רק מהפסולת האורגנית המיוצרת מדי יום במשקי הבית ובחקלאות ניתן להפיק כ-150 מגה-ווט חשמל באמצעות תהליכי פירוק ביולוגיים. מכל טון אשפה המוזן למערכת מדי שעה, ניתן להפיק כ-0.4 מגה-ואט בשיטות מתקדמות להפקת אנרגיה, כמו גזיפיקציה - כך עולה מדברי ד"ר אופירה אילון, מרכזת תחום סביבה במוסד שמואל נאמן בפורום האנרגיה שנערך לפני כמה ימים במוסד והתמקד בסוגיית הפקת אנרגיה מפסולת.
בפורום השתתפו נציגים מהמשרד לאיכות הסביבה, משרד התשתיות הלאומיות, ארגונים ירוקים, האקדמיה והתעשייה.
לדברי פרופ' יורם אבנימלך, העומד בראש תחום הסביבה במוסד שמואל נאמן, "כדי להגיע למצב שבו ניתן יהיה לבחור חלופות לטיפול בפסולת, יש צורך בתקני פליטה ברורים, מוגדרים וכאלה שיתפסו לטווח ארוך. לא ניתן לעודד טיפול בפסולתבלי שיזמים או מפעלים ידעו מה יעלה בגורל ההרפתקה שאליה ייכנסו בעוד 10 שנים.
לטענת סני שביט מחברת תרמוכם, בישראל לא מספיק מודעים לערך הכלכלי של הפסולת. "בארה"ב זה לקח זמן, אבל בזמן האחרון אנחנו רואים יוזמות לקידום פרויקטים כאלה של המשרד לאנרגיה והמשרד להגנת הסביבה . אצלנו בארץ, המשרד להגנת הסביבה עובד מהצד השני של משרד התשתיות ואין חיבור ביניהם. כך, משאבי פסולת הולכים לאיבוד".
משרד התשתיות טען, מנגד, כי הוא עוקב אחר הטיפול בפסולת, אך בחישובים כלכליים לא נמצאה כדאיות לפרויקטים. "אני לא מאמין שהממשלה תשקיע. אל תצפו לדבר מהממשלה - היא רק קובעת את הכללים ואת זרם ההכנסות", הסביר ד"ר אברהם ארביב, סגן המדען הראשי במשרד התשתיות הלאומיות.
"הטיפול המקובל כיום בישראל כולל הטמנה של כ-90% מהפסולות במחיר נמוך ביותר",אמרה אילון. "ללא הפנמה של עלויות הנזק הסביבתי שגורמת שיטת ההטמנה, אין סיכוי להפעיל טכנולוגיות מתקדמות, שישפרו את איכות הסביבה ויחליפו את השימוש בדלק קונוונציונלי".
יואב גואל מהאגף לטיפול בפסולת מוצקה במשרד להגנת הסביבה ציין כי "כוונת המשרד ליצור מצב ש-50% מהפסולת יופנה להשבה עד2020. נפח ההטמנה הולך ויורד עם השנים, ואנו עלולים להגיע למצב שבו לפסולת לא יהיה פתרון סילוק נאות". לטענתו, המלצות תוכנית האב לטיפול בפסולת כוללות, בין היתר, טיפול בנושא היטל ההטמנה, שכן מחיר ההטמנה בישראל נמוך ולא ריאלי בהשוואה למקובל באירופה ובעולם המערבי.
אולם, לדברי ד"ר אילון, אחת הבעיות בקידום הפרויקטים של הפקת אנרגיה מפסולת, היא שהציבור חושש שהפרויקט עלול להפוך ל"מזבלה באוויר", משום שהתקנים ובעיקר האכיפה שלהם, הם בעייתיים. "אל לציבור לגלות את דבר הפרויקט מפרסומים מיניאטוריים של ועדות התכנון. כאשר יזם פונה להקים מתקן כזה, חייב להיות תהליך ציבורי שקוף, ברור ואמין שיציג את הפרויקט לאשורו וימנע קונפליקטים בהמשך".
מוסד שמואל נאמן: ניתן להפיק מדי יום 150 מגה-ואט חשמל מפסולת בישראל
שרון קדמי
29.10.2006 / 8:46