בלאומי פיא מנסים לצפות מי החברות המועמדות להצעת רכש מצד בעלי השליטה

מאת עמית שרביט

האפשרות לרכישת מניות על ידי בעלי שליטה רבים בבורסה בתל אביב נראית מפתה בימים אלה. בתקופה של האטה, שפל בבורסה ומחירים נוחים יחסית, בעלי השליטה בחברות ציבוריות מבקשים לרכוש את חלקו של הציבור, ובזול.

בימים כתיקונם הצעת רכש תעורר מיד אחת משתי הנחות לגבי הסיבות לכך. הראשונה היא כי לבעלי השליטה יש מידע לגבי עסקות עתידיות, שישפרו את התוצאות ללא הכר. במקרה כזה הם יבקשו ליהנות מהפירות, מבלי להתחלק עם הציבור ברווחים העתידיים.

אפשרות שנייה היא שלבעלי השליטה יש מידע על האטה אפשרית בפעילות, כמו למשל ביטול עסקות. במקרה כזה, הם יבקשו למחוק את החברה מהמסחר בבורסה. כך ניתן יהיה להתמודד עם הבעיות העתידיות ללא צורך בשקיפות, דיווח או שיתוף הציבור בבעיות החברה.

באחרונה הודיעו כמה חברות כי בעלי השליטה בהן מעוניינים למחוק את החברה מהמסחר בבורסה. דוגמאות מהחודש האחרון הן החברות קרור והספקה , עצמון ומגדלי שקד . בין הצעות הרכש שבוצעו ב-2001 ניתן למנות את גלרן, שנסחרה לפני מחיקתה לפי מכפיל הון נמוך של 0.16; אלה, שלפני מחיקתה נסחרה במכפיל של 3.39; ועמיגר, שנסחרה במכפיל של 0.22. מעניין לבדוק אילו מבין החברות בבורסה בתל אביב הן מועמדות לזכות בהצעות רכש מצד בעליהן, שישלמו פרמיה לשאר מחזיקי המניות.

כלכלני לאומי פיא סבורים כי חברות כמו ישרוטל , אשטרום פרויקטים ובולוס גד, שנסחרות במכפילים נמוכים, הן פוטנציאל להצעות רכש עתידיות.

הכלכלניות אסנת מגן ושוש אשכנזי מהמחלקה הכלכלית של לאומי פיא סקרו 55 חברות שבמניותיהן בוצעו הצעות רכש ב-98'-2001. הן השתמשו בעיקר במכפיל ההון (היחס בין שווי השוק של מניות ואופציות של החברה לבין הונה העצמי) כמאפיין בדיקה מרכזי. לכ-91% מהחברות שמניותיהן נמחקו (50 חברות) עקב הצעות רכש היה לפני המחיקה מכפיל הון קטן מ-1.

זאת ועוד, 47 חברות שלמניותיהן בוצעו הצעות רכש שהצליחו, נסחרו לפני המחיקה במכפיל הון קטן מ-0.5. כלומר, מהבדיקה עולה כי מכפילי הון נמוכים הם אחד הגורמים הבולטים לנכונות הבעלים להגיש הצעות רכש. לפי הערכת הבעלים, המניות של חברות אלה נסחרות בשווי שוק נמוך לעומת ערכן האמיתי.

מגן ואשכנזי מצאו כי מבין החברות שנסקרו, ל-43% מכפיל הון נמוך מ-1 - נסחרות מתחת להונן העצמי. השתיים לא בדקו חברות נפט וחברות שמכפיל ההון שלהן גבוה מ-10.

בפיא מציינים כי הנחת העבודה היתה כי ככל שהחברות נסחרות במכפילי הון נמוכים, ושיעור אחזקת בעלי העניין העיקריים בהן גבוה במיוחד - גדלה ההסתברות להצעות רכש, בשל השקעה נמוכה יחסית הנדרשת למימוש רכישת יתרת האחזקה שאינה בידיהם.

לפיכך הרכיבו רשימה של 16 חברות שבהן אחזקות בעלי העניין העיקריים עולות על 75% מכלל ההון, ומכפיל ההון שהן נסחרות בו הוא הוא עד 0.5. שווי השוק המצרפי של החברות שבהן צופים בפיא התפתחויות נאמד בכ-650 מיליון שקל.

היקף ההשקעה הנדרש מהבעלים למימוש הצעות הרכש בחברות אלה הוא כ-140-160 מיליון שקל. זאת, בהנחה כי האומדן להצעת הרכש מתבסס על שווי שוק, בתוספת פרמיה של 20%-40%.