קחו מספר ותעמדו בתור - ואולי תקבלו מעיריית כפר סבא פיצוי של חצי שקל

לפעמים כל מה שצריך הוא מכתב של עורכי דין: אזרח ששיגר לעיריית כפר סבא מכתב התראה לפני הגשת תביעה ייצוגית, בגין גביית מחיר מופקע למשתמשי המדחנים הפזורים ברחבי העיר, הצליח לגרום לעירייה להורות מיד על הוזלת המחיר, ואף על הסכמה עקרונית להחזיר את הכסף העודף ששילמו האזרחים שהשתמשו במדחנים. מתברר כי עיריית כפר סבא גבתה במשך השנים האחרונות תשלום בסך 3 שקלים לשעת חניה, וזאת בשעה שחוק העזר העירוני התיר לה לגבות רק 2.5 שקלים לשעה.



לפי הדין, לפני שאדם מגיש תביעה לביהמ"ש, עליו להראות כי הנתבע מסרב להיענות לדרישתו. לכן, בחודש שעבר פנו עוה"ד ניצן גדות ודורון רדעי בשם האזרח לעירייה, ודרשו לדעת מכוח מה היא גובה את התעריף המופקע, אם בכוונתה להמשיך לגבות אותו או לא, ואם לא, כיצד בדעתה להשיב את הכסף לכלל הנפגעים.



המחלקה המשפטית בעירייה פעלה ביעילות, ובתוך עשרה ימים קיבל עו"ד גדות תשובה קצרה, ובה נכתב כי "לאחר בדיקת הנושא חדלה העירייה מלגבות 3 שקלים בגין שעת חניה", וכי "מסוף ספטמבר 2006 עודכנו המדחנים באופן שכיום נגבים רק 2.5 שקלים לשעת חניה".



על הפתעתו של גדות מתשובת העירייה ניתן ללמוד מהמכתב ששיגר אליה במענה לכך, ובו הוא מציין, בהתלהבות לא מוסתרת, כי מכתבה של העירייה מהווה הודאה ברורה ומפורשת לגביית היתר. במכתב הוא שב וביקש לדעת כיצד מתכוונת העירייה להחזיר לתושבים את הסכומים העודפים שגבתה מהם.



העירייה הודיעה לו, לפני ימים אחדים, כי כל אזרח הסבור כי שילם תשלום עודף כלשהו לעירייה "מוזמן לפנות באופן פרטני לרשויות החניה בשעות קבלת קהל, ולהוכיח באמצעות הצגת קבלות מקוריות על ביצוע התשלום כי אכן ביצע תשלום עודף כאמור". לדברי העירייה, "כל פנייה תיבחן לגופה. מקום בו יתברר כי אכן שולם על ידי אזרח תשלום עודף, יושב לו הסכום העודף כנגד מסירת הקבלות המקוריות".



אלא שכאן למעשה טמון המלכוד, שכן סביר להניח כי רוב האזרחים אינם שומרים את הקבלות בגין השימוש במדחנים, ודאי כשמדובר בקבלות בנות חודשים או שנים. גם אם כמה אנשים מחזיקים בקבלות, ספק גדול אם ישתלם להם להגיע למשרדי העירייה ולהמתין לתורם בשביל החזר של שקלים בודדים.



שני הפרקליטים הודיעו כי הם שוקלים את המשך צעדיהם, ואת האפשרות לדרוש מהעירייה להסב את העודף שגבתה בשנים האחרונות ולהמירו בהוזלת המחיר הנוכחי של השימוש במדחנים. כך, למשל, יכולה העירייה להפחית את דמי החניה מ-2.5 שקלים ל-2 שקלים לשעה.



אלא שגופים מסחריים או ציבוריים אינם נוהגים להסכים בדרך כלל לפיצוי כזה, ומעלים טענה משפטית שלפיה הפיצוי צריך להינתן לצרכנים שנפגעו אישית, ולא לכלל האזרחים שעשויים ליהנות כעת ממחירי חניה מוזלים, למרות שבעבר לא עשו שימוש כלשהו בחניונים הציבוריים בכפר סבא. מצד שני, כשמדובר בחברות מסחריות, להבדיל למשל מרשות מקומית, לעתים יש להן אינטרס להמיר את הפיצוי בהנחה עתידית, שכן הוא מעודד את הקונים לחזור אליה.



עדיין לא ברור כיצד תסתיים הפרשה, אך ברור שבמקרה זה המפסידים העיקריים הם עורכי הדין, שלא יקבלו שכר טרחה. אין זה סוד כי אחד התמריצים של מגישי תביעות הייצוגיות ופרקליטיהם הוא שכר הטרחה הגבוה שנפסק להם אם התביעה מתקבלת או שמושגת פשרה. גדות ורדעי, המטפלים בשתי תביעות ייצוגיות המתבררות בביהמ"ש, מסרו בתגובה שאינם מאוכזבים: "לפעמים אנו מטפלים בתיקים 'פרו בונו' ולטובת הציבור".