פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מהו פרויקט הנדל"ן המוצלח ביותר בישראל?

      יזמים נבחרים ניסו לבחור את הפרויקט הבולט ביותר בעיניהם בנדל"ן הישראלי בניסיון לפצח את סוד ההצלחה: מה הופך פרויקט לנחשק ויוקרתי יותר מאחרים? ניתוח הפרויקטים שהפכו לאייקונים מקומיים

      מה הופך פרויקט נדל"ן למוצלח, יוקרתי ומפורסם יותר מפרויקטים אחרים? זוהי החידה הגדולה שיזמי נדל"ן וגם רוכשי דירות, המתלבטים בין פרויקטים, מנסים לפצח. לעתים מדובר בהצבה של סטנדרטים חדשים במפרטי הדירות או בעיצוב הארכיטקטוני של הבניין, לעתים בשיווק נכון ותמהיל מוצלח של דיירים, ולעתים בניצול ההזדמנות הנכונה בזמן הנכון.

      ביקשנו משמונה יזמי נדל"ן מובילים לבחור פרויקט נדל"ן אחד מוצלח במיוחד בעיניהם (לא שלהם) ולנמק את בחירתם. חלק מהתשובות שקיבלנו היו צפויות - מגדלי אקירוב (שלושה קולות), מגדלי עזריאלי (שני קולות) או פרויקט ממילא והמרינה בהרצליה (קול אחד לכל אחד). אחרים היו פרויקטים בעלי פרופיל נמוך יותר - פרויקט המושבה בירושלים ופרויקט הרובע ביפו. ואולם מכל התשובות עולה מכנה משותף - היזמים שהשכילו לצפות קדימה ולראות היום את השוק של מחר הם אלה שקטפו את הפירות בסופו של דבר וחקקו את שמם בהיכל התהילה של שוק הנדל"ן המקומי.

      מגדלי צמרת (אקירוב)

      יזם: אלפרד אקירוב מיקום: רחוב פנקס, תל אביב שנת הקמה: תחילת הקמה ב-1999, סיום ב-2006

      מגדל מגדלי אקירוב רידינג תל אביב (רותם דרוב)
      סמל סטטוס חברתי-עסקי (רותם דרוב)

      סטנדרטים חדשים בתל אביב

      ■ משה גינדי, בעלים ומנכ"ל משותף בחברת משה ויגאל גינדי

      הקבלן אקירוב יזם בניית פרויקט במיקום הקרוב לדרך נמיר, צומת רועש ללא תשתיות כשאין אפילו חנות מכולת באזור. אף יזם או קבלן לא האמין שבמיקום כזה ניתן להקים מגדלי דירות, ובטח לא מגדלי יוקרה.

      במיקום של המגדלים שכן לפני 48' כפר ערבי, ג'מסין אל-ערבי. תוך תקופה קצרה הצליח אקירוב להפוך את הפרויקט למקום מבוקש ביותר בקרב הצמרת הכלכלית של מדינת ישראל, והוא הראשון שהצליח לקבץ מספר גדול של אנשי עסקים מובילים ופוליטיקאים שרכשו דירות בפרויקט, וכך העלו את התדמית שלו לרמה של פרויקט יוקרה. מחירי הדירות עלו כמעט מדי שבוע, ולגור במגדלי אקירוב כיום זהו סמל סטטוס חברתי-עסקי.

      בניגוד למגדלי היוקרה שמוקמים בשנים האחרונות, לפי מיטב ידיעתי, מגדלי אקירוב שווקו ללא כל קמפיין פרסום או מבצעי קידום מכירות, וזה מעצים עוד יותר את הצלחתו של הפרויקט.

      הסטנדרטים שקבע אקירוב בהקמת מגדלי צמרת הפכו לאחר מכן לסטנדרטים בכל מגדלי היוקרה שהוקמו: ממגרשי חניה מפוארים, נגישים ונוחים ועד למכוני כושר, בריכות שחייה ועוד. בכל פעם שאני עובר ליד הפרויקט אני מצדיע בלבי ליזם. מגיע לו.

