חלם היא עיר בפולין שיהודים ישבו בה מאות בשנים, ואולם עיקר פרסומה בא לה מסיפורי הפולקלור העממי על "חוכמתם" של תושביה. אלה היו נוהגים לעשות מעשים נפסדים שאין בהם תכלית, סיפורים שהיו מתגאים בהם כאילו היוו תרומה של ממש. בכתבה שלפניכם ננסה להביא סקירה קצרה של מעשיות חלמאיות, ספק משעשעות, המתייחסות לעולם התשתיות בישראל.
מחדלים רבים נשכחו ורבים יותר ככל הנראה עדיין לא נודעו. אבל גם כך קצרה היריעה מלהכיל את כל עלילות "חכמי חלם" המקומיים שלנו. בכל מקרה, הציבור משלם. כמה בדיוק? קשה להעריך - אבל מדובר במיליוני שקלים רבים מדי שנה.
מי בכלל צריך רכבת
בימים אלה מבצעת חברת נתיבי איילון עבודות באזור צומת הולץ בחולון. העבודות הן להקמת גשר חדש ולפינוי תשתיות באזור הצומת, בגבול חולון-תל אביב, ובכך לתקן את אחד המחדלים התכנוניים הקשים שנעשו אי פעם בישראל - עלות העבודות מוערכת ב-70-60 מיליון שקל.
בתחילת שנות ה-80, בתקופת כהונתו של שר התחבורה ישראל קיסר, תוכננו נתיבי איילון לכיוון דרום. ואולם המתכננים, חברת נתיבי איילון (בבעלות שווה של משרד התחבורה ועיריית תל אביב), שכחו לכלול בתוכניותיהם את הרכבת. התוצאה - "גשר הולץ" ניצב כיום בדיוק בתוואי הרכבת המתוכננת מתל אביב לראשון לציון. התיקון - כעת יש צורך להעתיק את הגשר לכיוון מזרח, פרויקט שעלותו נאמדת כאמור ב-70-60 מיליון שקל, וכולל את פינוי בית הספר הולץ, הקמת גשר חדש לרכבת וכן הסדרי תנועה ותיקונים שונים.
בענף התחבורה מגחכים למשמע העובדות, ואומרים בפה מלא: "מדובר בטיפשות". בנתיבי איילון אמרו לא פעם כי בתקופה ההיא ההיתכנות למסילת רכבת בתוואי זה היתה אפסית - ולכן החברה לא הוכנסה לתוכניות.
אגב, כמה מאות מטרים דרומה ממחלף הולץ מתהווה החלמאות הבאה. החלטה במשרד האוצר שלא לאשר כעת 5 מיליון שקל לצורך הקמת מנהרה, שתשמש את הרכבת הקלה בגוש דן, תעלה בעתיד למדינה עשרות מיליוני שקלים.
בימים אלה מקימה נתיבי איילון גשר באזור צומת חולון, על גבול תל אביב. כחלק מהעבודות אמורה החברה לבנות בסוף החודש מנהרה שתשרת בעתיד את הקו השני של הרכבת הקלה - הקו הירוק. ואולם בימים האחרונים הודיע משרד האוצר כי לא יאשר את התקציב להקמת המנהרה. בלא מנהרה, הרכבת לא תוכל לעבור במקום. בנתיבי איילון מעריכים כי בניית המנהרה, לאחר השלמת הגשר, תעלה לפחות 20 מיליון שקל. בענף מעריכים כי הסכום עלול להיות גבוה בהרבה.
אילו לא היה ביל"ו
לא הרחק מצומת הולץ ניתקל במחדל נוסף, לא פחות גדול. ושוב נתיבי איילון מעורבת בעניין - החברה תשקיע לא פחות מ-50 מיליון שקל כדי לשמר את בית הביל"ויים, אתר מורשת, הסמוך למשרד הרישוי בחולון. בחברה מקדמים בימים אלה תוכנית לכריית מנהרה מתחת לבית הביל"ויים, שתאפשר להרחיב את דרך האיילון לכיוון דרום ותפנה תוואי לרכבת ישראל - בלי לפגוע במורשת.
