בסוף שנות התשעים, עולם הרכב רעש וגעש. האחראי להמולה היה לא אחר מאשר הסניק המהפכני של רנו. המיניוואן הקומפקטי הזה הצליח להעלות את רף השימושיות במכונית משפחתית לרמות לא מוכרות עד לאותן שנים, עם מספר גדול מאוד של תאי אכסון מדליקים. מספר שנים אחר כך כבר פגשנו את אחיו הגדול הגרנד סניק שהעלה את מספר המושבים הכללי לשבעה.
סיטרואן מצדם גם כן לא יכלו להרשות לעצם להתבונן מהצד ולראות איך רנו גונבת לקוחות מתחת ידם ולכן הציגו את הקסרה פיקאסו; רכב מעוצב ושימושי מאוד למשפחה. השבוע, באיחור לא ממש אופנתי, הציגו סיטרואן את הפיקאסו החדש המבוסס על רצפת ה-C4. הם בחרו לעשות זאת על אדמת צרפת, בעירה קטנה הממוקמת צפונית לטולוז, מעט לפני שהחורף מגיע. אנחנו היינו שם.
טוב מראה עיניים
כבר ממבט ראשון, ניתן להבין כי בסיטרואן החליטו ללכת רחוק ככל הניתן עם התכנון של מוביל המשפחות החדש ובהחלט ניתן לומר ש'הצליח להם'. ראשית הם עמלו קשה מאוד כדי להקנות לו מראה זורם וקליל יחסית בניגוד לכבדות הצפויה מכלי רכב בממדיו (459 ס"מ לאורך, 183 לרוחב ו- 166 לגובה). הם עשו זאת באמצעות מתיחה והרמה של החזית עם הענקת סממנים מודגשים כמו יחידות התאורה וקווי הגריל. משם זה המשיך עם שמשה קדמית עצומה, קורות גג דקות במיוחד, קו דלתות נמוך וגג גבוה. כל זה הקנה לצרפתי החדש שטח חלונות עצום ומראה כמעט של מכונית תצוגה. כאשר מוסיפים לכל אלו את אופציית גג הזכוכית (בדומה ל-307SW), מקבלים את אחת המכוניות האווריריות בקבוצה. גם חלקו האחורי זכה לתשומת הלב הראויה עם יחידות תאורת 'לד' הזורמות מקצה הגג ועד אמצע קורות הצד.
בדרך כלל, בהשקות דומות בחו"ל, אנו ממהרים להסתער על האספלט המקומי מייד עם רגע קבלת המפתחות, אבל הפעם הפיקאסו הזה גרם לנו להרגיע את יצר הנהיגה כדי שנוכל להיכנס לקרביו של תא הנוסעים. הטקסטורה הכללית דומה מאוד לזו המצויה ב-C6 הסאלונית ואיכות החומרים יחד עם הרכבתם נראית כמו קפיצת מדרגה של ממש אצל סיטרואן. לפלסטיקים העוטפים את הקבינה יש מרקם מחוספס ואיכותי והמשטחים המרופדים מרגישים נעימים במיוחד. כמו כן, המושבים, בן אם לובשי קטיפה, אלקנטרה או עור, חובקים את הגוף ברכות וניתנים לכוונון בכל מישור כדי להעניק את תנוחת הישיבה והנהיגה הרצויות.
ציון מיוחד לשבח מקבל התכנון הארגונומי של המושבים. סעיף זה הוא ללא ספק פרי יצירתו של מהנדס שיודע מחייו הפרטיים מה ילדים צריכים ולא קרא על כך בספר הדרכה כל שהו. את כל שורות המושבים ניתן לקפל ולהזיח בקלילות של משיכת אצבע אחת, לדוגמה: את זוג המושבים האחוריים ניתן להעלים אל מעמקי הרצפה תוך שניות, שורת המושבים האמצעית נעה לפנים ולאחור ומורכבת משלושה מושבים נפרדים בגודל זהה המסוגלים לאכלס שלושה מבוגרים בנוחות ועל ידי קיפול זריז של אחד מהם, ניתן לקבל מפתח נגיש מאוד לשורת המושבים השלישית. מושבים אלו מיועדים כמובן לילדים, אך ברגעי מחסור ולצורך נסיעות קצרות בלבד, גם שני מבוגרים לא גדולים יוכלו להסתדר שם. עוד ברשימת השבחים נמצא גם תכנון תאי האכסון הפזורים בכל המקומות האסטרטגיים (בקלות אפשר לאבד שם איזה ילד) שניתן לחשוב עליהם ושאר גאדג'טים כמו פנס נשלף בתא המטען ומדפים מוארים בגב המושבים הקדמיים.
יכולנו להמשיך עוד שעות בסיפורים מהמושב האחורי ובעיקר על רשימת האבזור העצומה שלו שיכולה לגרום גם לכמה מהמכוניות הפאר היקרות ביותר להזיע מבושה, אבל כבר ממש מגרד לנו בקצות האצבעות ולפנינו עומדים כמה מאות קילומטרים בנופים מרהיבים לגמוה. בקצרה נספר לכם כי באירופה לפחות ניתן לקבל את הפיקאסו עם מתלי אוויר אוטומטים מאחור, חישני סיוע ייחודיים לחניה במקביל, שבע כריות אוויר, מרבית מערכות הבטיחות האפשריות, מערכת קולנוע פנימית ועוד רבים אחרים. אולם מלבד כל אביזרי הבטיחות המגיעים כסטנדרט בפיקאסו החדש, חלק מתפנוקים אלו לא יגיעו ארצה בשל שיקולי מחיר.
