עופר עיני בכנס המי"ל: "מוכרים את נכסי המדינה בנזיד עדשים"

מי שהזדמן היום למושב "שינויים מבניים במשק - בחקיקה או בהסכמה?" יכול היה להיחשף לחלק מהאינטריגות שעומדות אחרי עידן ההפרטות הגדולות במשק הישראלי. ארבע הצלעות של תהליכי ההפרטה במשק יוצגו בכינוס על ידי יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, קובי הבר, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש ומנכ"ל דואר ישראל, אבי הוכמן - ויצרו דיון צבעוני בנושא.



"חברת הדואר עברה לפני שנה ממעמד של רשות למעמד של חברה. הממשלה דרשה אז, שבהסכם ייאמר כי המהלך הבא שייעשה בחברה הוא הפרטתה. שר התקשורת דיבר איתי אז ואמר לי 'אני נגד הפרטת חברת הדואר. בוא נפתח ונרחיב קודם את בנק הדואר, ואחרי כן נמכור את החברה - והמדינה תצא נשכרת יותר'. שאלתי אותו 'אז למה אם כך יש הפרטה של החברה?', בנקים הם הרי הסחורה המבוקשת ביותר - ונמכרים במיליונים", אמר עופר עיני.



עיני אולי לא קיבל תשובה ברורה, אך ענה בעצמו לשאלה. "התשובה שלי היא שבמדינת ישראל בעל המאה הוא גם בעל הדיעה. אז מורידים את התעריפים של הדואר, חונקים אותו, ובסוף יוצא שמוכרים את נכסי המדינה בנזיד עדשים". "כך היה גם בשינוי המבני בבז"ן", המשיך עיני. "משך שנה וחצי התנהל מו"מ לגבי הפרטת החברה. בשלב מסויים נוצר משבר - ופרצו עיצומים בבתי הזיקוק. קובי (הבר) ושרגא (ברוש) מייצגים את האינטרסים של המדינה והמעסיקים, אבל יש לי איתם אמון והבנה".



"כאשר פרצו העיצומים בבז"ן, קובי התקשר אלי וסיכמנו שנלך למו"מ. אבל השלב הבא היה שהתקשר אלי גורם בכיר מאד באוצר ואמר לי - 'למה דיברת עם קובי. אני זה שקובע'. אותו גורם ישב אצלי ואמר לי 'הכי מתאים לי שתהיה שביתה בבז"ן - ואז אני אשחט אותך בתקשורת'. אז אני אמרתי לו 'בוא נעשה מו"מ, אבל אני רוצה את קובי הבר במו"מ - כי הוא נוהג איתי בהגינות'. בסופו של דבר מה שקרה הוא שזה התפוצץ בשביתה".



הבעיה האמיתית של בעלי השכר הנמוך



קובי הבר בחר להדגיש את הקונפליקטים שבהם נמצאת הממשלה, והצורך לפגוע באוכלוסייות מסויימות על חשבון אחרות. "הרבה פעמים הבחירה חייבת להיעשות. החשיפה של המשק לייבוא, למשל, שהתרחשה בסוף שנות ה-80, היתה מהלך מקרו-כלכלי אדיר שהשפיע על העובדים. האם עדיף היה להשאיר משק סגור שהעובדים בו מוגנים? או לדאוג לתועלת הצרכנים - שהינם בסופו של דבר עובדים גם כן".



"אין ברירה, ויש שינויים שהממשלה צריכה לעשות. אין למשל דבר שפוגע יותר בעובדים מהכנסת העובדים הזרים לשוק בשנות ה-90. זה הרס את שכרם של בעלי ההכנסות הנמוכות. אז מדברים פה עכשיו על שכר מינימום ועל מס הכנסה שלילי, אבל צריך לטפל ביסוד".



בשלב זה הוסרו מאת החיוכים של משתתפי הפאנל, ונחשפו הציפורניים שמסתיר כל אחד מבעלי האינטרסים באולם. "אי אפשר לפטר את העובדים הזרים. זה יביא לפיטור של 20 ישראלים על כל עובד זר שיפוטר. קודם כל צריך להכשיר ישראלים לפני שמגרשים את הזרים", אמר נציג התעשיינים בפאנל, שרגא ברוש, שהזכיר בעיה בוערת אחרת איתה הוא מתמודד. "אני לא מצליח לקבל משר הביטחון הבטחה לכך שהתעשיות הבטחוניות בארץ לא ייפגעו מהקיצוץ בתקציב הביטחון. אני מצד אחד לא מוכן להיות הכלי של משרד הביטחון ולהילחם באוצר על התקציב. אבל קיצוץ של מיליארד שקל מהתעשיות הביטחוניות הוא פגיעה מתמשכת בייצוא ובעובדים", אמר ברוש.



אקורד הסיום לדיון היה תפוח האדמה הלוהט שכולם חוששים מהרגע שבו יתמודדו איתו - חברת החשמל. "כשמדובר על שינויים מבניים הממשלה מחליטה, אבל העובדים לא יכולים שלא להסכים. יש להם את הפריווילגיה להילחם על הזכויות שלהם - אבל לא לסרב. אין כאן אנרכיה". עופר עיני לא נותר חייב ואמר כי "בלי הסכם עם העובדים, לא תהיה רפורמה בחברת החשמל". חיזק אותו מיקו צרפתי, יו"ר עובדי החברה, שנכח במקום ואמר "'שאפו' לכם קובי, על זה שהבאתם אותנו בחברת חשמל למצב שבו אנחנו מבינים שצריך להיות שינוי במשק החשמל. אנחנו לא ניאחז בקרנות המזבח - אבל נהיה שותפים מלאים בקבלת ההחלטות בכל הקשור לרפורמה".