"הכי בבית בעולם"- אבל מי בעל הבית?

ייתכן שלא שמתם לב לריגוש שבאוויר, אבל הוא שם. אחרי הכל אנו נמצאים בתקופת בחירות. אמנם אלו אינן בחירות לפוליטיקה הישראלית, אך הן בהחלט בחירות בפוליטיקה ישראלית. ב-5 בספטמבר ייודעו תוצאות הבחירות לנציגות העובדים של חברת אל על, שבעבר כונתה "ועד העובדים". 112 עובדי אל על מתמודדים על 47 מקומות בנציגות העובדים, ואם נדמה לכם שמדובר במערכה משמימה שמעניינת רק דיילים, טייסים וכלכלים למיניהם – טעות בידכם.

אל על היתה חברה ממשלתית עד ינואר 2005, אז עברה השליטה בחברה ממדינת ישראל לידיה הפרטיות של חברת כנפיים בבעלות משפחת בורוביץ', המחזיקה כ-40% מהון המניות המונפק של החברה. הפיכתה לחברה פרטית העלתה באופן טבעי את הקונפליקט שבין התמקדות ההנהלה על רווחיות המקדשת התייעלות, ובין מקומם של 5,000 העובדים בחברה, מדיילי קרקע, אוויר, טייסים, טכנאים ועוד רבים אחרים, שהנוסעים אינם זוכים לראות.

הקונפליקט הראשון בייצור הכלאיים הזה של חברה פרטית (קפיטליסטית) בעלת ועד עובדים (סוציאליסטי), ניעור לפני חצי שנה. יו"ר נציגות העובדים הנוכחי, יוסי לוי, סיפר לוואלה! עסקים כי מועצת המנהלים של החברה ביקשה מהמנכ"ל חיים רומנו לבטל את ההסכם העבודה הקיבוצי, בו מאוגדים עובדי אל על. בתגובה, אומר לוי, "הכרזנו אז בהסתדרות על סכסוך עבודה. הסכסוך מצוי עד היום בתקופת צינון, אך אנו יכולים להפעיל אותו בכל רגע נתון. לעת עתה אנו מצויים בדיונים בנושא".

בתשובה לשאלתנו עונה לוי כי "המו"מ אינו תקוע, נעצרנו בשל הבחירות. יש כבר הבנה על חלק נכבד מההסכם, נותרו לנו סוגיות כספיות כמו שכר העובדים, קידום וקביעויות. עם זאת אין לנו שום חיכוך עם ההנהלה. כל עוד אנחנו בדו שיח, המצב תקין. כמובן שאם יכריזו על ביטול ההסכם הקיבוצי, זה סדין אדום עבורנו. אני לא מציע לאף מנכ"ל לנצל את כוחו לשם כך".

גם איתי רגב, יו"ר ועד הטייסים , המייצג 500 טייסים בחברה, מציין את התקופה בה "הנהלת החברה החליטה לצאת למהלך אלים של 'התייעלות' משום שהיתה במצב קשה עם הפסדים, אך התקיים דיון עם העובדים ונכון להיום מצב החברה משתפר" (הרווח ברבעון האחרון היה 12.6 מיליון דולר. נ.ג). אשר להסכם העבודה שיש עוד לגבש אומר רגב כי "ועד הטייסים עובד בשיתוף פעולה מלא עם נציגות העובדים. ההסכם שייחתם יהיה בהסכמת כל הצדדים, ועל מנת להגיע לעמק השווה אנו נצטרך להתאים את שאיפותינו למצבה הכלכלי של החברה. גם לעובדים וגם להנהלה יש אינטרס בהצלחת החברה. למנכ"ל אל על, חיים רומנו, יש אמנם סיבות לחשוב שעוד נדרשת התייעלויות בעניינים מסוימים, אבל רק במקומות שוליים".

רגב פורט את המהלכים הסבוכים בחברה לשני צעדים פשוטים: "הצעד הראשון הנדרש הוא לקיים את הבחירות לנציגות העובדים, והצעד השני הוא הבנה של הנהלת החברה שהנסיבות השתנו לטובה. רק אחר כך יוכל להיחתם הסכם".

במטוטלת הכוחות בין הנהלת החברה לוועד העובדים, נדמה כי דווקא עם הפיכת החברה לפרטית התעצם כוחו של האחרון. עובדי אל על מציינים כי ההתחזקות נובעת מכך שההנהלה מוכנה להבין כי הנכס הגדול ביותר שלה הוא העובדים. מקורות באל על אומרים: "צפויה היענות היסטרית בבחירות הקרבות. העובדים לא יוותרו על הזכות להצביע וצפוי אחוז הצבעה אדיר לראשונה בתולדות החברה".