      ■ עו"ד יעקב אטרקצ'י, בעלים משותף ומנכ"ל של אאורה ישראל

      "אמנם מדובר בפרויקט שאוכלס לפני כמה שנים, אך הוא היווה נקודת מפנה בתרבות המגורים בתל אביב. הפרויקט המיוחד בן שלושת המגדלים הביא אליו אוכלוסייה ברמה גבוהה, וקבע רמת מחירים שלא היתה נהוגה עד אז בתל אביב. המחירים בפרויקט עדיין עולים כשהדירות מחליפות ידיים, והם הרבה יותר גבוהים כיום משהיו כשהפרויקט שווק.

      "המיקום והקירבה לכיכר המדינה פנטסטיים, והמפרט הטכני היוקרתי הכולל לובי מפואר ובריכת שחייה היוו פריצת דרך לשאר המגדלים שקמו אחרי פרויקט זה. המגדלים הגבוהים מרהיבים, והעובדה ששטחי הדירות בפרויקט שונים זה מזה ונקבעו על ידי הרוכשים מוסיפה לאטרקטיביות שלו".

      ■ אורי דורי, בעלים משותף ומנכ"ל של חברת א. דורי

      "זהו פרויקט פינוי-בינוי משמעותי בתל אביב, שהיה פורץ דרך ברמת הבינוי, באיכות וברמת הגימור יוצאת הדופן. הפרויקט הזה השפיע על יזמים, אדריכלים ועל רוכשי דירות היוקרה, ומהווה אבן דרך ברורה בפרויקטים יזמיים יוקרתיים.

      "ההשפעה של הפרויקט היא מעבר לסביבה הקרובה שלו. ההגדרה 'סטנדרט אקירוב' היא חלק מובנה בשיח היזמים ורוכשי הדירות. הפרויקט קבע גם רף מחירים גבוה שלא הכרנו, וכיום הוא נקודת התייחסות במחירי דירות יוקרה.

      מבחינה ארכיטקטונית, השילוב של הפיתוח עם המגדלים יוצר מערכת עירונית הרמונית. המבנים נעימים לעין בארכיטקטורה עכשווית, עם שימוש בחומרי גימור מתקדמים ומתוחכמים" .

      ■ אלפרד אקירוב הגיב לבחירה של הפרויקט שלו על ידי שלושה יזמים: "ראשית אני רוצה להודות לכל הקבלנים שפירגנו לי ולפרויקט, זה משהו שמאוד חסר פה.

      "סוד ההצלחה בכל פרויקט זו חשיבה על הצרכן, ואכן מלבד זה שמדובר בפרויקט יפה וייחודי, הדיירים בו מאוד נהנים לגור בו. זו גם אחת הסיבות לכך שהפרוקיט מצליח להחזיק ברמות מחיר גבוהות, על אף שקיימות אלטרנטיבות אחרות זולות יותר.

      "העיצוב הארכיטקטוני של הבניין הוא ברמה גבוהה מאוד, עם דירות יפות ללא עמודים שקל לתכנן אותן, בריכת שחייה חצי אולימפית פתוחה, מועדון ספורט וגינה ירוקה ושקטה. לאלה מצטרפת רמת תחזוקה גבוהה שאנחנו מנהלים ושיווק נכון. השילוב של גורמים אלה הופך את הפרויקט ליוקרתי ומוצלח".

