מתכננת עם כספי הגיוס לרכוש חברת טכנולוגיה ישראלית או בעלת מרכז פיתוח בישראל. המייסדים הם משה בר ניב (יו"ר), שותף בקרן ההון סיכון Ascend, ליאורה לב (מנכ"ל), אף היא שותפה ב-Ascend וגלייטמן. שם נוסף שמאחורי החברה ובכובע של משקיע היא חברת שרפ"ק (שרם-פודים-קלנר), שמחזיקה בכ-14% מהמניות ולאחר הגיוס תחזיק בכ-3%.
שאלה נוספת שעולה מהגיוס המתוכנן של ATAC היא מהו הניסיון הניהולי המרשים שמביא עמו גלייטמן בהשקעה בחברות טכנולוגיה, שאמור לשכנע את המשקיעים בוול סטריט לשים 200 מיליון דולר? היינו מניחים שמדובר בהצלחות מוכחות, אבל זה לא ממש מדויק. בין פברואר 2000 לדצמבר 2005 כיהן גלייטמן כמנכ"ל שרפ"ק טכנולוגיות, שעוסקת בהשקעות בחברות היי-טק ובקרנות הון סיכון. ואולם הוא לא סיפק את הסחורה. באותן שנים מחקה החברה לא פחות מ-90% משוויה. ההבטחה הגדולה שהיתה לשרפ"ק טכנולוגיות עם גלייטמן - שהגיע עם כרטיס הביקור המרשים של מדען ראשי ומנכ"ל אמפל - לא התגשמה. לבסוף, בנובמבר 2005, החברה שינתה ייעוד מבלי שאפילו ביצעה אקזיט משמעותי אחד.
התגמול לדירקטורים, וכן למנהלים, הוא מניות בחברה המונפקת. אמנם לא מדובר בנתחים גדולים (עד כ-1%), אבל אם הרכישה תהיה מוצלחת והמניה תעלה, הם יכולים להיפגש עם מניות בשווי של מיליוני דולרים. זה גם מסביר את הנכונות שלהם לצרף את שמם לתשקיף. האחזקות של ינאי יהיו שוות אחרי ההנפקה כ-550 אלף דולר, ושל קפלן יהיו שוות כ-150 אלף דולר. בידי ברק מניות שיהיו שוות אחרי הגיוס כ-700 אלף דולר. עם זאת, עד להשלמת עסקת המיזוג הם לא יוכלו לממש את המניות - ואם המיזוג לא יצליח והחברה תפורק הם יאבדו את המניות.
המודל של חברות הבלנק צ'ק מפנה אליו לא מעט ביקורת, בעיקר בשל הזכרונות הלא נעימים משנות ה-90, כשחברות ללא פעילות סיפרו סיפורים, גייסו כספים - וקרסו. רשות ניירות ערך בארה"ב קבעה תקנות בעניין כדי למזער את הסיכונים.
בנוסף ל-ATAC, צ'רצ'יל, פורטיסימו ווקטור, עוד כמה חברות ישראליות או בעלות נגיעה ישראלית גייסו או מתכננות לגייס לחברות SPAC. מרקטור פרטנרס שהנשיא שלה הוא ליאור סמואלסון גייסה 60 מיליון דולר; יזראל טכנולוג'י שבשליטת ישראל פרידר גייסה 38 מיליון דולר ורכשה את IXI הישראלית; וחברת הבלנק צ'ק IGPAC, שמאחוריה מתי קרפ, כרמל ורניה ודרור גד, גייסה 50 מיליון דולר.
גלייטמן מוסיף כי עד כה ATAC היא חברת הבלנק צ'ק היחידה עם אג'נדה ישראלית, שגם מתכננת גיוס משמעותי מספיק כדי לרכוש חברת טכנולוגיה רצינית. "זה כלי נכון שגם מספק הגנה למשקיעים וגם עוזר לחברות סטארט-אפ בוגרים שיש להן בעיה של מימון נוסף ומעוניינים להפך לציבוריים בשוק הון בררני".
למנהלים הישראלים יש חלטורה חדשה
אפרת נוימן
19.10.2006 / 9:05