חברות גדולות משלמות עבור המאבטחים פחות מהשכר הקבוע בחוק

חברות גדולות המעסיקות שומרים משלמות לקבלנים סכומים שאינם מאפשרים להם לשלם למאבטחים ולשומרים כדין - גם אם היו רוצות. חישוב הרכיבים שהקבלן מחויב לשלם לשומרים לפי חוקי העבודה וההסכם הקיבוצי עם ההסתדרות מביא את הסכום ליותר מ-29 שקלים בשעה.



ואולם, על פי נתונים שהגיעו לידי "הארץ", עולה כי שופרסל משלמת לקבלני השמירה שלה 25 שקלים בעבור שעת שמירה; יצרן ויבואן המשקאות טמפו קבע מחיר מקסימום של 24 שקלים לשעת שמירה במתקניו בירוחם ובאר שבע.







חברות אייס קנה ובנה ו-H&O, שתיהן מקבוצת גאון, משלמות אף הן כ-24 שקלים בשעה לשומרים. יוניליוור, מחברות מוצרי הצריכה הגדולות בישראל, משלמת 26.80, הריבוע הכחול משלמת 27.57 שקלים והום סנטר משלמת 26.64 שקלים בשעה.



בהוראת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אמורה בימים אלה האגודה לזכויות האזרח לנהל משא ומתן בשמם של חמישה שומרים עם קבלן שמירה שממנו הם תובעים 200 אלף שקלים.



השומרים, כולם גברים מבוגרים יוצאי ברית המועצות לשעבר, טוענים שלא קיבלו כלל, או באופן חלקי, גמול שעות נוספות, דמי הבראה, דמי חגים, החזרי נסיעות, פדיון ימי חופשה והפרשות לקרן פנסיה. הם גם תובעים סכומים שנוכו משכרם בלא הסבר. אחד העובדים, ששימש ארבע שנים אחראי משמרת בסניף שופרסל, תובע 56 אלף שקלים, סכום גבוה למדי בהתחשב בכך ששכרו לשעה היה 18.50 שקלים.



עורכת הדין שרון אברהם-ויס מהאגודה תבעה לא רק את הקבלן, חברת שא"ס, אלא גם את חברת שופרסל כמעסיקה במשותף של השומרים, בטענה שהם עבדו בשטחה וקיבלו ממנה הוראות.



שופרסל ביקשה להימחק מהתביעה, בטענה שהיא רכשה את שירותי השמירה משא"ס ולא העסיקה את השומרים ישירות, אבל בקשתה נדחתה.



בימים האחרונים הגיעו ל"הארץ" התעריפים ששופרסל וחברות גדולות אחרות משלמות בעדר השמירה שהן רוכשות, תעריפים שמסבירים למה התובעים לא קיבלו את הכסף שמגיע להם. התעריפים שבהם נרכשים שירותי ניקיון ושמירה, שבהם מועסקים העובדים החלשים ביותר בחברה, נשמרים בסוד על ידי הצדדים.



מתברר, כי החברות משלמות סכומים שאינם מאפשרים לקבלנים לשלם למאבטחים ולשומרים כדין - גם אם היו רוצים. הסכומים אף נמוכים לא אחת מאלה שמשלמים משרדי ממשלה בעבור שירותי אבטחה. שופרסל, למשל, משלמת לקבלני השמירה שלה 25 שקלים בעבור שעת שמירה. אבל חישוב הרכיבים שהקבלן מחויב לשלם לשומרים לפי חוקי העבודה וההסכם הקיבוצי עם ההסתדרות מביא את הסכום ליותר מ-29 שקלים בשעה - שכר מינימום, הטבות סוציאליות, החזר נסיעות והוצאות הקבלן על ביגוד, ציוד, מינהלה, ביטוח וכו'. סכום זה אינו מביא בחשבון את הרווח של הקבלן.



