השותף החדש של ליאון

מאת אורה קורן

האורות בקומה ה-44 של הבניין המשולש במרכז עזריאלי דלקו עד חצות בלילה שבין ה-31 ביולי ל-1 באוגוסט 2001. ליאון רקנאטי, יו"ר אי.די.בי, שנפרד דקות ספורות קודם לכן משותפיו החדשים ומאלה שהיו שותפיו לשליטה בקבוצה, יכול היה לנשום לרווחה ולומר לעצמו בסיפוק כי המרוץ לקו הסיום הגיע לסופו, כ-45 דקות לפני הדד-ליין.

המרוץ התחיל לפני שלושה חודשים כאשר אודי רקנאטי, יו"ר ומנכ"ל משותף באי.די.בי הודיע על כוונתו למכור את אחזקות משפחתו בקבוצה (8%). ליאון רקנאטי (4%), נאמן למסורת המשפחתית, החליט לא לוותר.

בני הדודים הגיעו להבנה כי אודי יאפשר לליאון למצוא רוכש כלבבו למניותיו, עד 31 ביולי בחצות. הוחלט, כי אם לא יימצא רוכש עד למועד המוסכם, ימכרו בני משפחת רקנאטי את חלקם בקבוצה לרוכש שימצאו לנכון.

אם ליאון ירצה להצטרף לרוכשים, תהיה אופציה זו פתוחה בפניו, ואם ירצה להצטרף למוכרים, יוכל להיות חלק מהחבילה שתימכר (20%) לגורם השלישי. ליאון יוכל להצטרף למוכרים או לרוכשים גם במקרה שהעסקה להכנסת קרדן השקעות לאי.די.בי לא תצא לפועל עקב התנגדות שיביעו לכך הרשויות. ואולם אפשרות זו נראית בשלב זה תיאורטית בלבד.

החל משעות הערב המוקדמות של היום האחרון בחודש יולי גדשו את לשכתו של ליאון רקנאטי כל המעורבים בעסקה - אודי רקנאטי ומקורביו, יו"ר קבוצת קרדן יוסף גרינפלד ומקורביו, וחיים קרסו ובני משפחתו - ודנו בפרטים האחרונים של הסכם העברת השליטה בקבוצה, שעלותו כחצי מיליארד דולר. לצדם רכנו על מסמכי ההסכם עורכי הדין יוסי אברהם שייצג את ליאון רקנאטי וקרדן, רם כספי שייצג את קבוצת קרסו ואורה דביר שייצגה את המוכרים בראשות אודי רקנאטי.

זמן קצר לאחר השעה 11 בלילה נחתם ההסכם שנועד להשלים את השלב העיקרי בהכנסת קבוצת קרדן לגרעין השליטה של אי.די.בי. בחודשים הקרובים יבחנו הרשויות את העסקה. הסיכויים שהעסקה לא תאושר נראים קלושים מתמיד, וההערכה היא כי הממונה על ההגבלים העסקיים יאשר אותה.

עקב אכילס של קרדן בהקשר זה הוא חקירה שפתחה לפני יותר משנה רשות ניירות ערך בחשד, לפיו גרינפלד, מנכ"ל הקבוצה איתן רכטר, והבעלים הנוספים, אבי שנור - השפיעו לכאורה בדרכי תרמית על שער מניות החברה. מקורבים ציינו, כי מאז הופיעו פרסומים על החקירה לא נמסר דבר בעניין לחברה, ולפיכך ייתכן כי החשדות לא התאמתו.

מקורבים לאי.די.בי ציינו בסיפוק כי בחודשים שקדמו לפרסום העסקה התעניינו כמעט כל הגופים הרציניים במשק, אם לא כולם, באפשרות להשתלב בגרעין השליטה של הקבוצה - בהם קבוצת שרם פודים קלנר, משפחת שטראוס והחברה לישראל. ליאון רקנאטי בחר בקבוצת קרדן.

לטענת המקורבים, העדיף רקנאטי את אסטרטגיית הניהול של קרדן, אותה הכיר מפעילות נדל"ן המשותפת במזרח אירופה. בנוסף, כמה מהגופים שהתעניינו ברכישה פשוט איחרו את הרכבת: המגעים עם קרדן התחילו בסמוך להודעתו של אודי רקנטי על רצונו למכור את מניותיו, והקשו על גופים אחרים להצטרף למרוץ.

