הדולר היציג עלה ל-4.265 שקלים

מדד המחירים לצרכן שצנח אתמול ב-0.9% - הצניחה החדה ביותר זה 20 שנים - נתן הבוקר את האות להתחזקות הדולר. המטבע האמריקאי הוסיף היום 0.4% ושערו נקבע על 4.265 שקלים. מדובר אמנם בהתחזקות קלה בלבד, אולם זו החלה כחצי שעה בלבד לאחר פתיחת המסחר במטבע חוץ. היורו הוסיף 0.06% ושערו נקבע על 5.339 שקלים.

מדד נמוך מעיד על קיפאון בפעילות הכלכלית: פירושו שהציבור מקטין את רכישותיו ומכאן שהיצרנים נאלצים להוריד מחירים. אי לכך, מעוניין בנק ישראל "לעודד" את הצריכה במטרה לעורר פעילות כלכלית במשק וזאת באמצעות הורדת שער הריבית. כאשר הריבית נמוכה, הציבור מעביר פחות כסף לאפיק החיסכון (ששוב אינו מספק תשואה נאה) ותחת זאת הוא מפנה את הכסף לצריכה.

מצב שבו הריבית נמוכה מיטיב בדרך כלל גם עם אפיקי ההשקעה האחרים ובראשם הבורסה - אפיק שזוכה לביקושים במצב בו לא ניתן להשיג תשואה מובטחת (ריבית בנקאית) גבוהה מספיק. מן הצד שני, ריבית נמוכה אינה מיטיבה עם המטבע המקומי שכבר אינו מסוגל לספק ריבית (תשואה) גבוהה ועל כן הורדת ריבית מחלישה בד"כ את המטבע המקומי.

"הנגיד צפוי להוריד את הריבית ביום שני הבא, ככל הנראה ב-0.25%, שכן הורדה של 0.5% עדיין מצטיירת כצעד חריף", אומר הבוקר מנהל חדר עסקות מט"ח בבנק לאומי, אילן ויסקין, "הותרת הריבית ללא שינוי תגרום לבנק ישראל לפספס את יעד האינפלציה שקבעה הממשלה".

ויסקין מציין שלפני כמה שנים נתון שכזה היה מזניק את הדולר ב-1% לפחות. "השוק היום פחות תנודתי שכן השקל נחשב למטבע יציב ומכאן שהוא מגיב לאט יותר גם לנתונים חריגים", הוא אומר.

"השאלה כרגע היא מה יעשה הסקטור העסקי", אומר ויסקין, "אנו לא בתקופה בה משקי הבית מעבירים כסף לחו"ל בגלל פחד מהנעשה בישראל, כך שמי שמגלגל את סכומי הכסף הגדולים הוא הסקטור העסקי".

ויסקין מציין שסקטור זה הוא שצריך להחליט באיזה מטבע יקח הלוואה: "עד כה, עמדו בפני הפירמות שתי ברירות: לקחת הלוואה שקלית או הלוואה במטבע חוץ, לרוב בדולר. השיקול היה כמובן הריבית. אבל השיקול הזה צפוי להיעלם, שכן הורדת ריבית תשווה למעשה את הריביות בין ישראל לארה"ב. אי לכך הלוואה שקלית או הלוואה דולרית נושאות אותה ריבית בדיוק".

"במידה שהריבית בין ישראל לארה"ב זהה - נשאלת רק השאלה במה כל אחד מאמין: מי שמאמין שהדולר ייחלש, ייקח הלוואה דולרית", אומר ויסקין. עם זאת, מעלים בלאומי נקודה מעניינת הקשורה לתרבות ארגונית: "מנהל כספים שיחליט לקחת הלוואה בשקלים לעולם לא ייתקל בשאלה 'למה בחרת לקחת הלוואה שקלית?' לעומת זאת, מנהל שיחליט לקחת הלוואה בדולרים, תמיד ייתקל בשאלות במידה שהדולר יעלה".