האוצר מציע תוספת שכר במגזר הציבורי תמורת שינוי הצמדת שכר המינימום

מאת חיים ביאור

האוצר מוכן לחרוג ממדיניותו שלפיה לא תשולם כל תוספת שכר במסגרת הסכם השכר החדש במגזר הציבורי; הממונה על השכר והסכמי העבודה באוצר, יובל רכלבסקי, רמז שהאוצר יסכים לתוספת שכר של 1.4% בתנאי שישונה אופן העדכון של שכר המינימום - כך עולה מפגישת רכלבסקי ושר האוצר, סילבן שלום, עם יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, שלמה שני, וראשי האיגודים המקצועיים.

בינואר קיבלו השכירים תוספת שכר של 3.6% כמקדמה על חשבון הסכם השכר שעדיין לא הושלם. עתה מוכן האוצר להוסיף 1.4%, כך שתוספת השכר תסתכם ב-5%. עם זאת, רכלבסקי דרש שבתמורה לגמישות שהאוצר מוכן לגלות בעניין השכר, תיעצר החקיקה של חוק שכר מינימום החדש שיזם יו"ר ההסתדרות, ח"כ עמיר פרץ, להעלאת שכר המינימום ל-1,000 דולר בחודש (70% מהשכר הממוצע במשק). תנאי נוסף שהציג רכלבסקי הוא ששכר המינימום יוצמד מעתה למדד המחירים או להסכמי השכר הקיבוציים, במקום הצמדתו לשכר הממוצע במשק.

שני הודיע לשר האוצר שאם מרכז השלטון המקומי יסרב לצרף את חתימתו להסכם השכר הסופי שצפוי להיחתם, אזי יורה על הפסקת המו"מ המאוחד שהאיגודים מנהלים עם האוצר, וכל איגוד ינהל מו"מ נפרד, דבר שיחליש את כוחו של האוצר במו"מ. שני גם התלונן על כך שהפרטת החברות הממשלתיות נעשית שלא בתיאום עם נציגויות העובדים, והנהלות החברות "מנצלות את הליך ההפרטה כדי לפגוע בזכויות העובדים, ומנצלות זאת גם כדי להעביר עובדים מההסכם הקיבוצי לחוזים אישיים". לדבריו, בחסות ההפרטה מבקשות ההנהלות להעסיק יותר עובדים באמצעות קבלני כוח אדם.

שלום אמר שהוא מקיים יחסי שיתוף פעולה עם ההסתדרות. הוא ציין שהאוצר מעדיף כי במגזר הציבורי ייחתם הסכם משותף לכל האיגודים, ולא הסכמים נפרדים לכל קבוצת עובדים - דבר העלול לערער את יחסי העבודה במשק. שלום הביע התנגדות לפגיעה בזכויות העובדים בחברות הממשלתיות המופרטות, אך הוסיף שכעת המשק אינו עומד בפני גל של הפרטה.

שלום הבטיח לראשי האיגודים כי יפעל לכך שמרכז השלטון המקומי לא "יחמוק" מחתימה על ההסכם. עם זאת, הוא אמר שהממשלה לא תיכנע ל"סחטנות" כספית של ראשי השלטון המקומי, במקרה שהם יתנו את הסכמתם להצטרף להסכם השכר בקבלת שיפוי מהאוצר.