על הכביש
מכוניות מסוגה של הפיקאסו לא תוכננו להיות טורפות אספלט, לכן אל תצפו לסיפורי גבורה מיותרים של יללות צמיגים, בלמים מעונים ועודף אינפורמציה בגלגל ההגה. אולם, למרות הסולידיות הצפויה, המיניוואן הקומפקטי הזה הצליח להרשים גם על האספלט הצרפתי.
אחרי שהוסדר עניין ה'מה מגיע ומה לא', יצאנו עם שלוש מתוך ארבע הגרסאות (2.0 בנזין רובוטי, 1.6 HDI רובוטי ו-2.0 HDI רובוטי) למסלולי המבחן שהוכנו מראש. בכל אחת מהגרסאות, הפיקאסו התגלה כנינוח ושקק למדי. לא בהכרח ידידו הטוב ביותר של חובב הנהיגה, אבל גם רחוק מאוד מלאכזב. אחיזת הכביש התגלתה כגבוהה במיוחד ולמרות האילמות הבולטת בתקשורת דרך ההגה, הפיקאסו מצליח להתמודד בהצלחה יתרה עם עומס גבוה מאוד בפניות ושינויי כיוון חדים בצייתנות ראויה גם מבלי להשמיע ציוץ מהצמיגים. תוסיפו לכל זה גם את בקרת היציבות ותקבלו מכונית שקל מאוד לבטוח בה בתנאי כביש בעייתיים. מילה טובה כדאי לתת בהזדמנות זו גם לבלמים שהעניקו פרוגרסיביות ועמידות יוצאת דופן לנוכח הנהיגה האגרסיבית בקטעים ההרריים.
אף אחד מהמנועים לא הצליח להפוך את הפיקאסו למהיר באופן חריג. אמנם הספקם נע בהתאם בין 110 כ"ס דרך 138 כ"ס דיזליים ל-143 סוסים ממנוע הבנזין, אבל אל תשכחו כי הסיטרואן הזה חוצה את רף המשקל של 1,500 ק"מ בכל גרסאותיו למרות השימוש הרב באלומיניום ושאר חומרים קלים. עם זאת, אם משקללים את אופי הנסיעה המשפחתי הצפוי, כל אחת מיחידות כוח אלו תעשה את מלאכתה נאמנה. כולן חרישיות בתא הנוסעים וכולן מספקות די גמישות כדי לא להרגיש אנמיים בכבישים המטפסים במעלה הרים.
כידוע לכם, תיבות הילוכים רובוטיות לא אהודות עלינו במיוחד מהמון סיבות, אך גם כאן הצליחו סיטרואן לצעוד את הצעד הנוסף. אמנם עדיין מדובר בתיבה רובוטית, אך לטעמנו זו התיבה הטובה ביותר מסוגה שפגשנו עד כה. העברות ההילוכים בה מתבצעות אוטומטית או באמצעות מנופים שמאחורי ההגה (במפתיע העדפנו את המצב האוטומטי) והן חלקות וצפויות למדי. עדיין, תיבה זו דורשת תקופת הסתגלות. אך כל עוד מקפידים להרפות קלות מדוושת הדלק שניה לפני מעבר ההילוך, גם הנענוע האופייני לתיבות הרובוטיות נמנע. למרות הקדמה המוצגת בתיבה זו לטעמנו דרוש עוד דור נוסף בפיתוח כדי להגיע לשלמות. גרסת ה-2.0 בנזין תגיע לישראל לפחות בתחילה עם תיבת הילוכים אוטומטית קונבנציונלית בעלת 4 הילוכים כדי להקל על החדירה לשוק מסורתי כמו שלנו.
גם בנוחות הנסיעה מצליח הפיקאסו בחדש לזכות במרב הנקודות בין אם מדובר במתלי האוויר (לא יגיעו ארצה לעת עתה) או במתלים הקונבנציונליים. המתלים כוילו על הצד הקשיח כדי שזוויות הגלגול בפניות יהיו מתונות מאוד, אך לא קשה מדי כדי שיוכלו לספוג (לעיתים אף בזלזול) פסי האטה ושאר צלקות אספלט.
חוזרים לארץ
ובכן, עד כאן הכל נראה, מרגיש ומריח טוב מאוד לסיטרואן; הפיקאסו החדש מצליח לסמן V גדול על כל אחד מהסעיפים החשובים למשפחה ללא שום ויתורים בתחומים אחרים. המנועים מספקים מאוד (בייחוד הדיזלים) מבחינת הביצועים ונינוחות הנסיעה, תאי הנוסעים מציעים שימושיות חסרת דופי והוא גם נראה לא רע לדעתנו. אז מה נשאר? המחיר כמובן. בידי היבואן אין עדיין מחירים רשמיים, אך הובטח לנו כי יעשה מאמץ להכניס את הגרסה הבסיסית של מנוע ה-2.0 בנזין אל קבוצת רישוי 4 (עבור ציי הרכב בעיקר) ומעליה יתייצבו גרסאות מאובזרות יותר כמקובל אצל חברת 'לובינסקי' יבואנית פיג'ו וסיטרואן לישראל.
הפיקאסו אמור לעשות עליה ארצה ברבעון הראשון של 2007, אך יתכן ויהיה עיקוב מסוים עד כדי אמצע 2007 (כמודל 2008) בהבאתו כדי למנוע את אבדן שנת המודל. כאן יחכו לו בינתיים המאזדה 5 הפופולרי והרנו גרנד-סניק למה שמסתמן כמאבק מעניין מאוד. אם תהיתם אגב, הקסארה פיקאסו הנוכחי לא הולך להעלם בקרוב. למעשה הוא ימשיך להימכר עד לפחות שנת 2010 כדי לכסות את סגמנט המיניוואנים הקומפקטיים בעלי 5 מושבים.
*הכתב היה אורח סיטרואן בצרפת