      מגדלי עזריאלי

      יזם: דוד עזריאלי. מיקום: רח' מנחם בגין 132, תל אביב.
      שנת הקמה: 1996-2007

      מגדלי עזריאלי במבט מלמטה (ניב עשת כהן)
      משהו שלא נראה כמותו לפני כן (ניב עשת כהן)

      אייקון לאומי

      ■ עו"ד גיא גינדי, בעלים ומנכ"ל משותף של גינדי החזקות

      "הפרויקט המוצלח ביותר בעיני הוא מגדלי עזריאלי, שנהפכו לסמלה של העיר תל אביב ואף לאייקון לאומי. אני חושב שהצלחתו הרבה של הפרויקט טמונה בתכנון הנכון, שבא לידי ביטוי בצורתם החיצונית של המגדלים, בגודלו של הפרויקט, מיקומו וניהולו הנכון לאורך השנים.

      "מה שבעיקר מאפיין את הפרויקט הוא שלמרות השנים שחלפו, הקומפלקס עדיין שומר על עיצוב עכשווי. ההנהלה שומרת על קשר בין המגדלים לאירועים לאומיים, והציבור הרחב שמגיע נהנה מנגישות מדהימה והתמצאות קלה".

      ■ יגאל דמרי, בעלים ומנכ"ל של י.ח. דמרי

      "החזון, התעוזה והראייה ארוכת הטווח של דוד עזריאלי הן הסיבות להערכתי את הפרויקט כפרויקט מוצלח. עזריאלי האמין במקום שאף אחד אחר לא האמין בו, והימר על פרויקט שהרבה אנשים לא חשבו שיצליח, הן בשל שטחי המסחר העצומים, שאף אחד לא האמין שיהיה בהם צורך, הן בשל העדר נגישות תחבורתית בזמנו והן בשל פרוצדורת הניהול הנדרשת לפרויקט בסדר גודל כזה. כל אלה הוכחו כמכשולים שאפשר להתגבר עליהם, והמגדלים זוכים להצלחה רבה עד היום.

      "מרכז עזריאלי תוכנן בצורה כזו שהנגישות אליו מתחילה כבר מנתיבי איילון, ותחנת הרכבת מובילה את ציבור הנוסעים היישר למרכז הקניות, שנחשב לאחר הקניונים העמוסים בישראל. פתיחתם של המגדל המרובע והמלון שנבנה בו היא דוגמה נוספת לראייתו ארוכת הטווח של דוד עזריאלי ולהצלחתו של הפרויקט.

      "סיבה נוספת להערכה היא היותם של המגדלים פורצי דרך בישראל מבחינת גובהם. כאשר נבנו שני המגדלים הראשונים, הם תוכננו לגובה שלא הכירו אז במדינה - עזריאלי יצר משהו שלא נראה כמותו לפני כן, והוא הצליח בזה. בסך הכל אני חושב שמגדלי עזריאלי הם מופת ליזמות מצוינת".

      המרינה בהרצליה

      יזם: מרכזי שליטה. מיקום: חוף הרצליה.
      שנת הקמה: תחילת שנות ה-90

      סירות, סירות מפרש, מרינה הרצליה, יאכטה, יאכטות (אורי לנץ)
      אחת הקרקעות היקרות בישראל (אורי לנץ)

      הפכו מי ים לזהב נדל"ני

      ■ שמשון הראל, מבעלי ומנכ"ל אמריקה ישראל

      "פרויקט המרינה בהרצליה היה בית ספר ליזמות בנדל"ן. החברה שיזמה אותו היתה חברת מרכזי שליטה. מנכ"ל החברה היה אז מוטי זיסר, ויו"ר החברה היה שוקי פורר. יחד הם הגישו לרשויות תוכנית לייבוש חלק נרחב מהים (המרינה היא קרקע מיובשת). הם בפירוש הפכו מי ים לקרקע נדל"נית בשטח עצום של מאות דונמים, ועליה תיכננו את המרינה שכוללת כמה אלפי יחידות דיור במתחמים שונים, את הקניון (ארנה) ואת המרינה הימית עצמה, שנהפכה למרינה המובילה בישראל, במקום כל כך מרכזי במדינה שמאוד מבוקש על ידי קהל הלקוחות - גם צמוד לתל אביב וגם על קו המים.

