מותו של השופט יעקב מלץ יפגע בסיכוייה של כלל פיננסים לבטל את פסק הבורר בפרשת אלי ארוך

מותו של השופט העליון בדימוס, יעקב מלץ, ביום ראשון עשוי לפגוע בסיכוייה של חברת כלל פיננסים לזכות בערעור על פסק הבוררות שנתן מלץ בפרשת אלי ארוך. גם בכלל פיננסים מצרים על מותו של הבורר, שכן ייתכן שעם מותו פחתו גם סיכוייה של החברה לתקוף את פסק הבורר שחייב אותה לשלם לארוך כ-96 מיליון שקל.



במארס האחרון פסק מלץ סכום של כ-96 מיליון שקל לטובת ארוך, לאחר שזה טען כי חברת אילנות בטוחה (כיום כלל פיננסים) לא ביצעה את הוראות המסחר שהכתיב לה, אלא פעלה על דעת עצמה תוך שהיא גורמת לו הפסדים ניכרים. כלל תקפה את הליך הבוררות בינה לבין ארוך בשני מישורים. המישור הראשון היה תביעה לביטול הסכם הבוררות; כלל טענה כי ארוך התחייב שלא לאיים על עדים במהלך הבוררות, ומאחר שהפר התחייבות זו, הוא הפר גם את ההסכם שמהווה מסד להליך כולו. על כן, לטענתה, היה מקום לבטל את ההסכם ולהורות על הפסקת הבוררות בפני מלץ.



המישור השני היה תקיפת פסק הבוררות, בין השאר באותן טענות ממש - לפיהן הבוררות לוותה באיומים. לפני כשבועיים דחתה נשיאת בית המשפט העליון הטרייה, דורית בייניש, את בקשת כלל לערער על החלטת המחוזי שלא ביטלה את הסכם הבוררות. בהחלטה, שהיוותה מכה קשה עבור כלל, קבעה בייניש כי הסכם הבוררות שריר וקיים. כלל ניסתה לגמד את המשמעות של ההחלטה, וטענה כי כיום היא מבססת את עיקר טענותיה על מסמכים שנטען לגביהם שהם מזויפים ושנעשה בהם שימוש בהליך הבוררות. אותם מסמכים נבחנים ביחידה הארצית לחקירות הונאה.



כעת ניחתה על כלל מכה נוספת. בין השאר טענה החברה כי השופט מלץ אוים במהלך הבוררות על ידי ארוך, ואף שלחה לשופט מדובבת תחת השם הבדוי "מאיה", שלפי הנטען הקליטה אותו משיב בחיוב לשאלה אם חש מאוים. לאחר פרסום הקלטה זו על ידי כלל, התייצב מלץ בפני המצלמות בערוצי הטלוויזיה והכחיש בתוקף כי אי פעם אוים על ידי ארוך או כי אישר שאוים. טענה אחרת של כלל נוגעת למפגשים שארוך קיים לכאורה עם הבורר במעמד צד אחד, וללא ידיעת כלל.



כלל ביקשה לזמן את מלץ להעיד במסגרת בקשתה לביטול פסק הבורר. השופט יהודה זפט, הדן בבקשת הביטול, קבע כי בשלב זה מלץ לא יזומן לעדות, וכי הוא יכריע בבקשת הזימון לעדות בבוא העת, לאחר שמיעת שאר העדים. כלל התכוונה לתחקר את מלץ מעל דוכן העדים על האיומים שהופעלו עליו והמפגשים שקיים עם ארוך. עכשיו נותרה כלל ללא עדות זו. בכלל טוענים כעת כי ממילא לא ציפו ממלץ לאשר מעל דוכן העדים כי נתן את פסק הבורר תחת איומים. אך כמו בעניין החלטת בייניש, לא ניתן להקל ראש בחסרונו של מלץ על דוכן העדים עבור כלל.



כלל היתה צפויה לחקור את מלץ בנוגע לשיחותיו עם ארוך, בניסיון לחלץ ממנו הודאה לעיני בית המשפט כי אכן אוים, תוך עימות עם תמלילי ההקלטות של החוקרת הפרטית. כעת תנסה כנראה כלל להוציא מארוך הודאה בעדותו כי אכן איים על השופט מלץ - דבר שככל הנראה לא יהיה בידיה לעשות. כלל תוכל גם לבקש מבית המשפט להסתמך על עדותה של המדובבת ועל שיחותיה המגמתיות עם מלץ, כדי להוכיח שאכן אוים. כאשר אלה יעמדו אל מול הצהרותיו של מלץ בתקשורת כי ארוך לא איים עליו, ספק אם בית המשפט יעדיף את עדות המדובבת.



גם לעניין הפגישות שקיים לכאורה הבורר עם ארוך נדרשה כלל לעדותו של מלץ. מעבר לכך שמפגשים חד-צדדיים של בורר בזמן בוררות הם אסורים ופוגעים במראית העין של הצדק, בית המשפט יבקש לבדוק מה היה אופי הפגישות ותוכנן, וכיצד אלה השפיעו, אם בכלל, על הכרעת הבורר. כעת תידרש כלל להסתפק בעדויותיהם של ארוך ואמו ג'יני בלבד, וקרוב לוודאי שמשם לא תצמח לה הישועה.



כלל אומרת כי כל אלה בטלים בשישים, שכן עיקר יהבה מוטל כעת על המסמכים המזויפים לכאורה שנעשה בהם שימוש, על פי הנטען, בהליך הבוררות. עם זאת, גם בעניין זה היה בעדותו של מלץ כדי לסייע לכלל להוכיח את טענותיה, שכן מעבר לקיומם או אי קיומם של מסמכים כאלה או אחרים, היה צורך להוכיח כי נעשה בהם שימוש אמיתי, וכי היה להם משקל בהכרעת הבורר. מאחר שפסק הבורר ניתן ללא הנמקה, אין לדעת על אילו מסמכים הסתמך בהחלטתו; על שאלה זאת יכול היה רק מלץ לענות.



מקורבים לכלל אמרו אתמול כי הם מצטערים על מותו של מלץ, ואין להם מה להוסיף מעבר לכך.