גיא בנדוב: "שוק משחקי המחשב בארץ נהנה מרמה טכנולוגית גבוהה, אולם הוא חסר באנשי מקצוע"

"השוק בארץ נהנה מרמה טכנולוגית גבוהה, אולם הוא חסר באנשי מקצוע והוא רחוק משוק היעד העיקרי שלו, ארה"ב", זהו ההסבר של גיא בנדוב, יזם מנהל פיתוח עסקי בסטארט אפ דאבלפיוז'ן, (המפתח טכנולוגיה לשילוב פרסומות משחקי מחשב), למצב הנוכחי של תעשיית הגיימינג הישראלית.



כנסלדברי בנדוב, בארץ פועלות 15 חברות סטארט אפ בתחום הגיימינג, "רובן חדשות, שגייסו יותר מ-35 מיליון דולר ופונות לשוק העולמי בפיתוח שירותים מבוססי טכנולוגיה, חומרה ופיתוח משחקים ל-PC, לטלפונים סלולרים ולקונסולות", מציין בנדוב.

ביום חמישי, ה-19 באוקטובר, יתקיים כנס "CAPITAL GAMES - מבט על תעשיית המשחקים" שיספק תמונת מצב לקשר שבין ישראל לתעשיית היזמות בכל הקשור לגיימינג. הכנס ייערך ב"מעבדה" בירושלים. "הכנס הנוכחי הוא חלק מסדרת אירועים שנתיים שתפקידם להגביר את המודעות לשוק המשחקים בארץ ובחו"ל אצל משקיעים, גורמים ממשלתיים ומערכת החינוך ולהוות תשתית לאנשי תעשייה ולמעוניינים להיכנס אליה", מציין בנדוב.



בנדוב אמר עוד כי, "המטרה היא לעדכן את המשקיעים לגבי השוק, הטרנדים ואיכותו ולתת תמיכה למוסדות חינוך ולעובדים קיימים כדי להגדיל את כמות האנשים המקצועיים בתעשייה. כמובן שאנו מנסים ליצור תשתית רחבה על מנת למשוך אנשי מקצוע שעובדים בחו"ל לחזור לארץ ולהקים חברות או להשתלב בקיימות".



האם יש תעשיית משחקים בארץ?



"כן. תעשיית המשחקים, כחלק מתחום התוכן הדיגיטלי, היא לא רק פיתוח משחקים אלא גם חומרה, תוכנות תומכות ושירותים מבוססי טכנולוגיה. תמיד היו חברות שפעלו בארץ בתחום וישראלים שעבדו בתחום בארץ ובחו"ל. בשנים האחרונות, עם צמיחת השוק העולמי ותחומים משפיעים, כגון גידול מהיר של כמות טלפונים סלולרים חכמים, כניסה של אינטרנט רחב פס ושירותי תוכן מתקדמים, נפתחו חברות חדשות בארץ המגובות על ידי קרנות הון סיכון, חממות ממשלתיות ואנג'לים. בשנתיים האחרונות ידוע לי על כ-15 חברות בארץ".



מדוע תעשיית המשחקים מעניינת משקיעים עכשיו?



"שוק המשחקים האמריקאי שווה יותר מ-7 מיליארד דולר והוא אחד מהשווקים שצומחים - גם כשהבורסות בארה"ב אינן עולות. זהו תחום מעניין שמושך עליו תשומת לב בגלל הכסף והמיקום המרכזי שלו בין עולם הבידור והטכנולוגיה. בתחום הבידור, זהו השוק בעל הצמיחה המהירה ביותר הפונה לקהל רחב. בתחום הטכנולוגיה, זהו תחום שמחדש כל הזמן ומשתמש בטכנולוגיות מתקדמות.



"כדי לאפשר את הצמיחה יש צורך בהרבה 'חלקים נעים' הכוללים את הצד הקריאייטיווי הידוע יותר, אך גם תשתיות חומרה ותוכנה ושירותים נלווים, בהם ישראלים מצליחים מאד. חברות ישראליות כמו אקסנט שמספקת משחקים לפי דרישה לקומקסט וטרנר; ideazon שהתחילה בארץ ומוכרת מקלדות ייעודיות; דאבל פיוז'ן המספקת שירותי מכירת פרסומות לחברות כמו THQ ו-MIDWAY; ואוברון מדיה המספקת משחקים למיקרוסופט ופיקסל בתחום ה-ITV - כל אלה הן דוגמאות לחברות שהוכיחו למשקיעים שאפשר ליצור הצלחה בשוק העולמי מישראל".



אחד האתגרים הגדולים של חברות משחקים ישראליות, קשור לקושי העצום לקבל מימון כספי, זאת למרות שמכירות של משחקי וידיאו נמצאות בשנים האחרונות בעלייה משמעותית. אחת הסיבות לכך היא העובדה שקרנות ההון סיכון עדיין מלקקות את הפצעים מאז תקופת ימי הבועה, ונמנעות מלהשקיע בחברות המפתחות משחקים בשוק הנשלט על ידי מספר שחקנים גדולים בודדים (אלקטרוניק ארטס, סוני ומיקרוסופט ביניהן). סיבה נוספת - המודל שעל פיו חיות חברות המפתחות משחקי מחשב מקשה על תעשיית ההון סיכון להשקיע בהן. לרוב החברות מוציאות מספר משחקים, אך מצליחות רק עם כותר אחד ועל בסיסו הן חיות. זהו לא מודל ששגור בתעשיית ההון סיכון.



לפי נתונים של Thomson Venture, רק 37 מיליון דולר הושקעו על ידי קרנות הון סיכון בחברות הקשורות לגיימינג בארה"ב בשנת 2002, ירידה מ-66.9 מיליון דולר בשנת 2001 ומ-295.3 מיליון דולר בשנת 99'. באותו הזמן, מכירות של משחקי וידאו וקונסולות בארה"ב קפצו ב-10% ל-10.3 מיליארד דולר בשנת 2002, כך לפי חברת המחקר NPD.



לפי חברת המחקר, מכירות משחקי הווידיאו בתשעת החודשים הראשונים של 2006 רשמו עלייה של 48% לעומת התקופה המקבילה ב-2005, כאשר כלל מכירות המשחקים בתשעת החודשים הראשונים של 2006 הסתכמו ב-777 מיליון דולר. לטענתה, 2006 עומדת להיות שנה שוברת שיאים לתעשיית משחקי הווידיאו בארה"ב.