ביה"ד לעבודה: מצלמה נסתרת במקום העבודה מהווה עילה להתפטרות העובד וקבלת פיצויי פיטורים

שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, יצחק לובוצקי, קבע בפסק דין שניתן לאחרונה כי מצלמה נסתרת במקום העבודה מהווה עילה להתפטרות העובד וקבלת פיצויי פיטורים.

התביעה הוגשה על ידי אוסנת אייזנר, באמצעות עו"ד ד"ר רם מודן, נגד חברת ריצ'מונד מפעלי סריגה. התובעת דרשה בתביעתה תשלום של פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, פדיון דמי הבראה, שכר עבודה על שני ימי עבודה אחרונים ופיצויי הלנה.

החברה הודתה בזכאותה של התובעת לכל תביעותיה למעט פיצויי פיטורים. לטענת המעסיק, נסיבות הפסקת עבודתה של אייזנר מאפשרות לו שלא לשלם לה פיצויי פיטורים ולקזז את הנזקים הכספיים שנגרמו לו.

התובעת עבדה בחברה כזבנית במשך 54 חודשים, וסיימה את עבודתה בינואר 2000. התובעת גילתה כי מעסיקה התקין במקום העבודה, שלא בידיעתה, מצלמות וידיאו סמויות.

כשגילתה אייזנר את המצלמות, ניסתה לכסות את עדשתן, ולבסוף גם עקרה אותן ממקומן תוך גרימת נזק לציוד הצילום. בעקבות מעשיה פוטרה אייזנר.

השופט קבע כי זכות הקניין וחופש הקניין מעוגנים כיום בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומאפשרים לבעלים לנהל את עסקם כרצונם, כל עוד אינם פוגעים בחוק או בזכות יסוד מוגנת. המעביד זכאי לשנות את דרך העבודה וצורתה, אך אותו שינוי צריך להתאזן לעומת זכויות העובדים.

המעביד ציין כי התקין את המצלמות על מנת למנוע ביצוע עבירות פליליות מצד הלקוחות ולמנוע עבירות משמעת מצד התובעת. השופט קבע כי התקנת מצלמות בחנות ככלי מניעתי הוא כלי לגיטימי, בתנאי שהיקף הצילומים ומשכם קשור להתנהלות העסק וכי העובד יודע מראש כי הוא חשוף לצילומים.

במקרה הנדון דובר במצלמה נסתרת שהעובדת כלל לא היתה מודעת לקיומה. כאן ציין השופט "ייתכן שיש בכך משום חדירה לפרטיות של העובד, למרות שהמצלמה מותקנת במפעל שהוא קניינו של המעביד. שכן, מקום העבודה הוא קניינו של המעביד, אך העובד עצמו אינו קניינו של המעביד".

השופט קבע כי התקנת המצלמה היוותה שינוי מהותי בתנאי העבודה דבר המזכה את העובדת להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים, אך במקרה הנדון פוטרה התובעת לאחר שגרמה נזק על ידי פגיעה במצלמות, אך מאחר שהתובעת גרמה נזק למצלמות, נפסק שהיא תקבל 75% בלבד מהפיצויים. (דמ 00/ 2734).