חברות בישראל מפסידות 400-500 מ' ש' בשנה כתוצאה מגניבות

מאת חיים ביאור

הכרוניקה הפלילית מעדיפה להתמקד במעשי רצח ואונס. עם זאת אחת העבירות הנפוצות היא גניבת נכסים של חברות על ידי עובדיהן: סחורות מהמחסנים, המחאות, כסף מזומן, כסף בחשבון הבנק ואף מידע עסקי.

בשנים האחרונות, לאחר שנים של זלזול בתופעת הגניבות, התחילו ארגונים להקדיש מאמצים רבים כדי להקטין את ממדיה, למשל באמצעות התקנת מצלמות נסתרות, או עריכת בדיקות פתע. עם זאת לעתים קרובות העובדים אינם עומדים בפיתוי הנוצר כתוצאה מהמגע עם כסף או עם מלאי.

רו"ח עופר אלקלעי מעריך כי מדי שנה מפסידות חברות %0.5-%1 ממחזור המכירות שלהן בשל גניבות שמבצעים עובדים. מדובר בנזק של 500-400 מיליון שקל בשנה. אלקלעי מחלק את הגניבות לשני סוגים: גניבה לפני הרישום בספרי החשבונות של החברה וגניבה לאחר הרישום בספרים ("בתוך הספרים").

אלקלעי מציג כמה שיטות לגניבת נכסים מהארגון, ודרכים שבאמצעותן ניתן לאתר מעשים אלה ולמנעם.

- גניבת כספים מחשבון הבנק של הארגון: בארגונים רבים נמצאים חלק מהנכסים בצורה של פיקדונות בבנקים. נכסים אלה נגנבים לא אחת בידי עובדים שהיתה להם מחד גיסא גישה לאמצעי תשלום כגון המחאות, העברות בנקאיות או מערכת סליקה בנקאית, ומאידך גיסא אפשרות להסתיר את הגניבה.

לדברי אלקלעי, הדרך הפשוטה לגנוב כספים היא באמצעות זיוף חתימותיהם של מורשי חתימה על גבי המחאות שנרשמו לפקודת המועל. דרך נוספת היא להחתים בעלי זכויות בארגון (כגון מנכ"ל) על המחאות, תוך מצג שווא שמדובר בתשלום לגיטימי.

קיימים ארגונים המעבירים כספים באמצעות מערכת סליקה בנקאית או העברות בנקאיות, שלמרות יתרונותיהן, משמשות פתח לביצוע מעילות. במערכת סליקה בנקאית מבוצעת המעילה באמצעות שינוי פרטי חשבון הבנק של הספק, למשל, לאלה של המועל. בהעברה בנקאית מבוצעת המעילה באמצעות זיוף הוראת תשלום בנקאית, או מתן הוראה טלפונית בלא הרשאה.

דרכים אלה של הוצאת כספים במרמה סביר שיתגלו במסגרת מה שמכונה בעגה המקצועית "התאמת בנקים", שפירושה ביצוע התאמה בין הסכומים הרשומים בחשבון הבנק של החברה לסכומים הרשומים בספריה. עקב כך נאלץ המועל לבצע פעולות להסתרת הגניבה, או להציגה בצורה כוזבת כעסקה לגיטימית.

"הדרך הנפוצה להסתרת המעילה היא באמצעות זיוף חשבוניות ומסמכים", אומר אלקלעי. "בין השאר הכוונה לשימוש חוזר בחשבוניות ספק, שימוש בחשבוניות שאינן קשורות לחברה, וכן שינוי חשבוניות שמגישים לחברה ספקים". דרך נוספת להסתיר את המעילה היא באמצעות רישום פקודות יומן פיקטיוויות. לדוגמה, רישום זיכויים בכרטיסי ספקים אמיתיים, או רישום זכאים פיקטיוויים.

ידוע על מקרה שבו מנהל מחלקת מחשוב בארגון בינלאומי גדול העוסק במשלוחים מוטסים, פתח לחברת קש שהקים כרטיס ספק מאושר. באמצעות חברת הקש רכש המנהל ציוד מספקים שעבדו עם הארגון, ומכר לו אותם במחיר הגבוה באחוזים בודדים כדי לא לעורר חשד.

