עו"ד אבי אלתר: רשות המסים תתבע תשלום מס נוסף על אופציות שעברו בקדייטינג

לבקדייטינג - שינוי רטרואקטיווי של מועדי הענקת אופציות למנהלים ועובדים בחברות - יש השלכות רבות, עליהן דובר בשנה האחרונה: הצורך לתקן את הדו"חות הכספיים לאחור, לבצע שינויים נרחבים בהנהלת החברה בחלק מהמקרים, ולשכור סוללה של עורכי דין כדי להתמודד עם חקירות משרד המשפטים האמריקאי. אבל יש היבט אחד שאף על פי היותו משמעותי, לא דובר עליו רבות עד כה - השלכות התופעה על המס הנלווה למימוש אופציות.



עו"ד אבי אלתר, המתמחה בסוגיות מיסוי, הוציא חוזר ללקוחותיו, בו הוא מייעץ לחברות או ליחידים לערוך בדיקה פנימית של השלכות סוגיית הבקדייטינג על ענייני האופציות שברשותם, ואף לשקול לפנות לרשויות המס לצורך הסדר מראש של הסוגיה - עוד טרם הצפת הבעיה על ידי רשויות המס.



אלתר מסביר שהבעיה נובעת מכך שבעת הקצאת האופציות, נוצר רווח, מכיוון שהן לא הוקצו במחיר השוק של המניה. במקרה של הקצאה במחיר השוק, העובד אינו נהנה מרווח כלשהו. רק בעת מימוש האופציה נוצר רווח, הממוסה לרוב בשיעור של 25% (במסלול הוני 102).



אך אם כבר במועד ההקצאה נוצר רווח, הוא ימוסה במס מלא - בגובה 50% - וזאת למרות שהאופציות נמצאות תחת מסלול הוני. אלתר מוסיף שחמור מכך, במקרים מסוימים עשוי ביצוע בקדייטינג להוציא את כל תוכנית האופציות מתחולת סעיף 102 ההוני, כך שכל מימוש של אופציות יהיה חייב במס בגובה של 50% מהרווח.



אחת הסברות בקרב משרדי רואי חשבון, היא שאם אכן יש חבות מס נוספת בשל בקדייטינג - מי שתישא בה היא החברה ולאו דווקא העובד, שהיה "תמים", לכאורה, ולא היה אמור לדעת שהוא מקבל אופציות שעברו בקדייטינג. בשיחת טלפון, הסביר אלתר שהחוק בישראל מאפשר לגבות את המס המלא הן מהחברה והן מהעובד. הוא מעריך שיש מקרים רבים של חברות שמס הכנסה אינו יכול לגשת אליהם - למשל, עובדים של מוטורולה - חברה אמריקאית, ואז חבות המס תגיע לעובד.



"אני מעריך שהסוגיה הזו תתעורר כי בארה"ב יש דיווחים מפורטים על הבקדייטינג, ולכן לרשות המסים בישראל יש מידע זמין שהיא תרצה לנצל כדי להגביר את גביית המסים", אמר.