיל ההכנסות של הבנקים שהשתנה. לאחר מכן אמר: "ייתכן שהשתמשתי במינוח לא נכון. הכוונה היתה לומר שבעקבות ההחלטה להורות לבנקים למכור את הקרנות פחת מאוד הסיכוי לניגוד עניינים בהעדפה של הבנקים בין מוצרי ההשקעה השונים".

מאז שנמכרו הקרנות הבנקאיות לחברות הביטוח ובתי ההשקעות הפרטיים בשנה האחרונה, סבלה התעשייה מפדיונות אדירים, שצימקו אותה ב-15% לכ-23 מיליארד שקל. בגופים הרוכשים חוששים כי אחת הסיבות המרכזיות לפדיונות היא ההעדפה של יועצי ההשקעות הבנקאיים למכשירי השקעה אחרים כדוגמת סטרקצ'רים ותעודות סל, שמניבים לבנקים רווחים גדולים יותר.

התופעה הבולטת מכולן היתה בבנק הפועלים. קרנות פ.ק.ן של הפועלים, שנמכרו לקרן מרקסטון, סבלו בשנה האחרונה מפדיונות של כ-9 מיליארד שקל - הגבוהים והמשמעותיים ביותר בתעשייה. יו"ר רשות ניירות ערך, משה טרי, דחה ביום חמישי את הטענות ואמר "בדקנו בהפועלים ולא ראינו פעילות לא תקינה - עיקר הגידול בפיקדונות של הבנק בא בכלל מפעילות פנים-בנקאית".

אתמול בשעות הערב מסרה רשות ניירות ערך בתגובה: "במסגרת סקירה של המצב ששרר לפני הרפורמה ובתקופה הקצרה שלאחריה ציינה הרשות כי הן לפני הרפורמה והן לאחריה, במסגרת מערך הייעוץ קיים פוטנציאל לניגוד עניינים. הפוטנציאל לפני קיום הרפורמה נבע מכך שהערך המוסף הכלכלי שנוצר לבנק כתוצאה ממכירת קרן של חברה שבשליטתו היה גבוה מהערך שהפיק כתוצאה ממכירת קרן של חברה שאינה בשליטתו.

"בעקבות הרפורמה השתנה מערך התמריצים הכלכליים המייצר את פוטנציאל ניגוד העניינים הזה באופן שמבחינת הבנק אין הבדל משמעותי בין מכירת קרן אחת למכירת קרן אחרת - אולם מבחינה כלכלית עדיין קיים פוטנציאל ניגוד עניינים בכך שהערך המוסף הכלכלי הגלום במכירה של מוצר בנקאי עשוי להיות גבוה יותר מהערך המוסף העשוי לנבוע ממכירת קרן נאמנות.

"רפורמת בכר הקטינה את ניגודי העניינים אך לא העלימה אותם. הרשות מודעת לכך ובכוונתה להמשיך ולעקוב אחר האירועים, לבחון אותם ולפעול ככל שיידרש".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully