וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בין כיכר טיינאנמן למשט לעזה

דפנה מאור

2.6.2010 / 8:11

דפנה מאור טוענת כי קריאות לחרם על ישראל מצד טורקיה וגם מצד מדינות אחרות באירופה, עשויות להתנפץ על צוק המציאות הכלכלית. הנה, תראו את סין

בעודנו צופים אחוזי פלצות בלוחמי הקומנדו הישראלי מקבלים מכות במוטות ברזל ומושלכים מהסיפון על ידי אספסוף, ובתשעה פעילים פוליטיים נהרגים על הספינה הטורקית "מרמרה" - לא נותר לנו אלא לתהות כמה, איך ומתי נצטרך לשלם על כך.

בעוד מעמדה התדמיתי-פוליטי של ישראל מעולם לא היה נמוך כל כך - וירד עוד יותר לאחר שספג מוט ברזל בראש ביום שני - הרי שמעמדה התדמיתי של כלכלת ישראל מעולם לא היה טוב יותר. הכלכלה המקומית נהנית משבחים רבים על העמידות שהפגינה במשבר, גמישותה המבנית והאחריות שבה מתנהלים ענייני הממשלה.

התגמול מהשוק החופשי חיובי בהתאם - ומתבטא בזרימה של השקעות זרות, שתורמות לדחיפתם של השווקים המקומיים. משבר החובות באירופה אמנם משפיע לרעה גם על הבורסה המקומית, אבל משברים קודמים מסוג זה השפיעו על השוק הישראלי באופן מתון וקצר מועד יחסית לשאר השווקים בעולם.

כלכלה ופוליטיקה - לא תמיד הולכים ביחד

המשבר המדיני הנוכחי, כך מזהירים אותנו, עלול לעלות לכלכלה הישראלית בפגיעה בסחר החוץ - בין היתר ביחסים הכלכליים עם טורקיה, שותפה חשובה למדי של ישראל בזירה הכלכלית. ואולם קריאות לחרם טורקי על ישראל, ואולי גם חרם מצד מדינות אחרות באירופה שלא רואות בעין יפה את מדיניותה הצבאית של ישראל, עשויות להתנפץ על צוק המציאות הכלכלית.

הכלכלה מתנהלת לעתים קרובות בקווים שאינם נפגשים עם אלה הפוליטיים. דוגמה מובהקת לכך היא הטבח בכיכר טיינאנמן ב-1989, שבו נורו ונהרגו מפגינים סיניים בעת פעולת מחאה, שלהבדיל מהפעולה בספינה הטורקית, היתה לא אלימה. התגובה של אומות העולם להתרחשות בטיינאנמן היתה אדישה למדי, ולפי הערכות של היסטוריונים כלכליים סללה את דרכה של סין לארגון הסחר העולמי ולחברה הכלכלית המערבית.

אלא שישראל אינה באותו המעמד שבו היתה סין בזמן האירועים בכיכר טיינאנמן. ישראל היא דמוקרטיה החברה כיום ב-OECD; היא הגיעה למעמד שבו נדרשות ממנה תשובות לשאלות קשות שמתעוררות בעקבות תקרית כזאת. ואין שאלות קשות יותר מאלו שצריכים להעלות אנו, אזרחיה של המדינה ששלחה באופן שלומיאלי כל כך את לוחמיה המובחרים לפעולה כזאת. את השאלות האלה צריך לשאול ולהרחיב לכל תחומי החיים.

אפשר להזות ולקוות שהטרגדיה שהתחוללה השבוע תהיה זעזוע מספיק גדול, שנפיק ממנה לקחים שיביאו אותנו למפנה במובנים רבים. אם היינו חברה מתוקנת שבה יש תקינות שלטונית ואופוזיציה ששווה את הכיסאות שהיא מחממת בכנסת, היינו יכולים לקוות שהממשלה תיפול, ושזו שתקום במקומה תנהג בדרכים אחרות - אחראיות יותר מבחינה פוליטית וחברתית - ותבטיח לנו עתיד טוב יותר. מותר לחלום, לא?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully