משכורות הענק של בנקאי ההשקעות, "שליטי היקום", נתונות בסכנה

מאת אקונומיסט

משכורות הענק של בנקאי ההשקעות, שכונו בעבר שליטי היקום, נתונות בסכנה. עתה הם נאלצים לחזור לשורשים הצנועים של תעשיית השירותים הפיננסיים, שממנה צמחו בשנות ה-80.

בשבוע שעבר הודיע דרזדנר בנק, שנרכש בידי קבוצת הביטוח אליאנץ, על מיזוג בנק ההשקעות שלו, דרדנר קליינוורט וסרשטיין, עם פעילות הבנקאות הכללית, ועל פיטוריהם של 1,500 עובדים. כמו כן ביטל הבנק את התוכנית להפוך את בנק ההשקעות ליחידה עצמאית ולהנפיק אותו לציבור.

גם קרדיט סוויס פירסט בוסטון (CSFB), בנק ההשקעות של קבוצת הבנקאות השווייצית קרדי סוויס, החליט לקצץ בעלויות השכר ולאחד מחלקות.

החלטות אלה של בנקי ההשקעות נובעות מירידה בהכנסות הבנקים בשתיים מהפעילויות שמניבות להם את עיקר הרווחים: חיתום של הנפקת מניות וייעוץ למיזוגים ורכישות. כמה בנקים מובילים דיווחו על ירידות חדות ברווחים, ועל פיטורי עובדים. רק בנקים בודדים, בהם דויטשה בנק וליהמן ברדרס, ממשיכים לשכור עובדים אם כי בשכר הנמוך בכ-25%-30% בהשוואה לשנה שעברה. אמנם גם עתה מרוויח בנקאי השקעות בכיר 6 מיליון דולר בשנה, ואולם עידן הבונוסים המובטחים לשנתיים-שלוש קדימה הסתיימו.

העובדים בווסרשטיין פרלה, "בוטיק" ייעוץ לרכישות ומיזוגים שרכש דרזדנר תמורת 1.4 מיליארד דולר ב-2000, "זועמים" על כך שאינם מסוגלים למכור את החברה שנית באמצעות הנפקה לציבור (IPO), ואף איימו בפיטורים. בדרזדנר לא מתרגשים מכך ומוכנים ליטול את הסיכון שכמה מעובדים יתפטרו.

גם ג'ון מק, שמונה ביולי למנכ"ל CSFB, טרח להנמיך ציפיות עם כניסתו לתפקיד, וביטל הסכמי עבודה לשלוש שנים שנחתמו בתקופת ההנהלה הקודמת. קודמו של מק, אלן ויט, חתם על הסכמים אלה כדי שבנקאים בכירים לא יערקו לבנק אחר.

תחת ויט גדל מספר העובדים ב-CSFB מ-5,000 ל-28 אלף בתוך חמש שנים, וכדי למנוע עזיבת עובדים חתם עם רבים מהם על הסכמי השתתפות ברווחי המחלקות שלהם. כתוצאה מכך טיפסה עלות השכר ב-CSFB ל-%60 מההכנסות, לעומת ממוצע של 50% בשאר הבנקים להשקעות בוול סטריט.

עתה, אומר מק, שתי המשימות העיקריות שלו הן לקצץ בעלויות השכר של העובדים ולשפר את שיתוף הפעולה ביניהם. בוול סטריט מפקפקים בסיכוייו של מק להשיג יעדים אלה, ומתקשים להאמין כי הבנקאים ב-CSFB יסכימו לוותר על הסכמי בונוסים לשלוש שנים.

למרות זאת, זהו ציון דרך בוול סטריט. כיום גם הבנקים המובילים להשקעות, כמו גולדמן סאקס ומורגן סטנלי, מאבדים לקוחות לקבוצות בנקאות גדולות כמו סיטיגרופ, ג'יי.פי מורגן צ'ייס ודויטשה בנק, המציעות הלוואות בתנאים נוחים וכן שירותים כמו חיתום וייעוץ. בנק אוף אמריקה, לדוגמה, מציע הלוואות לחברות על סמך הבנה כי החברות ישכרו את שירותיו גם כבנק השקעות.

בנק ההשקעות העצמאי, שנחשב למודל מנצח רק לפני שנתיים, איבד באחרונה מקסמו. אחת הסיבות לכך היא חשש ממסקנות הבדיקה שעורכות כיום הרשויות בארה"ב על פעילותם של כמה מהבנקים להשקעות בעת הבהלה למניות אינטרנט.

לפי עדות שנתנה היו"ר בפועל של רשות ניירות הערך, לורה אונגר, בפני ועדת קונגרס ב-31 ביולי, כמה אנליסטים המליצו לציבור לרכוש מניות מסוימות, ובמקביל מכרו אחזקות פרטיות. עתה גוברת הדרישה להגביה את "החומות הסיניות" בין מחלקות הבנקים.

עם זאת לבנקים המובילים להשקעות יש עדיין יתרון אחד המבטיח עמלות שמנות. המומחיות שלהם היא בעסקות "חיים או מוות", כמו השתלטויות עוינות, הפרטות גדולות והנפקות ענק. בדומה לניתוח מסובך, הלקוח רוצה את הייעוץ הטוב ביותר, לא משנה באיזה מחיר.

עמלות שמנות, שאינן משקפות את היקף העבודה שהושקעה בעסקה, מממנות את הפעילות בתקופות שקטות ומחפות על אובדן עסקות לבנקים אחרים.

לא מתעוררת כל בעיה כשהעסקות יוצרות ערך לבעלי המניות. ואולם במקרים רבים קשה לזהות את הערך הזה, מלבד העשרתם של מנהלים בכירים שקיבלו אופציות למניות, או בונוסים הקשורים בהשלמת העסקה.

בנקאי ההשקעות שרוקמים עסקות כאלה מרוויחים היטב. אמנם הם מבטיחים הכנסות גדולות לבנקים להשקעות, אך הבונוסים יוצרים יריבויות פנימיות ומטים את ההשתתפות ברווחים לטובת כמה מחלקות.

בנוסף, במרבית המקרים העובדים משתתפים ברווחים, אך לא בהפסדי הבנק ו"מרכז הרווח" שלהם. ההערכה היא כי עובדה זו מתמרצת אותם להמר בכספי הבנק וכאשר ההימור לא עולה יפה - עוברים לעסקה הבאה.

ואולם לנוכח הירידה בפעילות, כוחן של ההנהלות גובר. "לבנקאות ההשקעות יצא שם רע", אומר הנס-ירג רודולף, יו"ר ברקליס קפיטל, שניהל בעבר את CSFB . "הבהלה שבנקים להשקעות יצרו לטכנולוגיה, כולל למניות של חברות שפשטו רגל, היא סוג של גזל מאורגן". להערכתו, השווקים הפיננסיים יידחקו לפינה עקב בדק הבית בתעשייה.