לצאת גאון פיננסי בחג

הערב תיפתח בפניכם הזדמנות עסקית אדירה, כשתסבו לשולחן החג כמו כל המוני בית ישראל. סקרים מראים שמדובר בשולחן חג ממוצע של כ-22 איש. אנחנו בוואלה! עסקים רואים בכל סיטואציה חברתית פתח לנטוורקינג בין אם יישבו בשולחנכם פונקציונרים למיניהם, ובין אם סתם תראו זאת הזדמנות להותיר רושם על בני משפחה וחברים.

קיבצנו עבורכם 10 נושאי שיחה כלכליים שבלטו השנה בעולם העסקים. כך תוכלו להבריק מעל תפוח בדבש, גם מבלי באמת לדעת על מה אתם מדברים.

משבר הסאבפריים הוא נושא שבטוח יעלה על השולחן - לא להיבהל. נשימה עמוקה. לגימת מים קרים. רצוי לא מן היין, כי ייתכן שתתחילו לעפעף באופן בלתי רצוני. ראשית כל מה שחשוב, על מנת להישמע מביני עניין, הוא להגות את המילה נכון. אנא אל תפדחו אותנו בנושא שימו לב: subprime - אין מקום לטעויות בומ"ף מביכות. או אם אתם לא סומכים על עצמכם בשפות נוכריות, אמצו את הצירוף: משבר המשכנתאות. במקרה שילדון מתחכם בשולחן ירצה פירוש למושג, אנו מצרפים פה פירוש קצר ופשוט.

אבל בנוגע לאמירה מעניינת שלכם בסוגיה – אנא היצמדו למספרים. אין מרשים מזה. וברוב המקרים גם אין טעויות. שננו את מספר המפתח – 400 מיליארד דולר. זהו הסכום המוערך של חובות המשכנתאות המאיים להפיל את השוק האמריקאי. מכאן ועד לגבי עמדתכם בנושא, זה כבר לא מעניינינו. אחרי שהפלתם את המספר על שולחן החג (מומלץ בפאתוס הראוי), זה לא באמת משנה מה תאמרו. הרי ממילא אף אחד לא יודע מה לעשות עם מספרים הגדולים ממיליון, זה לא נכנס אפילו במחשבון.

אינפלציה - כולה מילה בלעז. ומה היא אומרת? שהמחירים בשוק עולים. הרי בטוח שמתם לב שהמחירים בכל התחומים, כמעט, מתייקרים – הלחם, החלב, החשמל, הדלק, הנדל"ן, אתמול זה הגיע גם אל הלולים וכל ביצה שווה זהב.

נצייד אתכם פה במידע קל בנושא: היעד שהציב סטנלי פישר לאינפלציה הוא בין 1%-3%, וההערכות הנוכחיות אומרות שישראל תעבור את הטווח, פירושו שעליית המחירים בשוק תעבור את ה-3%. מצב מעט בעייתי במשק, משום שיש חשש לפיחות במעמד השקל. קרי, השקל יהיה שווה פחות. אם היום ניתן לקנות דולר אחד בכ-4 שקלים, הדולר יתייקר עבורנו ונאלץ לשלם הרבה יותר שקלים על מנת לקנות דולר אחד.

טיפה נהיינו רצינים לרגע, אבל זה נושא שיחה רלוונטי לכל סועד, נוגע לכיס של כולם.

יוקר המחיה בתל אביב מגיע לשיאים. נושא שיחה חם מאד גם בין צעירים שוכרי דירות, גם בין אנשי נדל"ן והשקעות וגם פשוט בין תל אביבים תמימים שלא מבינים מה קורה לקו האופק של העיר. תופעת יוצאת דופן מתרחשת בתל אביב. זה שנים שהמחירים רק צומחים ובקצב מסחרר. השנה הגיעה הצמיחה לרמה בה אפילו האנליסטים מעזים לומר להוציא משפתותיהם את המילה הספקנית "בועה". פירושו שאין בהתייקרות הזו ממש. הבניינים התל אביבים עם דודי השמש המרהיבים נותרו אותם בניינים, הקרקעות נותרו אותן קרקעות, הים נותר במקומו – ובכל זאת המחירים עולים ללא פרופורציה לתמורה.

מה שנוסף לנוף התל אביבי הוא בנייני היוקרה. יזמים רבים שקיבלו את החיידק האורבני החליטו שהדבר הבא הוא מגורים בתוך העיר. לשם כך הנביטו מגדלי עד, שודאי שמתם לב אליהם, המאיימים לסגור לנו את השמיים. כל דירה בגורד שחקים כזה מגיעה למחיר של מיליוני דולרים, מה שמזרים העירה את כל עשירי הארץ – ויש רבים כאלה, מסתבר. וכך באפקט דומינו למגדל יוקרה, נוספת שכונת יוקרה, נוסף מרכז מסחרי יוקרתי, והכסף ממשיך להדהד עד לשוכרים הקטנים. נקווה שלא יהדהדו אותנו מחוץ לעיר.

תופעת ארקדי גאידמק - איך אפשר להתעלם. זה המקום להחזיר את הכדור לסועדים. למה שלא תשחקו אותה חמיצר קטן ואחרי הדיון המתפעל או המשמיץ על איש העסקים, תחודו חידה לקהל. אפשר לעשות מזה חידון נושא פרסים, אפשר לערב גם ילדים – ודאי יהיה להם מה לומר. שאלת המחץ היא – מה יהיה הצעד הבא של האיש הבלתי צפוי הזה? פרסומת לטמפקס? רכישת נוחי דנקנר? הגירה לקמצ'טקה? או הקמת מועדון יוגה במושב אמירים שבגליל? הרי הסיכויים לכל האפשרויות די דומים. אם תהפכו את זה להתערבות בשולחן החג, מי יודע, אולי תרוויחו מזה משהו. לבטח תייצרו כמה דקות של פעילות חוץ-לעיסתית בערב. רוצים להצטרף לניסוי?