מיום ליום התברר כי מתוספים מוכרים. כל משפחות רקנאטי, להוציא ליאון וחלק ממשפחות קרסו, הביעו עניין במכירת אחזקותיהם. אחרי הכל, השווי שנקבע לחברה לצורך המכירה היה גבוה ב-30% משווי השוק שלה בזמן המו"מ 1.3 - מיליארד דולר. רקנאטי העדיף שלא להיות קשור יתר על המידה להלוואות בנקאיות, וכך קרה שקרדן השיבה בחיוב לכל מי שרצה למכור את מניותיו.

כשהתברר ההיקף הסופי של המכירות גובשה תוכנית דו-שלבית לעסקה; במסגרתה מהמניות יקבלו סטטוס נפרד ויועברו לליאון רקנאטי. תחילה יועברו המניות לליאון כמניות הצבעה, עם אופציה ליהפך למניות הון בתוך חמש שנים.

בשלב הראשון של העסקה קרדן תחזיק 23.6% ממניות אי.די.בי, ליאון רקנאטי יחזיק ב-18% מניות הצבעה וב-10% מניות הון, וקבוצת קרסו תחזיק ב-10% מניות. בשלב שני, לאחר מימוש שורת אופציות ובכללן האופציות של ליאון, יוכל בנק הפועלים לרכוש 8% ממניות קרדן, ואילו קבוצת קרדן תוכל לרכוש 5% ממניותיו של ליאון רקנאטי. בסופו של התהליך, בתוך 3-5 שנים, קרדן תחזיק עד 23% מהמניות אם בנק הפועלים ייכנס לקבוצה, או עד כ-30% אם הבנק יישאר בחוץ. ליאון רקנאטי יחזיק ב-10%-13% מהמניות וקבוצת קרסו תשמור על חלקה, 10%.

לאחר שהעסקה תאושר, ייכנס יו"ר קרדן, יוסף גרינפלד, לפעילות אינטנסיווית באי.די.בי, אף כי מקורביו צופים שימשיך לשבת במשרדי קרדן ולא יעבור למשרדי אי.די.בי. לדברי המקורבים, לגרינפלד ניסיון בינלאומי המבוסס על אסטרטגיה של "איתור הזדמנויות עסקיות נועזות וגיבוש קואליציות שמרניות לביצוען".

המקורבים הבהירו, כי גרינפלד ניחן בחשיבה יזמית המתבססת על ניתוח שוק מקיף, ויש לו מוכנות להיכנס לעסקות הנחשבות בעלות סיכון יחסי, כמו עסקי ביטוח במזרח אירופה. עם זאת, הם מוסיפים, בשלב הביצוע פועל גרינפלד בזהירות שמרנית תוך בחינת הרעיונות מול בנקים ומשקיעים בינלאומיים אחרים, וכניסה לביצוע עם שותפים אסטרטגיים מכובדים.

כך לדוגמה, שותפיה של קרדן בחברה שהשקיעה בענף הביטוח במזרח אירופה, הם הבנק האירופי לשיקום ופיתוח, EBRD ודויטשה בנק. דויטשה בנק נכנס גם כשותף בחברת הנדל"ן של קרדן בחו"ל (GTC). בתחום הסחר הקימה קרדן את סוכנות הרכב UMI בשיתוף עם ג'נרל מוטורס. בנוסף, לקרדן פעילות בתחום הטכנולוגיה המתקדמת באמצעות קרן קונקורד, והיא פועלת גם בתחום התקשורת באמצעות קרדן טלקום. כן משקיעה קרדן בחברת הלוויין הישראלית ובתחום הסחר, בין השאר ביבוא ושיווק מוצרי מזון עם תנובה ומוצרי אודיו ווידיאו של סניו, פישר, היטאצ'י ואיווה.

קרדן הוקמה לאחר שגרינפלד ושנור צברו הון מעסקי יהלומים. השניים מחזיקים בחברת אסטרא, שמוקמה ב-2000 במקום ה-23 ברשימת יצואניות היהלומים המובילות של ישראל, עם היקף יצוא בסך 29 מיליון דולר. החברה נמנית עם לקוחותיו של מונופול היהלומים העולמי, דה בירס. מקורבים לחברה העריכו כי למרות השינוי האסטרטגי שעובר על דה בירס, תשמור אסטרא על מעמדה כלקוחה קבועה של המונופול העולמי. לדבריהם, שנור ומנהל את ע