זוגיות אחרת: המדריך לידועים בציבור

"הציבור בישראל עדיין חושב באופן מסורתי. רק 5% מהזוגות בישראל הם ידועים בציבור; 10% מהזוגות החדשים בוחרים בזוגיות כזאת, לעומת כ-50% בעולם הליברלי" - כך מסבירה עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"ל ארגון "משפחה חדשה" את הצורך בחוברת הסברה שפירסמה העמותה לאחרונה. למעיין בחוברת נדמה כי תם המאבק של ידועים בציבור בישראל, אך מדברי רוזנבלום עולה כי המאבק עבר מהמישור המשפטי להסברתי כדי להביא לתודעה את יתרונותיו הברורים של מוסד הידועים בציבור.

מתברר כי זכויות הידועים בציבור בישראל שוות כמעט לחלוטין לאלה של זוגות נשואים. אמנם יש עדיין פעולות שניתן לנקוט עבור שיוויון מוחלט, אך למעט במקרים של זוגות חד מיניים, הזכויות שוות ובעניינים מסוימים ישנם יתרונות דווקא למוסד הידועים בציבור. "ואולם", אומרת רוזנבלום, "מנטלית הבעיה עדיין קיימת. בישראל 40 אלף זוגות שנישאים מדי שנה, מתוכם רק עשירית בוחרים בנישואים אלטרנטיוויים. אנשים הולכים עם זה ומאמינים בזה עד שזה מגיע אליהם".

בשנים האחרונות חל גידול בשימוש במוסד הידועים בציבור, בין היתר משום שבישראל רשאים להינשא רק בני אותה דת ורק אם הלכות הדת שלהם מתירות את הנישואים. לפי הערכות חיים בישראל 85 אלף זוגות ידועים בציבור - מתוכם 45% עיגנו את יחסיהם בהסכם הנקרא "נישואי חוזה". בעולם המערבי נישואי חוזה זוכים לשגשוג רב בהרבה. באירופה שליש מהזוגות אינם נישאים, ובארה"ב 40% מההורים לא נישאו מעולם.

בית המשפט העליון הכיר במעמד "ידועה בציבור כאשתו" כבר ב-48', ומאוחר יותר הוכר גם ה"ידוע בציבור כבעלה". כיום יותר מ-20 חוקים מסדירים את מעמדם של ידועים בציבור כזהים לאלה של נשואים.

על פי הפסיקה, ידועים בציבור הם זוג אנשים המנהל משק בית משותף, תחת קורת גג אחת. משך הזמן של ניהול הבית המשותף אינו קובע, וידועים מקרים בהם בית המשפט הכיר בידועים בציבור לאחר שקיימו את המבחנים במשך חודשים ספורים. מוסד הידועים בציבור אינו מקנה "סטטוס אישי", אלא מדובר בשאלה עובדתית הנקבעת על יסוד ראיות. בית המשפט יכול להכיר בזוג ידועים בציבור גם אם לא כרתו הסכם. נישואי חוזה הם הסדרה רשמית של החיים המשותפים, כאשר בני הזוג מסדירים בו את ענייני הרכוש, חובותיהם כהורים ועניינים אחרים.

להבדיל מהסכם ממון בין בני זוג, הסכם בין ידועים בציבור אינו דורש אישור בית משפט כדי שיקבל תוקף. עם זאת, מומלץ לערוך אותו אצל מומחה לדיני אישות. בהסכם יתנו בני הזוג ביטוי לרצונותיהם, לרבות התייחסות למקרים כגון קבלת ירושה, מחלוקת זוגית או הורית, פירוד ועוד. בנוסף, ההסכם יהווה הוכחה חותכת לקיום מערכת של ידועים בציבור.

ישנן עוד אפשרויות למיסוד קשר של ידועים בציבור, בין אם באמצעות תצהיר, שבו מאשרים בני הזוג שהם ידועים בציבור ובין אם בחתימה על "כתב זוגיות" במסגרת "טקס נישואין", הכולל גם התחייבויות רגשיות. ולמי שמודאג מעניין שם המשפחה, מאז שנות ה-70 ניתן בפרוצדורה פשוטה להחליף את שם המשפחה בזה של בן הזוג, או להוסיף את שם המשפחה של בן הזוג.

מבחינה כלכלית, הגדרה כידועים בציבור רק מיטיבה עם בני הזוג. במוסד לביטוח לאומי הם זוכים ליחס שווה לבני זוג נשואים, ובאחרונה הוכרה גם זכאותם לקבל משכנתא ממשרד השיכון.

אם לילדים מאבדת את הגדרתה כחד הורית מרגע שהיא נישאת מחדש. כך גם אם חד הורית שמנהלת קשר של ידועה בציבור. ניתן תיאורטית לא לדווח על קשר של ידועה בציבור, אך מדובר בדיווח כוזב ומאוד לא מומלץ לביטוח הלאומי, המהווה עבירה פלילית. הביטוח הלאומי עוקב אחר אימהות חד הוריות ובוחן אם הן נמצאות בקשר. אשה שתיתפס מרמה, צפויה לקנסות כבדים.

