חוק המו"פ: למדינה יהיה שעבוד ראשון בפירוק

מאת אורה קורן

בעקבות משבר ההיי-טק יטיל חוק המחקר והפיתוח (מו"פ) שעבוד ראשון לטובת המדינה בגין מענקי מו"פ במקרה של כינוס נכסים או פירוק - כך נקבע בהצעת חוק המו"פ שניסוחה הושלם על ידי משרד התעשייה והמסחר בתיאום עם משרד האוצר. משמעות הסעיף היא שבמקרה של קריסת חברה שנתמכה על ידי המדען הראשי, לא תתאפשר מכירת הידע או זכויות הייצור שלה, אלא אם יוחזרו קודם לכן התשלומים שהמדינה השקיעה בחברה בידע ובזכויות הייצור שלה.

לדברי שרת התמ"ס, דליה איציק, בתוך שבועיים תוגש הצעת החוק לאישור הממשלה במסגרת חוק ההסדרים המצורף להצעת התקציב, והוא צפוי להיכנס לתוקף בתחילת 2002. את הכנת הצעת החוק ריכז המדען הראשי בתמ"ס, כרמל ורניה. ניסוח הצעת החוק נעשתה על ידי היועץ המשפטי לתמ"ס, עו"ד מירון הכהן, תוך תיאום עם ראשי אגף התקציבים במשרד האוצר. לפי הצעת החוק, פקודת המסים גבייה תורחב, כך שתחול גם על תשלומים המגיעים למדען הראשי. כלומר, המדען יוכל לנקוט הליכי הוצאה לפועל של החובות כלפיו באופן ישיר, וללא צורך בפנייה לערכאות שיפוטיות.

בחוק החדש יבוטלו מענקים לפי הקטגוריות הקיימות - 30% למו"פ צבאי, 50% למו"פ אזרחי, 30% לשיפור מוצר ו-50% לפיתוח מוצר חדש. החוק יאפשר לוועדת המחקר לתתמענקים בהיקף 20%-50% מתוכנית המו"פ, כשהקריטריון לאחוז המענק הוא מידת התמורה למשק.

חברות שקיבלו מענק יוכלו בעת מכירתן למכור את ידע שלהן, בכפוף לאחד משני התשלומים הבאים: 150% מסך המענקים שהחברה קיבלה; או הכפלת המענקים בשיעור השינוי בשווי החברה בתוספת פרמיה של 20%. לדוגמה, חברה שקיבלה 100 אלף דולר כשהיתה שווה מיליון דולר, ונמכרה לפי שווי של 10 מיליון דולר לחברה זרה שהוציאה את הידע לחו"ל - תשלם למדען מיליון דולר ומאתיים אלף שקל (100 אלף כפול 10 בנוסף ל-200 אלף נוספים פרמיה).

בניגוד לבעבר ייצור בחו"ל לא ימנע קבלת מענק. החברה תידרש להצהיר מראש על מקום הייצור המתוכנן שלה, כאשר תינתן עדיפות לחברות שייצרו בישראל. אם חברה תפעל בניגוד להצהרתה המקורית ותעביר יותר מ-10% מהייצור שלה לחו"ל, ועדת המחקר תהיה רשאית לקנוס אותה ב-120% מערך המענק. אם הוצאת הייצור תלווה בהוצאת הידע לחו"ל, החברה תיקנס בגין שני הסעיפים.

מטרות חוק המו"פ יהיו עידוד מחקר ופיתוח תעשייתי שיש בו כדי ליצור תשואה עודפת משמעותית למשק הישראלי, באופן שיגדיל את האפשרות להשגתה. תשואה עודפת היא התועלת הכלכלית הנובעת ממו"פ או פירות המו"פ למשק, מעבר לפירות למעורב ישירות במו"פ. ורניה אמר כי המטרות שונות מהתפישה כיום, לפיה מענקי מו"פ הם חלק מסל הטבות ממשלתי שמוענק לתעשייה. לדבריו, משרד התמ"ס אינו יכול לבדוק כל חברה ולעקוב אחריהן, ויהיה צורך לסמוך על הגילוי הנאות שלהן.

עיקרי החוק החדש:

- מטרת התמיכה: יצירת תשואה עודפת משמעותית למשק כולו.

- יתאפשר ייצור בחו"ל ללא קנס בהודעה מראש.

- הקנס על הפרת התחייבות מראש לייצור בישראל - 120% מהמענק.

- תתאפשר מכירת חברה לחו"ל כולל ידע והיא תותנה בקנס של הגדול מהשניים: 150% מהמענק או מכפלת השינוי בשווי החברה במענק, בתוספת פרמיה של עד 20%.

- ייקבע שעבוד ראשון לטובת המדינה במקרה של התמוטטות חברה.