יצרן ויבואן המשקאות טמפו פירסם באחרונה מכרז שבו קבע מחיר מקסימום של 24 שקלים לשעת שמירה במתקניו בירוחם ובאר שבע ו-26.5 שקלים למאבטחים חמושים במתקניו האחרים. טמפו גם הבהירה לספקים שניגשו למכרז האינטרנטי שניתן להחליף את השומרים כל עשרה חודשים. משמעות הדבר שהקבלנים לא יצטרכו לשלם לשומרים פיצויים, דמי הבראה ופנסיה. חברות אייס קנה ובנה ו-H&O, שתיהן מקבוצת גאון, משלמות אף הן כ-24 שקלים בשעה לשומרים. יוניליוור, משלמת 26.80, הריבוע הכחול משלמת 27.57 שקלים והום סנטר משלמת 26.64 שקלים



"השוק הפרטי מציב בפני חברות האבטחה מחירי מקסימום שמראש הופכים את העובדים לקורבנות של שכר עשוקים. במחיר כזה חברות האבטחה יודעות מראש שהעובד לא יזכה לשום הטבה סוציאלית ובקושי יקבל שכר מינימום", אומר פיני שיף, מנכ"ל ארגון איגוד חברות האבטחה בישראל. "אני קורא לחברות האבטחה לא להיכנע למכרזים עם ערך שעה נמוך שמנציח את השכר הנמוך של העובדים בשוק".



בימים אלה מנהל ארגון חברות השמירה משא ומתן מתקדם עם ההסתדרות על הסכם קיבוצי חדש, שיחליף את ההסכם הנוכחי משנת 1972. חברות האבטחה וההסתדרות מבקשות לגייס להסכם גם את משרד האוצר ואת לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים כדי להבטיח שהממשלה והמעסיקים הפרטיים ישלמו לקבלני השמירה תעריפים שיאפשרו לשלם לשומרים ולמאבטחים כדין. חברות השמירה גייסו את מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר יוסי קוצ'יק שעוזר להם במשא ומתן.



חברות השמירה המבוססות לא רק פועלות לשכנע חאפרים שלא יורידו מחירים, אלא גם את רוכשי שירותי השמירה. "לשופרסל יש 200 חנויות. מבחינתה שומרים זה כמו רכש של כל דבר, בלוקים או שומרים. היא רוצה לקנות הכי זול ואם מישהו מוכר זול, היא קונה", אומר גורם בענף האבטחה. "אנחנו מנסים להגיע לבעלי חברות הענק שתורמות המון כסף לצדקה ולהגיד להם שיפתחו עיניים, שהם עצמם תורמים לעוני הזה".



אכן, מרבית מהמעסיקים הגדולים שרוכשים שירותי שמירה במחירי עושק תורמים כספים לצדקה ומתגאים בפעילותם למען הקהילה. חברות כמו הום סנטר, יוניליוור והריבוע הכחול הן עמיתות במ.ע.ל.ה., ארגון גג של עסקים שרואים עצמם כמנהיגים שינוי חברתי בישראל. "התפישה שאנחנו מקדמים, ושאותה מאמצים יותר ויותר מהעמיתים שלנו, היא של אחריות חברתית הכוללת מחויבות לאיכות סביבה, לעובדים, לספקים, וגם תרומה לקהילה", אומרים בהנהלת הארגון.



אבל עורך הדין יובל אלבשן, מנהל הקליניקות המשפטיות באוניברסיטה העברית, חושב שאין בכך די. "שוב נחשפת המניפולציה שמופעלת עלינו מצד עולם העסקים. עושקים עובדי ניקיון או שמירה, עושים על גבם כסף רב, תורמים שתיים-שלוש פרוטות לבתי חסד והופכים להיות מופת לעסקים שדואגים לקהילה. צריכים לחזור למצב שבו עסקים נבחנים בראש ובראשונה ביחס שלהם לעובדים שבחצרם. שישלמו לכולם שכר הוגן ואחר כך, אם הם רוצים, שיתרמו גם לבתי תמחוי".



שופרסל, יוניליוור, הום סנטר והריבוע הכחול סירבו לאשר או להכחיש את הסכומים שהם משלמים לספקי האבטחה שלהם. הום סנטר, יוניליוור והריבוע הכחול אמרו, כי הקבלנים שהם מעסיקים מתחייבים לשלם לעובדיהם כדין. בהום סנטר טענו שיש בידיהם מסמכים שזה אכן המצב. יוניליוור התחייבה שאם ספק אינו מקיים את החוק היא תפסיק התקשרות עמו.