חברת החשמל לא יכולה לפרוע את חובותיה

לאחר שנים של ניסיונות חיפוי ודחיית החלטות - סוגיית האיתנות הפיננסית של חברת החשמל מגיעה לנקודת הכרעה. ל-TheMarker נודע כי חברת החשמל לא תוכל לפי שעה לעמוד במחויבותה הפיננסית, לאחר שדירקטוריון החברה החליט בסוף השבוע שלא לאשר לפי שעה להנהלה ליטול הלוואות נוספות לצורך החזר חובות.

הדירקטוריון כבר החליט בעבר שלא לאשר לחברה ליטול הלוואות לצורך מימון פרויקטים חדשים, אך סירוב הדירקטוריון לקבל החלטה בנוגע לגיוסי החוב עלול להביא את החברה למצב של חדלות פירעון. עד יוני 2011 אמורה חברת החשמל לעמוד בהתחייבויות להחזרי חוב (קרן וריבית) ולמיחזור חוב באג"ח בהיקף כולל של 4.6 מיליארד שקל, כשבמהלך שנה זו נדרשת החברה לגיוס חוב נוסף בהיקף של 2-6 מיליארד שקל - בהתאם לרמת הצמצום בפעילות השוטפת עליה תחליט הנהלת החברה. ביום חמישי צפויה להגיע לחברת החשמל משלחת של בכירי האוצר בראשות מנכ"ל המשרד, חיים שני. הבכירים יקיימו דיון רב משתתפים שבו ידונו במצב החברה ובצעדים האסטרטגיים שבהם מתכוונת הממשלה לנקוט בעניין.

מקורות בסביבת חברת החשמל הבהירו אתמול כי החברה תמשיך לעמוד בהתחייבויותיה כפי שעשתה בעבר - וכי משך הזמן עד לפירעון הנדרש הוא ארוך דיו כדי להגיע לפתרון מוסכם מול הממשלה.

בישיבה האחרונה שקיים דירקטוריון חברת החשמל הציגה חברת הייעוץ הפיננסי גיזה סקירה על מצבה הפיננסי העדכני של החברה. הסקירה התמקדה ברמת הנזילות הפיננסית של החברה לעומת החזרי החוב להם היא תידרש במהלך השנה הקרובה. במהלך הסקירה הוצגו כמה תרחישים שונים להיקפי הגיוס הנדרשים - בהתאם להיקף ההשקעה בפעילות השוטפת.

לפי התרחישים שהציגה גיזה, גם אם חברת החשמל לא תמלא את חובתה במסגרת השלב השני של תוכנית החירום למשק החשמל בהיקף כולל של כ-5.4 מיליארד שקל, היא עדיין תזדקק לגיוס הון נוסף בהיקף של 4-6 מיליארד שקל אם ברצונה להמשיך בפעילות ההשקעות השוטפת. לפי גיזה, הגיוס יידרש באופן מיידי למימון המשך הפעילות השוטפת ולהגדלת קופת המזומנים, כשהיקפו ייקבע בהתאם לתוכנית העבודה עליה תחליט הנהלת החברה.



גם אם תחליט חברת החשמל על הקפאה מוחלטת של פעילות ההשקעות השוטפת בכל מקטעי החברה - לרבות עבודות תחזוקה, שירות ואף חיבור צרכנים - היא תזדקק לגיוס הון של 2 מיליארד שקל לקראת תחילת 2011 כדי להחזיר את חובות העבר. ההפחתה בהיקף הגיוס בתרחיש זה מגלמת בין היתר גם את החיסכון הניכר בשכר העבודה עקב הקפאת הפעילות.

דירקטוריון חברת החשמל התנה את הגדלת מינוף החברה לצורך החזר החוב בהליכי התייעלות בחברה, אך המגעים בין ההנהלה לוועד העובדים וההסתדרות לא הניבו תוצאות, ובמהלך שלושת החודשים האחרונים אף לא התקיימו פגישות בנושא הרפורמה המבנית בחברה.

חברת החשמל כבר צימצמה בשנתיים האחרונות את תקציב הפיתוח השנתי, ומתחילת השנה מבצעת רק פרויקטים חיוניים.

בוועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker שנערכה לפני כשבועיים, הצהיר מנכ"ל חברת החשמל, עמוס לסקר, כי החברה זקוקה לסיוע משולש מידי הממשלה. לדברי לסקר, החברה זקוקה להזרמת הון מיידית של 5 מיליארד שקל, לאישור להעלות את תעריף החשמל בשיעור חד של 18%, ולהתחייבות למתן ערבויות מדינה לצורך גיוסי חוב עתידיים. דרישות אלה, יש להניח, יידחו על הסף בידי משרד האוצר ורשות החשמל.

סך ההתחייבויות של חברת החשמל בסוף הרבעון הראשון של 2010 היה 61.7 מיליארד שקל, כאשר ההון העצמי של החברה הסתכם ב-16 מיליארד שקל בלבד. יחס ההתחייבויות להון העצמי של החברה גדל מ-3.7 בתחילת השנה ל-3.85 כיום, כשתזרים המזומנים מפעילות שוטפת ירד ברבעון הראשון ב-5.6% והסתכם ב-1.06 מיליארד שקל. מחצית מהחוב של חברת החשמל (כ-30 מיליארד שקל) גויס באמצעות הנפקת אג"ח, ויתרת החוב גויסה בהלוואות בנקאיות.

עבור סדרת האג"ח חשמל 22 שהנפיקה החברה היא נדרשת לתשלום ריבית שנתית של 6.5% בתוספת הצמדה, שמשקף החזר שנתי של 540 מיליון שקל. בנוסף נדרשת החברה לתשלום של 21 מיליון שקל בסוף אוקטובר 2010, בגין תשלומי קרן וריבית של סדרת האג"ח חשמל 21. לחברת החשמל תשע סדרות אג"ח לא סחירות נוספות שבהן מחזיקים משקיעים מוסדיים בלבד.

חברת החשמל נדרשת גם בתשלום ריביות גבוהות במיוחד במסגרת גיוסי הענק שביצעה בשנתיים האחרונות בחו"ל. מדובר בהנפקות אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד דולר, שהריביות עליהן נקבעו ברמה של 6.25%-9.80%. הנפקות אלה נמצאות כיום בבדיקה של משרד מבקר המדינה.

חברת גיזה הדגישה במסגרת הסקירה שערכה כי על הנהלת חברת החשמל לפעול בכל דרך אפשרית כדי להימנע מהורדת דירוג החוב הקיים של החברה. כפי שפורסם באחרונה ב-TheMarker, החברה החליפה את חברת דירוג האשראי של האג"ח שתנפיק בחמש השנים הבאות למידרוג, לאחר שזו גברה במכרז על S&P מעלות.

במארס 2009 הורידה S&P מעלות את הדירוג של חברת החשמל בדרגה אחת - מ-AA פלוס ל-AA - על רקע נזילות נמוכה, תוכנית ההשקעות האגרסיבית, החולשה הניכרת בתוצאותיה הפיננסיות והאי-ודאות נוכח קביעת בסיס תעריפים חדש.

בתחילת 2010 הותירה S&P מעלות את הדירוג על כנו עבור מסגרת הנפקת אג"ח בהיקף של 1.5 מיליארד שקל, אך חזרה על האזהרה מפני הנזילות הנמוכה, והתריעה כי היחסים הפיננסיים של החברה יורעו אם תעריפי החשמל לא יעלו במידה מספקת.

למרות האזהרה, חודש לאחר מכן החליטה רשות החשמל על הורדה ניכרת של תעריפי החשמל, במסגרת עדכון בסיס תעריפי הייצור של החברה (10%-16%). במקביל המשיכה צריכת החשמל במשק לרדת, והצטמצמה ב-1.2% ברבעון הראשון של 2010 - מה שפגע עוד יותר בהכנסות החברה.

באותה התקופה פירסמה חברת החשמל מכרז לבחירת יועץ פיננסי ישראלי בנושאי חשיפות החברה למט"ח ולריבית - וכן בהיבטים פיננסים שוטפים.

נכון לסוף הרבעון הראשון הסתכמו התחייבויות החברה הנקובות במט"ח בהיקף של כ-24.2 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, כ-10.5 מיליארד שקל אינם מוגנים בתעריף שנקבע לחברה, וחושפים את החברה לשינויים בשערי המטבעות - בעיקר דולר וין.