ייגמר או יימשך?

מי שמאמין כי המשבר הסתיים - ייאחז בעלייה החדה בפשיטות הרגל של חברות תקשורת, בחילופי המנהלים ובהודעות החיוביות שמפרסמות החברות

מאת סופי שולמן

קשה למצוא היום אנשים בעולם ההיי-טק שיערבו לכך כי התחום הגיע לשפל ממנו יכול רק לחול בו שיפור. למרות זאת, מנהלים ואנליסטים ישראלים שנשאלו על המצב, בעקבות כתבה שפירסם השבוע ירחון הטכנולוגיה האמריקאי המקוון "רד הרינג" על ענף הטלקום, גילו אופטימיות זהירה. בתקופה הקרובה, העריכו, עדיין צפויים קריסת חברות ופיטורי עובדים, מיזוגים, חילופי הנהלות ושינויים מהותיים בתוכניות העסקיות. ואולם, לדבריהם בענף החבוט קיימים סימנים המעידים על תחילת הסוף של החלום הרע, או לפחות על הפסקת ההידרדרות, וייתכן כי אף על חזרה לצמיחה.

הסימן הראשון הוא העלייה החדה במספר פשיטות הרגל בקרב חברות סטארט-אפ ומפעילות התקשורת הצעירות (CLEC's). חברות אלה שנחשבו להבטחה גדולה בשלוש השנים האחרונות, קיבלו קווי אשראי נדיבים ותנאי תשלום מועדפים מיצרניות ציוד התקשורת. חוזים שנחתמו עם המפעילות הצעירות הם במקרים רבים הגורם המרכזי לירידה חדה בהכנסות ולמחיקת מלאים וחובות בקרב יצרניות ציוד רבות. בשיא הפריחה היו בארה"ב כ-1,500 מפעילות תקשורת חדשות, שרבות מהן מגישות באחרונה בקשות להגנה מפני נושים.

לסגירת החברות יש שתי השפעות חיוביות על החברות השורדות: צמצום ניכר בתחרות ושינוי בתמהיל הלקוחות. "אחד השינויים המרכזיים שחלו בחברה הוא ההתמקדות במכירות ללקוחות מבוססים במקום לחברות הצעירות", אומרת סמנכ"ל הכספים בחברת אלוואריון , דפנה גרובר. החברה נוצרה ממיזוג שהושלם לפני שבוע בין בריזקום לפלוואר, שתיהן נסחרות בנאסד"ק ומתמחות בפיתוח פתרונות לגישה אלחוטית לרשתות תקשורת רחבות פס. בעבר התרכזו החברות במכירות ל-CLEC's, ולפיכך הכנסותיהן ירדו בחדות עם קריסתן.

כמו חברות רבות אחרות הודיעו באחרונה גם בריזקום ופלוואר על פיטורים נרחבים ופירסמו אזהרת רווח משותפת. המיזוג בין שתי החברות שהתחרו זו בזו בכמה מוצרים, נועד להקל עליהן בתקופת המשבר ולאפשר להן לצלוח אותו כאחת החברות הגדולות בשוק. ההערכה היא כי כאשר יסתיים גל המיזוגים והרכישות ששטף במחצית השנה האחרונה את השוק, המשקף את עומק המשבר, יווצרו בשוק חברות גדולות וחזקות המסוגלות להציג צמיחה לאורך זמן.

סימן נוסף הוא חילופי ההנהלה בחברות רבות ומינוי אנשי פיננסים במקום מנהלים בעלי רקע טכנולוגי. אחת הדוגמאות הבולטות לכך בישראל היא חברת נייס שנקלעה למשבר חריף בסוף 2000, שבעקבותיו פרש המנכ"ל, בני לוין, ובמקומו מונה חיים שני. כבר ברבעון השני של השנה הראתה נייס התאוששות מסוימת ולא הפחיתה את התחזיות כפי שעשו חברות רבות אחרות.

"הצלחנו לשנות את כיוון המפרשים שלנו והתוצאות ברבעון האחרון היו טובות מהצפוי", אומר סמנכ"ל שיווק עולמי בנייס, ליאור ערוסי. לדבריו, העובדה שהחברה לא תיקנה את התחזיות, מצביעה על אופטימיות זהירה בקרב ההנהלה החדשה של נייס. "השוק שלנו לא מנוצל מספיק ומחקרי השוק שערכנו הראו כי יש צורך בפתרונות מקיפים לשירות לקוחות, שעברו שינויים מסוימים והותאמו לתקופת המשבר הנוכחית".