חוק פיצויי פיטורים עדיין מפלה לרעה זוגות ידועים בציבור. בעוד שעובד נשוי יכול להתפטר מעבודתו לרגל נישואיו ולהיחשב כמפוטר ולזכות בפיצויי פיטורים, זכות מקבילה לידוע בציבור אינה קיימת. לעומת זאת, עובד שהלך לעולמו או חלה, בן זוגו הידוע בציבור יוכל לזכות בפיצויי הפיטורים של בן זוגו כאילו היו נשואים.

יתרון כלכלי קיים לאלמן או אלמנה המקבלים תגמולים, ונכנסים לקשר של ידועים בציבור. אילו היו מתחתנים, היו מאבדים את זכויותיהם כאלמנים, ואולם אם הם מקיימים קשר של ידועים בציבור, הם ממשיכים להיחשב אלמנים ולזכות במלוא הזכויות.

זוגות ידועים בציבור "סובלים" מנחיתות מבחינת חוקי מס הכנסה, שאינם משווים בינם לבין נשואים, ואולם הידועים בציבור יכולים רק לברך על כך. לדברי רוזנבלום, "פקודת מס הכנסה בישראל היא מנדטורית ומדברת על קשרי נישואין בלבד. הפקודה אוסרת על נשוי לתת שכר לבן זוגו. איסור זה אינו קיים בין זוג שהוא ידוע בציבור. בניגוד לנשואים, ידועים בציבור יכולים להגיש דו"חות מס הכנסה נפרדים גם אם הם שותפים עסקיים, ולזכות בדרגות מס נמוכות יותר. מדובר בהטבה משמעותית ביותר".

לבסוף מתארת רוזנבלום את יתרונות הידועים בציבור בכל הנוגע לחוקי מס שבח על מכירת דירת מגורים. "ידועים בציבור יוכלו ליהנות מפטור ממס שבח על מכירת דירת מגורים פעמיים בארבע שנים, ולא פעם אחת כפי שנהנים הנשואים", היא אומרת.

הדעה הרווחת והמוטעית היא כי ילדי ידועים בציבור הם ממזרים או פסולי חיתון. אך לאמיתו של דבר מעמדם של הילדים שווה לזה של ילדי זוגות נשואים. להיפך, מבחינת שיקולי ממזרות, דווקא מעמדה של הידועה בציבור עדיף מאשר מעמדה של הנשואה. ילדי אשה נשואה מסורבת גט שנכנסה לקשר זוגי חדש, יוגדרו ממזרים או שלא יוכרו כילדיו של בן זוגה החדש. לעומת זאת, לאשה שהיתה ידועה בציבור לא תהיה שום בעיה להביא ילדים לעולם מגבר חדש שתכיר לאחר פירוק הקשר הראשון, וילדיה לא יהיו ממזרים ויוכרו כילדיו של בן זוגה החדש.

"מאבקם של הידועים בציבור לא הושלם בכל הנוגע לטיפולי הפריה או אימוץ, שעדיין לא אפשריים לזוגות כאלה", אומרת רוזנבלום. ידועים בציבור שיבקשו לעבור טיפולי הפריה, יידרשו לחתום כי אינם נשואים לאחרים. עד היום היו כמה מקרים בהם אושרו טיפולי הפריה כאשר הגבר היה עדיין נשוי פורמלית. ואולם המצב ההפוך שבו האישה עדיין נשואה פורמלית, לא הוכר משיקולים דתיים, כדי למנוע מצב של ממזרות.

בדומה לזוגות נשואים, גם ידועים בציבור יכולים לחלוק חופשת לידה. בענייני אימוץ מצבם של הידועים בציבור לא הוסדר כלל, והם לא רשאים לאמץ ילדים בישראל. לעומת זאת, יכולים ידועים בציבור להיעזר בשירותי אם פונדקאית.

היתרונות המשמעותיים ביותר קיימים לידועים בציבור המבקשים לסיים את הקשר. להבדיל מזוג נשוי המחליט להיפרד ונתון לסחטנות כלכלית, ידועים בציבור פטורים מכך. לדברי רוזנבלום, "אין מסחור של החיים ושל הילדים, אין תלות של האישה בגט, אין טקסים ארכאיים ומשפילים ואין תלות ברבנות. בני הזוג יערכו הסכם פירוד הקובע את העקרונות, הסדרי ראייה ומשמורת של הילדים, גובה המזונות, השתתפות בהוצאות, חלוקת הרכוש וכל נושא ראוי לעיגון. הסכם שמסדיר ראיית ילדים ומזונות ידרוש אישור של בית המשפט לענייני משפחה, אך מדובר בהליך קצר וענייני".