העובדים אומרים כי בעבר היה ועד שפעל רק כדי לזעזע ולאיים בשביתות, ואילו היום קיימת "נציגות עובדים" וההבדל הוא משמעותי. היום יש התדיינויות ויש נציג לעובדים שדואג לאינטרסים החוקיים בעבודה, במקרה הצורך מגיעים לפתרון בעיות בבימ"ש. חשיבות הייצוג בוועד קיבלה משנה תוקף בהתנהלות כזאת של הדברים, ועל כן הם צופים נהירה לקלפיות.

עובדי אל על, שככל הנראה ידאגו השנה יותר מתמיד לייצוגם האישי, טורחים לציין בפני וואלה! עסקים כי למרות הכל הם מבינים את הצורך של חברה פרטית לשגשג. "אנו רוצים שהחברה תצליח בכל אגפיה. כל פרט חשוב בחברה, מתחזוקה ועד שירות. נוסעים שמתאכזבים על הקרקע עולים למטוס ממורמרים, והחוויה משפיעה עליהם עד רכישת כרטיס הטיסה הבא. את זה כולם יודעים, ולכן זהו אינטרס שלנו שהחברה תצליח".

כך, מתוך בקשת ההנהלה הפרטית להתייעל צמח לו תוצר לוואי בדמות נציגות עובדים חזקה שלא ניתן להתעלם ממנה. גורמים בהנהלת החברה מסבירים כי "סכסוך העבודה בעצם נבע מתוך תרגומם של העובדים את הצורך בהתייעלות כהחלטה לבטל את הסכם העבודה הקיבוצי, אך לא כך הוא. בעבר התקיים דיון על הסכם העבודה שהסתיים ב-2006 והוארך בשנה, וכעת מתדיינים על ההסכם התקף לאחר 2007". בהנהלה סבורים שאין כלל עילות תקפות לסכסוך עבודה כלשהו. בסך הכל נדרשת קביעה משותפת של ההסכם הבא.

האם רומנו חושב שהוועד הוא גולם שקם על יוצרו, והאם הוא שוקל לבטלו? "הוועד הוא מבחינתי עובדה", אומר מנכ"ל החברה. "כעת עלינו למצוא את איזון בין שלוש צלעות המשולש: לקוחות-עובדים-בעלי מניות. אחרי הכל, אנו חברה שמטרתה להעניק שירות ואנו צריכים להתאים עצמנו למציאות עסקית מסוימת ולהרוויח כסף, ובתוך כך גם לייצר מקום עבודה בטוח ופרנסה לעובדים שלנו. אומנם לוקח לנו זמן, אבל אנו מגיעים לאיזון".

מקורות בהנהלה מציינים כי למרות סכסוך העבודה התלוי ועומד, מעולם לא היו עיצומים והפסקות עבודה או אספות לא לגיטימיות. את ההתייעלות בחברה ביצעו ועדיין מבצעים על ידי "סגירת קווי תעופה לא יעילים, צמצום פעילויות לא רווחיות – שינויים שלא פגעו בקליפת החברה. בתחום התחזוקה הוספנו עבודות לחברה, העברנו את מטוסי ארקיע לתחזוק באל על וגם מטוסי חברות זרות, בנינו מערך שירות לקוחות חדש. אנחנו חברה שצריכה להתאים עצמה למצב המשק הישראלי וכל שנותר לנו הוא לקוות שהאינדיקציות של צמיחה בחברה יימשכו".

למרות שכולם מדגישים עד כמה הצלחת החברה בראש מעייניהם, מאחורי הקלעים מדברים האינטרסים האישיים. אחרי הכל מדובר כאן בפוליטיקה, בכוח, בכסף ובהשפעה. החברים שייבחרו בשבוע הבא לנציגות העובדים יקבלו כרטיס כניסה לדיונים החשובים ביותר של בחברה בזמן הנוכחי, ואיתו גם קירבה לא מבוטלת לצלחת ההנהלה של אל על. ואכן ניתן למנות לא מעט עובדים שהיו חברי ועד בעבר ומונו עם הזמן לתפקידי הנהלה בכירים. ייתכן שעל מנת להפיס את דעתם הלוחמנית של חברי ועד מציעים לנחמם בתפקיד מפנק במיוחד.

גורמים בהנהלת החברה פסלו את תאוריית הקשר שלנו מכל וכל. לדידם העסק פשוט הרבה יותר - הטובים מקודמים. יהיו השיקולים אשר יהיו, הקרב על הוועד הסוציאליסטי הפך להיות קשה במיוחד, משום שהוא מהווה הזמנה להנאה ממנעמי הקפיטליזם.