מדובר במבנה רעוע הניצב על גבעה בין מגרש האימונים של קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב לבין בתיה הדרומיים של שכונת נוה עופר. בימים אלה מקדמת נתיבי איילון תוכניות להרחבת הכביש בקטע זה ואף מבוצעות עבודות ראשונות במקום - כך שבעתיד ניתן יהיה לסלול במקום נתיב נוסף ומקום מעבר לרכבת ישראל. בית הביל"ויים ממוקם בדיוק באמצע הדרך. ברור שניתן היה לתכנן את התוואי מלכתחילה כך שלא יעבור שם.
בית הביל"ויים מוגדר אתר ארכיאולוגי המוגן לפי חוק רשות העתיקות, ולכן
אינו ניתן להריסה. במפות משנת 1880 מזוהה המתחם כבית מגורים של אנטון איוב. לבית הזה הגיעו ראשוני הביל"ויים, 13 גברים ואישה אחת, בשנת 1882. הקבוצה שכרה חדרים במבנה, שמצבו ירוד כיום. כדי שלא לפגוע בבית, שקלה נתיבי איילון בעבר להעתיקו, ובחברה אף הזמינו חברה גרמנית לבדוק את ישימות ההעתקה בעלות של 30 אלף יורו.
ההערכה היתה כי הזזת המבנה תאפשר את סלילת איילון דרום בתוואי שיימצא מעל פני הקרקע ובעלות סבירה. ואולם בנתיבי איילון מספרים כי אפשרות ההעתקה נפסלה בשל מורכבתה ובשל הסכנה הכמעט ודאית כי המבנה לא יעמוד במעבר. בנוסף, נשקלה האפשרות לפרק את הבית ולהקימו מחדש במקום חלופי - אך גם תוכנית זו נפסלה. מסיבה זו הכינו בנתיבי איילון תוכנית חדשה - כריית מנהרה מתחת לבית הביל"ויים שאורכה 280 מטר ובעלות של 50 מיליון שקל.
בחברת נתיבי אילון אמרו בעבר כי מדובר במשגים ישנים שכעת נעשים מאמצים לתקנם.
מחלף לשום מקום
החלמאות שבה מתנהלים משרדי הממשלה היא דבר שכיח - אבל הפעם שוכני המשרדים התעלו על עצמם: אלה לא קידמו את סלילתו של כביש האמור להתחבר למחלף שהקמתו תסתיים תוך פחות משנה. בימים אלה סוללת חברת נתיבי היובל (חברה בבעלות דניה סיבוס מקבוצת אפריקה ישראל) את כביש הרוחב 431, שעתיד לחבר בין מודיעין לראשון לציון, בהשקעה של 1.7 מיליארד שקל.
כחלק מהפרויקט מקימה החברה מחלף גדול על כביש מספר 1 (ירושלים-תל אביב). הקטע האחרון של כביש 431 (כביש 431 העירוני), המחבר את מודיעין לכביש 431 ולכביש 1 דרך המחלף, נמצא בתחומי העיר מודיעין, ועל סלילתו אחראית המדינה. כיום קיים כביש זמני בין מודיעין לכביש 1, המשמש רק את הנוסעים ממודיעין לתל אביב.
על פי הסכם הזיכיון, נתיבי היובל תקבל תשלום מהמדינה מהיום שבו תסיים את סלילת הכביש (כולל המחלף) - גם אם העבודות יסתיימו לפני תאריך היעד הנקוב בהסכם הזיכיון, סוף 2007.
נתיבי היובל מבצעת את העבודות סביב השעון, ולפי ההערכות, היא תסיים את העבודות באמצע 2007. המדינה תתחיל לשלם תמלוגים לנתיבי היובל החל במועד זה - על אף שהסכם הזיכיון קובע תאריך מאוחר יותר, וזהו התמריץ שניתן לחברה. הסכום הנוסף שתקבל החברה בגין השלמת הפרויקט לפני תאריך היעד יהיה כ-60 מיליון שקל.
כאן מתגלה גודל החלמאות: קטע הכביש העירוני, שמחבר כאמור בין המחלף למודיעין, יהיה מוכן לכל המוקדם ב-2009. התקצוב לתכנון הכביש ניתן רק לפני כחודשיים. המשמעות היא שהמחלף שעלותו כ-100 מיליון שקל - לא כולל 60 מיליון השקלים שיינתנו כבונוס - לא יוכל
חלם זה כאן: הרשויות מתכננות - אנחנו משלמים ביוקר
שרון קדמי
13.10.2006 / 21:30