      "יחד הם הפכו את הקרקע לאחת הקרקעות היקרות בישראל, והקימו פרויקט מגורים ענק עם אלפי דיירים ועם מרכז עסקים תוסס. הם חשבו על דברים שאף אחד לא חשב עליהם באותו זמן. יזמות שהפכה למציאות".

      פרויקט ממילא

      יזם: אלפרד אקירוב. מיקום: שכונת ממילא, ירושלים.
      שנת הקמה: תחילת 2000

      שדרות ממילא אלרוב בירושלים (יח"צ)
      מייצג את התחדשותה של העיר תוך שמירה על צביונה (יח"צ)

      יוקרה מול החומות

      ■ עמי פרץ, מבעלי ומנכ"ל בוני התיכון

      "הפרויקט שהותיר בי רושם רב בשנים האחרונות הוא פרויקט ממילא בעיר ירושלים. בעיני, פרויקט זה מייצג את התחדשותה של העיר תוך שמירה על צביונה, ערכיה והאלמנטים ההיסטוריים שבה. הפרויקט ממוקם בקו התפר שבין העיר העתיקה לעיר המתחדשת, וכולל מתחם מגורים יוקרתי ביותר שחרת על דגלו איכות, חדשנות וייחודיות. אחד הפרמטרים המרשימים ביותר בעיני הוא שימור המבנים העתיקים שעליו הושם דגש רב בפרויקט זה, דבר שמייחד ומבדל אותו מפרויקטים אחרים.

      "מיזם שיקומה של השכונה ובינויה היה כרוך בהון עתק ולווה בקונפליקטים משפטיים, עסקיים ודתיים רבים שגרמו לעיכוב בהשלמתו. האדריכל משה ספדיה, שתיכנן את הפרויקט, עשה עבודה אדריכלית מרהיבה ביופיה ועל כך מגיע לו כל הכבוד. חברת לאדברוק שהחלה בבניית שכונת המגורים והאתר, ואחריה חברת אקירוב, עשו עבודה מצוינת".

      פרויקט המושבה

      יזם: חברת רסקו מקבוצת ישרס. מיקום: צומת הרחובות חזקיהו המלך ואלעזר המודעי, סמוך למושבה הגרמנית בירושלים
      שנת הקמה: 2009

      הדמיה של פרויקט המושבה של רסקו בשכונת קטמון בירושלים (אתר רשמי)
      מבנה לא גדול ולא צעקני המשתלב עם הבנייה בסביבה (יח"צ)

      מפעוטות לגיל הזהב

      ■ תומר מוסקוביץ', מנכ"ל משהב

      "פרויקט המושבה הוקם בתפר שבין שכונת קטמון למושבה היוונית, על צומת רועש יחסית ובאזור ותיק והיסטורי. פרויקט המגורים שהוקם הוא לבני 55 ומעלה.

      הפרויקט משתלב עם הבנייה המרקמית הקיימת, כאנטיתזה לפרויקט בית אלישבע הסמוך, שהוקם בשנות ה-60 ללא השתלבות עם הבנייה בסביבה. הייחודיות של הפרויקט באה לידי ביטוי גם בעיצוב האדריכלי. המבנה לא גדול ולא צעקני, ומשלב את האבן הירושלמית בעיצוב מודרני.

      "המבנה נמצא בדיוק בין בית הורי לבית של אשתי, ויושב על מגרש ששימש בעבר לתחנת טיפת חלב, שאמי היתה האחות הראשית בה. אם כבר להרוס את מקום העבודה של אמא שלי, לפחות הוקם בניין כזה, שבעבר שירת פעוטות וכיום את הגיל השלישי. המקום שבע מספיק קולות של תינוקות כדי שיוכל ליהנות עכשיו מהשקט. תחנת טיפת חלב, למי שדואג, עברה לבניין חדש של בית החולים משגב לדך בהמשך הרחוב".