דרוש תוכניתן C++, עדיפות לבעלי ידע בשיווק ובמכירות

מאת חיים ביאור

חרף המשבר בחברות ההיי-טק, הביקוש לעובדים בענף עדיין גבוה מההיצע; עם זאת, משך הזמן שנדרש למועמד כדי למצוא עבודה בענף, ארוך כיום פי שלושה ממשך הזמן שנזקקו לו עובדים לפני פרוץ המשבר בענף, בספטמבר 2000; במקרים רבים הוא אף מגיע לחצי שנה - כך עולה מבדיקה שערכה MIT, חברה בת של מנפאואר ישראל.

מנכ"לית MIT, עידית פדן, אומרת כי תהליך גיוס העובדים בענף אורך כיום זמן רב יותר, מאחר שהמעסיקים הפכו לבררניים. "אם בעת ה'בום' בהיי-טק תוכניתן טוב היה נחטף תוך שבוע מיום הצגת מועמדותו, היום תהליך גיוסו של איש זה, או מעברו מחברה אחת לחברה שנייה, ייארך חודש עד חודשיים.

לדבריה, מספר מודעות הדרושים בעיתונים הפונות לאנשי היי-טק הוא עדיין הגדול ביותר בקרב כלל מודעות הדרושים המתפרסמות ושיעורן 27%. חלקם של עובדי היי-טק בקרב כלל המועסקים במשק הישראלי ירד באורח מתון, 7% ברבעון השני של 2001 לעומת הרבעון המקביל ב-2000.

פדן אומרת כי אין אבטלה של ממש בענף, אלא צמצום פערים בין ביקוש עובדים לבין היצע. להערכתה, בסוף 2001 ובעיקר ברבעון הראשון של 2002 תחל מגמה של התייצבות בשוק העבודה בענף ותורגש עליה במספר המועסקים בו.

"הצמצומים בענף יימשכו בחודשים הקרובים, אך הפיטורים הגדולים, אלה המקיפים מאות או אלפי עובדים בבת אחת, כבר מאחורינו, מכיוון שרוב החברות עומדות לסיים את ההתאמות במבנה הפנימי שלהן להיקף הפעילות בענף ולתחזיות המתוקנות", אמרה. פדן מעריכה שתהליך ההתאמה של החברות יסתיים באוקטובר או בנובמבר, אבל לדבריה "אין פירושו שהחל ממועד זה תחל תקופה נפלאה".

לדבריה, בקצה העליון של סולם הסיכויים להיקלט בעבודה מתאימה בחברת היי-טק, חרף קשיי הענף, מצויות שתי קבוצות עובדים; האחת היא קבוצת בוגרי מדעי המחשב באוניברסיטאות, להבדיל מבוגרי מכללות. בתוך קבוצה זו קיים יתרון לבוגרי הטכניון, המצליחים להשתלב בעבודה עוד במהלך לימודיהם. "מסיימי לימודים בהנדסת תעשייה וניהול, מהנדסי תוכנה ואלקטרוניקה ומהנדסי חומרה מוצאים עבודה מתאימה בדרך כלל בתוך חודש עד חודשיים", אומרת פדן.

הקבוצה השנייה, לדבריה, כוללת יוצאי היחידות הצבאיות ממר"מ ו-8200, המורכבת מצעירים שכבר עברו סינון קפדני על ידי צה"ל, בטרם קבלתם ליחידה; חברות סטארט-אפ רבות מעדיפות רק את בוגרי צה"ל.

"בקצה השני של הסולם, עם סיכויים נמוכים להיקלט בעבודה בחברות היי-טק, מצויות גם שתי קבוצות", אומרת פדן. "האחת כוללת מנכ"לים וסמנכ"לי שיווק, כספים ופיתוח. זהו העיסוק היחידי בענף שבו ההיצע של עובדים עולה על הביקוש להם". לדבריה, הסיבה לעודף המנכ"לים והסמנכ"לים היא כתוצאה מסגירת חברות סטארט-אפ רבות.

"בכל חברת סטארט-אפ הועסקו לפחות שלושה מנהלים וכן תוכניתנים", היא אומרת. "התוכניתנים שפוטרו מחברות אלה מצאו עבודה, אך למנכ"לים ולסמנכ"לים שנפלטו לשוק ביקוש גדול בענף. לסמנכ"לי כספים למשל שנפלטו מחברות סטארט-אפ מתקשים להיקלט בעבודה לא רק בענף ההיי-טק אלא גם במשק כולו. הם מוכנים לעבוד גם בשכר נמוך מזה שקיבלו במשרה האחרונה שבה עבדו".

הקבוצה השנייה, על פי פדן, הם חסרי הניסיון בכל המקצועות, כולל עובדים בכירים. לדבריה, עם קבוצה זו נמנים גם בוגרי ההסבות המקצועיות, בעיקר אלה שלפני ההסבה לא היו אנשי מחשבים. לדבריה, כבעלי ניסיון נחשבים מי שהועסקו במקצועם לפחות עשרה חודשים.

פדן אומרת כי חברות ממשיכות לגייס עובדים במקביל לפיטורים, כי זו הזדמנות עבורן להעלות את איכות כוח האדם. "החברות שולחות הביתה עובדים הנחשבים לפחות טובים, אלה שגוייסו כשהענף היה בתנופה,רק כדי שיהיו אצלן במאגר וכדי לא להפסיד אותם".

לדבריה, כשהחל המשבר החלה התייעלות בחברות. הראשונים שפוטרו היו עובדי תמיכה והטמעה במערכות מחשבים ואנשי מנהלה. למרות שתוכניתנים ואנשי פיתוח היו חסינים יותר מפני פיטורים, הפחות טובים מביניהם, שנהנו ממשכורת גבוהה, נפלטו.

"עד ספטמבר 2000, העובדים היו אלה שעשו בית ספר למעסיקים", היא אומרת. "רבות מחברות ההשמה הציפו בפקסים הכוללים קורות חיים את החברות שחיפשו עובדים. היום המצב הפוך. החברות צמצמו את מספר חברות ההשמה עמן הן עובדות, ומחלקות כוח האדם בחברות נפגעו אף הן. החברות מסתפקות בשלושה עד חמישה מועמדים לכל משרה, ואינן רוצות יותר מ-200 מועמדים למשרה".

לדבריה, החברות מעדיפות עכשיו לאחד פונקציות ומיומנויות של עובדים. לפני המשבר בהיי טק, חברה הגדירה במדויק איזה מועמד היא מחפשת, למשל תוכניתן C++ עם ניסיון של שנה עד שש שנים.

כיום אותה חברה, המחפשת תוכניתן C++, מצפה שהוא יכיר גם את תחום האינטרנט ופרוטוקולי תקשורת ושפת תכנות אחת נוספת לפחות, בנוסף לבסיסי נתונים. "עליו להיות בעל ניסיון ובעל תואר אקדמי מאחת האוניברסיטאות במדעי המחשב, כמובן שלא בוגר מכללה. וחוץ מזה, רצוי שיהיה לו גם מעט ידע בשיווק ומכירות. אפשר לקרוא לכך 'נקמת המעסיקים'".