בית המשפט העליון: שירותי זנות לא נכללים בפיצויי נזיקין

בית המשפט העליון ביטל היום החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שפסק לאדם שנפגע באורח קשה בתאונת דרכים פיצויים של 150 אלף שקל לצורך ביקור שבועי במכון ליווי וקבלת שירותי מין בתשלום.



התובע י', בן 31, נפצע בשנת 1988 בתאונת דרכים. בעקבות התאונה נקבעה לו נכות רפואית משוקללת של 83%. בין השאר נקבעה לו 70% נכות נפשית, 10% נכות בתחום האורולוגיה, וכן 10% נכות בגין הפרעות בתחום המיני על רקע נפשי, וזאת עקב הפרעה בזקפה על רקע נפשי. י' מסוגל לקיים יחסי מין מוגבלים עם חדירה, ואולם בית המשפט המחוזי ציין בפסיקתו כי לאחר התאונה, הצליח לקיים יחסי מין עם זונות בלבד, אף שהיו לו בנות זוג.



בית המשפט המחוזי קבע אמות מידה לפיצוי, שלפי חישובי חברות הביטוח מגדל ואבנר מיתרגמות לפיצוי כולל של 5.5 מיליון שקלים. בית המשפט המחוזי סירב לפסוק לטובת התובע טיפולי סרוגייט, ואולם פסק לו פיצוי של 100 אלף שקל לתרופות וטיפולים לשיפור תפקודו המיני של הפצוע, שבית המשפט העליון הותיר על כנו; וכן פיצוי של 150 אלף שקל למימון שירותי זנות, בהחלטה שעוררה ביקורת ציבורית חריפה, ושבית המשפט העליון, כאמור, ביטל כעת.



"אין להכיר בשימוש בשירותיה של זונה כ’פיצוי’ לניזוק"



בפסק דין עקרוני, העוסק בפגיעתה בתקנת הציבור של תופעת הזנות, קבע המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, כי אף שהפיצוי נועד להשיב את המצב לקדמותו, אין לפעול לפי עקרון זה כאשר הדבר כרוך "בפלילים, בניצול או בפגיעה בזכויות יסוד של אדם אחר", שכן אז "עשוי עקרון השבת המצב לקדמותו לסגת מפני תקנת הציבור". לעמדה זו הצטרפו גם יתר שופטי ההרכב, הנשיא לשעבר אהרן ברק והנשיאה דורית ביניש.



ריבלין כתב, כי "דרך ההתמודדות הראויה של חברה עם תופעת הזנות היא נושא למחלוקת קשה וארוכת שנים. יש הרואים בנערות הליווי קורבנות כפייה, אחרים טוענים שיש מהן שבוחרות בחירה מושכלת בדרך זו להתפרנס. השאלות הקשות לגבי הזנות לא ייפתרו כמובן כאן, ואולם עלינו לתת את הדעת שהדין הפלילי בישראל משקף עמדה שלילית כלפי העיסוק בזנות. גם המציאות בישראל ביחס לתעשיית הזנות היא עגומה ביותר. על רקע זה אנו מוצאים קושי בטענה, שלפיה עקרון השבת המצב לקדמותו בדיני הנזיקים מחייב פסיקת פיצוי שתכליתו לממן שירותי ליווי. השבת המצב לקדמותו איננה יכולה להיעשות ולא ראוי לה שתיעשה במנותק מן החברה שבה שורר אותו מצב".



ריבלין פסק, כי "אין מקום לכך שבית המשפט יפסוק פיצוי שתכליתו מימון שירותי ליווי", וכי "בהתחשב בדין הישראלי ובמציאות הישראלית, אין להכיר בשימוש בשירותיה של זונה כ'פיצוי' לניזוק", ואין לממן את "אלה המוצאים פרנסתם ברווחי הזנות". השופטים ברק ובייניש הצטרפו לעמדתו של ריבלין.