או אם תרצו, בועז יונה האיש והחוצפה. את הדיון הנושא אפשר לקחת לכמה כיוונים. מה לעזאזל חשב לעצמו יונה? חטא ההיבריס למשל. לאן נעלם הכסף שגנב? מייצב בלטות יפיפיות ברומא שבאיטליה. מה יהיה על רוכשי הדירות? נכוו קשות, אך יגיעו להסדר. מה שמעניין אולי יותר מהתופעה האנתרופולוגית של אנשים כבועז יונה, הוא איפה היו כל אותם מוסדות ענק שאמורים לבדוק, לבקר, לבטח ולהבטיח את הלקוחות. יותר מכל נדמה ששם מצוי המחדל שצפוי להיחשף. הרי יונה קיבל הלוואות על הלוואות תוך שהוא נותן את לקוחותיו כערבות לרווחים שצפויים להיכנס לחברה. איפה היו כל הבנקים שמיהרו לאשר משכנתאות? מי ייתן את ראשו? הרי "תליית יונה בראש חוצות" זה רק הסיפוק המיידי עבור הקהל המשולהב, אבל איפה כל אותם אנשי מקצוע? או מה באמת המקצוע שלהם?

פתאום משום מקום הוצפנו בעיתוני החינם. ועוד אחרי שהבטיחו שהדפוס צפוי להיעלם והכל יעבור לפורמט אלקטרוני. אז הברנז'ה חוגגת, יש עוד מקומות עבודה. כל עוד שלדון מזרים את כספיו. אבל האם יש באמת שוק לכל הג'אז הזה? האם יצליח אדלסון להרוויח כמה שקלים מכל הטירוף? הרי נוכחנו לקרוא על החינמון "ישראלי" שכבר מצוי בקשיים שהוא מוציא עובדיו לחופשה כפויה, או בעצם לא, או אולי כן. כל הסימנים מאותתים "צבע אדום", ובלוחות הבורסה, כמו בשדרות, זה לא מעיד על טובות.

משכנתא - רובנו נגיע במוקדם או במאוחר לטרדה הזו שתשב על צווארנו כאבן ריחיים, בהנחה שאנו רוצים לקנות חלקת אלוהים קטנה. ובוא נודה על האמת, מדובר בהשתעבדות לא קטנה. אז אומרים שהריבית עכשיו עוד נמוכה (4%) וזה הזמן לתפוס איזו משכנתא לפני שסטנלי יקפיץ את השוק. ויש אומרים שלא בטוח שרכישה היא הדבר הכלכלי הנכון, ייתכן שיותר כלכלי לשכור דירה, ואת השאר לחסוך או להשקיע. מה שבטוח הוא שלפי סעיף 3 שלנו, תתקשו מאד לעשות את עסקי הנדל"ן שלכם בת"א. על כן אנו ממליצים, פתחו את הנושא לדיון מעל גרגרי רימונים, ייתכן שאיזה עסקן שלא ידעתם עליו יושב מולכם בשולחן ויש לו הצעה מפתה עבורכם.

ראו, אכן מדובר בסוגיה סבוכה. הדולר כבר הגיע השנה לשפל של 4 שקלים, וכעת הוא עדיין מאד קרוב לשם. זה נושא מאד מעניין איך הדולר לכאורה "נמוך" בעוד בישראל נושבות רוחות מלחמה מצפון ומדרום. מאידך רוחות הסאבפריים כנראה חזקות לא פחות, ומי יודע, ולי הדולר ימשיך מטה. על כן אנחנו לא ממהרים לתת את עמדתנו בנושא ופשוט נפנה אתכם לסעיף 10.

האולימפיאדה בפתח, הסינים במתח, הישראלים קצת פחות. היזמים הגדולים שלנו הרי כבר מזמן הגיעו אל מעוז האורז. הראש היהודי זיהה מהר את פוטנציאל ההתפתחות בשווקים המתפתחים. השאלה היא מה על שאר המשקיעים הקטנים, שיושבים בבית בישראל ומתים לנגוס בעוגה הסינית. עבורם ההימור מעט גדול יותר. שוקי המניות במזרח מתניידים בגליות גבוהה. הקומוניזם כמובן לא מועיל לנו כשאנו רוצים לאסוף אינפורמציה, אפילו את גוגל סין מצנזרים. כל שנותר לנו הוא הבנה שמדובר בפוטנציאל אדיר, אך אבן נגף ענקית ושמה ארה"ב עומדת לפתחו. מלחמת האימפריות באיבה, והיבשת המערבית תילחם בכל כוחה על מעמדה העליון בעולם. מאידך המדינה האסייאתית לא מוותרת כ"כ מהר, ולא מתביישת לגעת לאמריקאים ביקר מכל – הברבי. נראה אתכם מוצאים על המדף בובת ברבי נטולת עופרת.

צריך לדעת גם מתי לשתוק. יש נושאים שמה שלא תאמרו בהם תצאו טיפשים. לכן וואלה! עסקים ממליץ לכם בחום שככל שנושא הדולר, השקל, בקשות ניבוי למיניהן לגבי "פני השוק לאן" או בקשות המלצה "מה לעשות עם האלף שקל דמי כיס" – מלאו פיכם גפילטע . אנא הימנעו מלגעת באש. היא צורבת, היא חורכת, ויזכרו לכם את השטויות שתפלטו לפחות עד ליל הסדר.