דמי מחלה

קיימים חוקים אחדים העוסקים בדמי מחלה בגין מחלת ילד, מחלת הורה, מחלת בן זוג ובדיקות הקשורות בהריון של בן זוג. כל החוקים הללו מעניקים זכות להיעדרות, בהתאם לתנאים הקבועים בהם, על-חשבון מכסת ימי המחלה שצבר העובד.

חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות ליום וחצי מחלה בתשלום בגין כל חודש עבודה ובסה"כ 18 יום בשנה, ניתן לצבור ימי מחלה עד למקסימום של 90 ימי מחלה.

התשלום בעד ימי המחלה הוא חלקי ,כמפורט להלן:
יום ראשון - אין תשלום.
יום שני ושלישי - % 37.5 משכר העבודה.
יום רביעי ואילך -% 75 משכר העבודה.

ישנם מקומות עבודה אשר מקנים תנאים טובים יותר, כגון יותר ימי מחלה ו/או אפשרות לצבירה ארוכה יותר, בהתאם למקום עבודה וההסכמים הנהוגים בו. כאשר אין הסכם בעניין דמי מחלה, חלות הוראותיו של חוק דמי מחלה.

דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעביד כדין שכר עבודה לכל דבר.
רכיבי שכר לענין דמי מחלה
הרכיבים המובאים בחשבון כבסיס לחישוב דמי מחלה:
א. שכר יסוד.
ב. תוספת ותק.
ג. תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות.
ד. תוספת משפחה.
ה. תוספת מחלקתית או מבצעית.

המועד לתשלום דמי המחלה הינם המועד בו נהוג לשלם את השכר.

עובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה חייב למסור הודעה על כך למעבידו תוך שלושה ימים מהיום הראשון להעדרו ועל התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לעבוד. כמובן שאם מצבכם הרפואי לא מאפשר לכם להודיע על כך, מישהו מטעמכם יכול להודיע למעביד על כך.

בנוסף, עליכם להמציא תעודת מחלה למעביד, שבה מצוינים הפרטים הבאים:שם החולה, מספר זהותו, אבחון המחלה, התקופה שבה לא מסוגל לעבוד, שם הרופא ומעונו, תאריך הוצאת התעודה.

עובד החבר בקופת חולים ימציא תעודת מחלה מאת קופת החולים או המאושרת מטעמה, שבה מצוינים הפרטים הנ"ל.
אם התעורר ספק אצל המעביד לגבי תוכן של תעודת מחלה, שלא ניתנה לפי סעיף (ב), הנ"ל, הוא רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית ועל העובד להיענות להזמנות המעביד ולהיבדק.

מי שעובד במקום אחר תמורת שכר או בתמורה אחרת, לא יהיה זכאי לדמי מחלה. אם הדבר התגלה לאחר תשלום דמי המחלה יש להשיב את הסכומים בחזרה למעביד או למי ששילם את דמי המחלה.

אין אפשרות להיות בחוסר בימי מחלה אלא בהסכמת המעביד. כלומר שאם חסרים לכם ימי מחלה, המעביד לא יהיה חייב לשלם לכם בגין תקופת המחלה.

ישנם מעבידים אשר מוכנים להגמיש את התנאים ולשלם לעובד את ימי המחלה על חשבון ימי מחלה עתידיים.

במקרה ואין מי שישלם לעובד שכר בתקופת מחלתו, לאחר מיצוי כל דמי המחלה, יתכן וימצא פתרון לעובד במסגרות השונות בביטוח הלאומי או בביטוחים פרטיים, כגון דרך תשלום דמי תאונה, קצבת נכות או הבטחת הכנסה.

על-מנת לחסוך טרחה מהעובד, מתירים מקומות עבודה רבים להיעדר עקב מחלה קצרה (בת יום או יומיים) ללא אישור רפואי, אלא רק על-סמך הצהרת העובד. לרוב הדבר נעשה על בסיס אמון אישי וכן מתוך אינטרס הדדי של המעביד והעובד. במקום שהעובד יקח שלושה ימי מחלה ויקבל תמורה חלקית רק עבור היום השני והשלישי, העובד יעשה מאמץ ויקצר את חופשת המחלה ליום או יומיים אשר בגינם הוא יקבל תשלום, ואילו המעביד לא יסבול ממחסור בכוח אדם לתקופה ארוכה מדי.