התאמת המוצרים למצב ושינוי חד בתוכניות העסקיות הם תופעה שנפוצה באחרונה, וסימן נוסף המעיד הן על השפל אליו נקלעו החברות הן על חיפוש פתח יציאה ממנו. חברות רבות דיווחו בחודשים האחרונים כי גילו שווקים חדשים, בעלי פוטנציאל גבוה יותר מאלה בהם השקיעו את מרב מאמציהן בשנתיים האחרונות. השינוי נובע לעתים מההבנה כי מרבית מנהלי הרכש בחברות מעדיפים כיום לקנות מוצר זול ושימושי המאפשר להציג בפני ההנהלה החזר מהיר על ההשקעה, על פני מוצר חדשני שלא ברור למה בדיוק נועדו הפונקציות המיוחדות שלו ואם הארגון באמת זקוק להן.

ערוסי אומר כי נייס אמנם החלה לפתח דור חדש של מוצרים עוד לפני כניסת הכלכלה העולמית למיתון, אך כיום דרך השיווק ומיצוב המוצרים הם שעוברים את השינוי המהותי. הדגש עתה הוא על חיסכון בעלויות ועל החזר השקעה מהיר. "אנשי השיווק שלנו מסתובבים כיום עם כלי, שמסוגל להראות לכל לקוח פוטנציאלי מה תהיה השפעת המערכת שלנו לניהול קשרי לקוחות על עלויות התפעול שלו".

גם גרובר מדגישה את הצרכים החדשים בשוק, עליהם מנסה אלוואריון לענות בימים אלה. "הלקוח לא מבקש את המוצרים המתקדמים, אלא את המוצר שיוכיח את עצמו במהירות. ההסתכלות היא בעיקר על המחירים".

אנליסט בכיר מבנק ההשקעות איי.אנ.ג'י בארינגס, עמית יונאי, מחלק בהקשר זה את החברות הישראליות לשתי קבוצות: אלה שהשכילו להשלים הנפקה חוזרת של מניות בנאסד"ק בתקופת הגאות ובכך להבטיח לעצמן כרית מזומנים, ואלה שלא. "לחברות שהספיקו לגייס הון נוסף יש כיום יותר אפשרויות לשנות ולשחק עם המודל העסקי", הוא אומר. "בניגוד אליהן, החברות שאין להן הרבה מזומנים מרגישות לחץ לשנות את המודל ואת המיקוד העסקי. הדבר עלול לגרור בעיות, מכיוון ששינויים הנעשים תחת לחץ אינם תמיד לטובה".

מי שמאמין כי המשבר יימשך - יסתמך על כך שהצרכנים לא מוכנים לאמץ כל כך הרבה חידושים, לא מספיק חברות פשטו רגל ומעט מאוד מיזוגים בוצעו

מאת בועז לוי

הדיווחים השליליים ממשיכים לזרום מכל כיוון: האטה חריפה בתעשיית המוליכים למחצה; מלאי ענק שעדיין נמצא בידי חברות ציוד התקשורת; ירידה בביקוש לטלפונים סלולריים; קשיי מימון של חברות קטנות וגדולות, וירידה בביקוש למחשבים. וזו רשימה חלקית בלבד. האם למהפכת הטכנולוגיה נגמר הדלק?

בתחילת 2001 סברו רבים כי ההתאוששות בשוק המניות תגיע במחצית השנייה של השנה. במבט לאחור נראות תקוות אלה כמשאלת לב ותו לא, במיוחד משום שאלה שהביעו אופטימיות בתחילת 2001 פיזרו גם הצהרות חיוביות במשך 2000.

היום כבר ברור לכל כי מה שהיה הוא לא שיהיה, לפחות בטווח של כמה שנים. על פי הערכות, בורסת נאסד"ק תזדקק לשנים ארוכות כדי לחזור לעצמה, ומחולשה זו בשוק המניות תיגזר גם ההתנהגות של שוק ההון סיכון וההשקעות בכלל.

את מקור הבעיה ניתן לתאר מכיוונים