- אי רישום תקבולים בקופה: בארגונים רבים הקופאים הם האחראים לרישום המזומנים המתקבלים מהלקוחות. אי רישום המזומנים בקופה מאפשר לקופאים לשלשל את הכסף לכיסם. מקרים שבהם הלקוח אינו דורש קבלה עבור הקנייה ותור ארוך ליד הקופות, יוצרים הזדמנות לקופאי שלא לרשום כספים שקיבל.

אלקלעי אומר כי מכיוון שאי רישום הסכום המתקבל בקופה עלול לעורר את חשד הלקוחות, מאמצים הקופאים דרכי הסוואה שונות, בהן רישום סכום נמוך מסכום העסקה שבוצעה בפועל. דרכים מתוחכמות יותר לגניבת כסף מזומן הן מחזור קבלות ושימוש בקבלות מזויפות, במקביל לביצוע שינויים בקופות הרושמות.

- גניבת המחאות שהתקבלו בדואר: כמעט כל הארגונים מקבלים המחאות באמצעות הדואר. אלקלעי אומר כי שיטת עבודה זו חושפת את הארגון לגניבות מצד עובדים האחראים לפתיחת המעטפות, אך "גניבת ההמחאות תתגלה במוקדם או במאוחר, לאחר שיתברר כי קיים פער בספרי הצדדים - השולח והמקבל".

לדברי אלקלעי, הסתרת המעילה יכולה להיעשות באמצעות שיתוף פעולה בין המקבל את ההמחאות לאחראי על רישומן בארגון, שיעניק הנחות פיקטיוויות ללקוחות או ירשום חובות של הלקוחות כאבודים. המחאות המגיעות בדואר עם חותמת "למוטב בלבד" או "לא סחיר", אינן מאפשרות את הסבתן לטובת אחר - אך המועל יכול להפקידן בחשבון שפתח על שם הארגון בלא ידיעת המנהלים. לחלופין, יכול המועל לשנות את שם המוטב ולהפקיד את ההמחאות בחשבון בנק של ארגון פיקיטיווי, ששמו דומה. לדוגמה: המחאה לפקודת "אור אלקטרוניקה" תשונה ל"מאור אלקטרוניקה".

- שימוש בכספי הארגון: בשיטה זו מפקיד המועל את כספי הארגון בחשבון המצוי בשליטתו ונהנה מהריבית שנצברה, או מממן פעילות פרטית. לאחר פרק זמן מסוים מחזיר המועל את הכספים לקופת הארגון ורושם את התקבול באיחור.

- גניבת מלאי: בארגונים רבים המלאי הוא מרכיב עיקרי של הנכסים. ביקורת לקויה וגישה חופשית למחסנים, מנוצלים לעתים לגניבות. גניבת מלאי מחייבת לבצע התאמות בין הכמות הרשומה בספרי הארגון לכמות הסחורה המצויה בפועל, לשם כיסוי החוסרים. הסתרת הגניבה נעשית באמצעות הכנסת שינויים ברישומי המלאי, רישום השמדות של מלאי או רישום החזרות לספקים שלא נעשו בפועל.

כדי להקטין את ממדי הגניבות, ממליץ אלקלעי על הדרכים הבאות: להתקין מצלמות נסתרות באזורים רגישים; לבצע ספירות פתע בקופות ובמחסנים; לחפש בכלי העובדים ביציאה הביתה; לעשות שימוש בלקוח סמוי לצורך בדיקת אמיתות הרישום בקופות; להקפיד על אבטחה פיסית של נכסי הארגון; להוציא המחאות עם רישום "למוטב בלבד" או "לא סחיר"; לעשות בדיקות סבירות לאיתור ירידות בתקבולים לעומת תקופות קודמות ולעומת ארגונים דומים, ולבצע בדיקות פוליגרף תקופתיות לעובדים המוצבים בתפקידים רגישים.