בית המשפט התיר לחוקרים הפרטיים הנאשמים בפרשת הסוס הטרויאני לגלוש באינטרנט

החוקרים הפרטיים המואשמים בפרשת ה"סוס הטרויאני" יוכלו לעשות שימוש ברשת האינטרנט - כך קבעה היום שופטת בית המשפט המחוזי בתל באביב, נגה אהד. החוקרים הפרטיים אסף זלטובסקי, חיים זיסמן, אייל אברמוביץ', רוני ברהום, אלכס ויינשטיין ואברהם בללי, מואשמים בביצוע עבירות על חוק המחשבים, חוק הגנת הפרטיות וחוק האזנות סתר, בכך שעשו שימוש עבור חברות מסחריות בתוכנת הסוס הטרויאני שפותחה והופצה על ידי בני הזוג מיכאל ורות האפרתי.



בספטמבר 2005 שוחררו הנאשמים למעצר בית, תוך שהוטלו עליהם תנאים מגבילים. בין השאר נאסר על הנאשמים השימוש במחשב. עם חלוף הזמן, צימצמו בתי המשפט את התנאים המגבילים את הנאשמים, עד אשר התאפשר להם שימוש במחשב, אך נאסרה עליהם גישה לרשת האינטרנט. הנאשמים ביקשו מבית המשפט, באמצעות עוה"ד דן קואל, שיאפשר להם שימוש ברשת האינטרנט, משום שמגבלה זו פוגעת ביכולת העיסוק שלהם ובמגבילה לימודים של בני משפחתם. כמו כן טענו הנאשמים, כי לנאשם אחר בפרשה, יצחק רט, המדינה איפשרה שימוש באינטרנט.



לטענת המדינה, מפי עוה"ד חיים ויסמונסקי, אין להתיר לנאשמים שימוש באינטרנט, כדי למנוע מסוכנות עתידית שלהם, שכן הם מואשמים, בין השאר, בפגיעה בפרטיות באמצעות מחשב. עם זאת, התביעה הסכימה במסגרת הדיון, לאפשר שימוש באינטרנט לבני המשפחה של הנאשמים. בית המשפט דחה את טענות המדינה וקבע כי לא השתכנע שיש בטכניקה של התרת שימוש באינטרנט לבני המשפחה ואיסור שימוש על הנאשמים כדי למנוע מסוכנות עתידית. אי לכך, בית המשפט איפשר לנאשמים שימוש באינטרנט, אך בכפוף לסמכות המשטרה להיכנס בכל עת לבתי הנאשמים ולבדוק את מחשביהם. לדברי
התביעה, מדובר במגבלה חדשנית שנקבעת בפעם הראשונה ולה השלכות חיוביות.



בד בבד, דחה השופט עודד מודריק מבית המשפט המחוזי בקשה של החוקר הפרטי צבי קרוכמל, באותה פרשה, להורות למדינה לחשוף בפניו את פרטי המשא ומתן שנוהל למכירה ושימוש בתוכנת הסוס הטרויאני על ידי גופי ביטחון של המדינה כגון השב"כ, המוסד והמשטרה. קרוכמל טען כי פרטי המשא ומתן הללו חשובים לו לצורך הגנתו, שכן על פי אחת מטענותיו, העיסוק בתוכנת הסוס הטרויאני אינו בלתי חוקי והראיה לכך היא שגופי הביטחון של המדינה שקלו לרכוש אותה תוכנה ממש.



בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי די למבקש שהמדינה גילתה לו את מועדי ותוכני הדיונים שהתקיימו בין רשויות המדינה לבין בני הזוג האפרתי בנוגע לרכישת התוכנה, וכי יהא בידו לברר פרטים נוספים בעניין זה במסגרת דיוני ההוכחות. בית המשפט העיר כי הטענה כשלעצמה אינה נהירה לו די הצורך. "איזה מן טיעון זה שאדם עוסק לכאורה בעיסוק החותר מתחת לפני הוראות הדין והוא מבקש להתגונן בכך שגם אחרים (ואפילו האחרים הם רשויות מרשויות המדינה) התעניינו באפשרות לרכוש אמצעים שיאפשרו להם את אותו עיסוק בלתי חוקי ממש", נקבע.



(ת"פ 40206/05)