כפי שנהוג בין זוגות נשואים, גם בין ידועים בציבור האב חייב לזון את ילדיו. כמו כן, בין ידועים בציבור חלה "חזקת הגיל הרך", לפיה טובת ילדים עד גיל 6 עם אמם. בין ידועים בציבור אין זכות למזונות אשה. עם זאת, במספר מקרים הוכרה זכאות ידועות בציבור לפיצוי בגין הפרידה מבן הזוג. הפיצוי מוגבל בזמן (לכמה חודשי הסתגלות והתארגנות), להבדיל ממזונות אשה שיכולים להימשך שנים ארוכות. חלוקת הרכוש בין ידועים בציבור תיעשה על פי עקרון "חזקת השיתוף", בנכסים ובחובות.

הזכאות לירושה בין ידועים בציבור דומה לזכויות זוגות נשואים, אלא שמבחינה ראייתית עולה החשיבות של הורשה בצוואה. עם זאת, בתי המשפט כבר הכירו זכאות ידועים בציבור לרשת אחד את השנייה גם בהיעדר צוואה, אפילו לאחר חודשים ספורים של קשר. בתי המשפט השוו את מעמד ידועים בציבור לאלה של נשואים, גם בנוגע לזכויות בדירת המגורים, בקצבאות, בתשלומי ביטוח ופנסיה ולמזונות מהעיזבון של הנותר בחיים.

ארגון משפחה חדשה יוזם הצעת חוק שמטרתה לעגן בצורה ברורה את מושג הידועים בציבור. באופן מעט מפתיע, הארגון, שמקדש את החופש הגלום בקשר הידועים בציבור, מציע שהוא ימוסד על ידי המדינה. על פי הצעת החוק, זוג המבקש הכרה כידוע בציבור, יירשם בבית משפט לענייני משפחה או אצל נוטריון. כמו כן, יוקם מרשם ידועים בציבור. התרת הקשר תעשה באותו אופן שבו הוצהר על הקשר.

לטענת רוזנבלום, "אין מוצא טוטאלי מהצורך בהצהרה. ליברליזם לא אומר שאין גבולות לזכויות האדם. כחלק מכך שאנו נמצאים בחברה המגנה על זכויות, מתחייב סדר וארגון. הנקודה היא ליצור סטטוס שהוא בעל צורה אזרחית ותוכן פרטי ואישי. נישואים אזרחיים הם תעתיק של נישואים דתיים, משום שהם תלויים בשיקול דעת רשם הנישואים. להבדיל, לרשם הידועים בציבור לא יהיה שיקול דעת. רישום יקדם אותנו לקראת שוויון מוחלט".

רוזנבלום מצדדת בהסדרת יחסים אישיים בהסכמים. "היום זה זוכה ליחס שלילי, משום שמתייחסים להסכם כמסדיר את פירוק הקשר וכפוגע ברומנטיקה, אבל זה לא כך. חייבים להבין כי ההתקשרות היא שותפות, ולשום שותפות, בשום תחום, לא נכנסים מבלי להסדירה מראש. לא למקרה שבו השותפות תיפסק, אלא דווקא כדי שהיא תתקיים לאורך זמן. הכתובה היא הסכם הממון העתיק ביותר בעולם. כבר לפני 2,000 שנה הבינו שנישואים זה עניין כלכלי, והובטחה בה האחריות הכלכלית ההדדית. השיווק של הסכמי ממון צריך להיעשות על רקע בנייה של הקשר, ולא על רקע פירוקו כפי שנעשה כיום. אין עדיין מספיק ניסיון בעולם כדי לקבוע האם נישואי חוזה יציבים יותר מנישואים רגילים, שכן אלה קיימים רק 15-20 שנה בעולם. כאשר יצטבר יותר מידע יתברר שלנישואים מתוך חופש ובחירה חופשית יש סיכוי גבוה יותר לשרוד".

אגב, רוזנבלום עצמה נשואה כדת וכדין, אך היא מסבירה כי בתקופתה לא היתה מודעת לאפשרויות האחרות, וכיום היתה נישאת בחוזה. עו"ד פיני אביב, מומחה לדיני אישות אומר: "מצבה של ידועה בציבור טוב משל נשואה, שכן היא מסירה מעליה את החשש שבית דין רבני יידרש לדון בעניינה בעת פירוד. בענייני מזונות ורכוש יידון בית משפט לענייני משפחה, ולא תהיה לגבר אפשרות לכרוך עניינים אלה לסוגיית הגירושין בבית הדין הרבני. לרוב הזכויות שתיפסקנה לאשה בבית משפט רבות יותר מאלה שיפסוק בית הדין. בפסק דין של הנשיא אהרון ברק שפורסם בנובמבר נקבע כי זוגות יהודים שנישאו בחו"ל ומתגרשים לחומרה בבית דין רבני, לא יוכלו לכרוך את ענייניהם הממוניים לדיון בפניו. מדובר בפסק דין מהפכני שמעודד נישואים אזרחיים".