מחלת עובד איננה יכולה לעכב פיטורים, אולם קיימת שאלה משפטית האם קיימת חפיפה בין ימי המחלה לבין לתקופת ההודעה המוקדמת קיימת מחלוקת משפטית בנושא ויש לבחון כל מקרה לגופו.

באשר לפיטורים עקב המחלה פיטורים שכאלה יכולים להיחשב כפיטורים בחוסר תום לב, ובמקרה שכזה מומלץ להבהיר למעסיק את המשמעות של החלטת הפיטורים. אך לא קיימת הוראת חוק מפורשת המגבילה את המעסיק בעילת הפיטורים הנ"ל.

על פי החוק, לא ניתן לפדות ימי מחלה בכסף עם סיום יחסי העבודה (להבדיל מיתרת יימי חופש), אלא אם יש הסכם (קיבוצי או אישי) הקובע אחרת.

בהתאם לחוק חופשה שנתית, לא יובאו במניין ימי החופשה ימים שבהם אין העובד מסוגל לעבוד מחמת תאונה או מחלה. לפיכך ימי מחלה שנפלו במהלך חופשה שנתית ייחשבו לימי מחלה, ולא לימי חופשה.

לעיתים עובדה זו תעבוד לטובתו של העובד במקרה ובמקום העבודה נהוג לשלם שכר מלא בגין ימי המחלה (ואז צבירת ימי החופשה לא תיפגע).

עובד זכאי לזקוף עד 6 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלת בן זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו בהתאם לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), תשנ"ח-1998.

ניתן לזקוף עד עד ששה ימים בשנה של היעדרות בשל מחלת ההורה, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, ובלבד שבן זוגו הינו עובד ושלא נעדר מעבודתו בעילה זו.

הורה חולה לעניין זה הוא מי שחלה והפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום יום, כך שלא כל מחלה של ההורה מצדיקה היעדרות של ילדו לשם טיפול בו.

כי עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנים, זכאי לזקוף בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו עד 8 ימים בשנה ואם מדובר במשפחה חד הורית ניתן לזקוף עד 12 ימים בשנה.

ההחלטה מי משני ההורים ייעדר היא החלטה של ההורים.
כאשר ההיעדרות היא עקב מחלה ממארת של ילד שטרם מלאו לו 18 שנה, זכאי העובד להיעדר 30 יום בשנה, על חשבון מכסת ימי המחלה שלו, לשם טיפול בילדו החולה, ובמקרה של הורה שהוא משפחה חד-הורית גדלה הזכות במצב זה ל-60 יום.

עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 15 ימים בשנה של היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד, לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות כאמור, לאדם עם המוגבלות.

אומנם הריון איננו נחשב כמחלה המאפשרת היעדרות על חשבון דמי מחלה, אולם חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), תש"ס-2000 קובע כי עובד זכאי לזקוף עד שבעה ימים בשנה של היעדרות בשל טיפולים או בדיקות הקשורים להריון בת זוגו, או בשל לידה של בת זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו.

בנוסף קיימת קביעה מפורשת כי מחלות הנובעות מהריון וכן טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ גופית, הפלה, יחשבו כימי מחלה.

הכותב: עו"ד עמית חלמיש יועץ משפטי בארגון פעמונים
ארגון פעמונים לשיקום כלכלי מעניק סיוע למשפחות לעמוד על רגליהן. הארגון נוסד לפני 10 שנים ורק בשנה האחרונה הצליח לסייע בשיקומן הכלכלי של כ-2000 משפחות. הסיוע נעשה באמצעות הדרכה, ליווי ופיקוח כלכלי. הסיוע ניתן חינם על ידי כ-600 מתנדבים.