לקראת הריבית: כאב הראש של סטנלי פישר

נגיד בנק ישראל קרוע בין מחירי הנדל"ן המטפסים לשער הדולר הצונח כשעד יום שני עליו להחליט מה יהיה עתיד הריבית. הכלכלנים מייעצים וממליצים לנגיד דרכי התמודדות ופעולה - האם לשאוף להפחתת מחירי הדירות, או לעצור את נפילת הדולר

מוטי בסוק

לסטנלי פישר כואב הראש. זה לא שנגיד בנק ישראל חולה חלילה, אבל עד יום שני הקרוב הוא צריך להחליט אם להעלות את הריבית במשק או להותיר אותה ברמתה הנוכחית. בדרך כלל לא מדובר בהחלטה קלה - אלא שהפעם על הדילמה של הנגיד מכבידה גם הירידה הנוספת בשער הדולר.

ערב החג, ביום שלישי, נפל שערו היציג של הדולר אל מתחת לרמה של 3.70 שקלים - לראשונה מאז אפריל. שער הדולר נקבע שלשום על 3.694 שקלים, לאחר ירידה יומית של כ-0.6% (לאחר קביעת השער היציג התחזק הדולר מעט). השבוע חזר בנק ישראל להתערב במסחר ורכש דולרים תמורת שקלים כדי לבלום את היחלשות הדולר - אך לצעד זה היתה גם הפעם השפעה זמנית בלבד.

התומכים בהעלאת הריבית טוענים כי הנגיד חייב להעלות את הריבית בעיקר בשל המשך העליות במחירי הנדל"ן. אם עד לפני כמה ימים נראה היה שהדילמה של פישר קלה יחסית הפעם, וכי הנטייה היא להעלות את הריבית - הרי שהתחזקות השקל מול הדולר סודקת מעט את ההערכות האלה.

המתנגדים להעלאת הריבית טוענים כי העלאת ריבית נוספת, השישית במספר מאז ספטמבר 2009, תגדיל את פער הריביות בין השקל לדולר וליורו, וכתוצאה מכך תגדל זרימת המט"ח לישראל. הדבר יגרום להגדלת הלחצים לפיחות נוסף בשער הדולר והיורו מול השקל. התחזקות השקל תפגע ביצוא הישראלי, שכן על כל דולר או יורו שירוויחו היצואנים הם יקבלו פחות שקלים. פגיעה ביצוא תכרסם בצמיחה ובתעסוקה במשק.

הסיבות המרכזיות שמעלים התומכים בהעלאת הריבית, נוסף לזינוק במחירי הדיור, הן העליות החדות בבורסה שיוצרות חשש להיווצרות בועה, ולחצים מתחזקים להעלאות שכר (בעקבות שיעור האבטלה הנמוך).

טוב לדעת (מקודם)

שיטת השחייה שתשנה לכם את החיים (ותהפוך אתכם לחטובים)

לכתבה המלאה

הכלכלנים מצפים להעלאת ריבית

מרבית קובעי המדיניות והחזאים מעריכים כי פישר יודיע ביום שני הקרוב על העלאת ריבית הבסיס במשק באוקטובר ל-2.0% - מה שיביא לעלייה באשראי שגובים הבנקים המסחריים על האשראי שהם מעניקים, ובכלל זה על משיכת היתר (אוברדרפט). כיום עומדת הריבית על 1.75%.

כלכלני הראל פיננסים צופים כי ריבית בנק ישראל תעלה בששת החודשים הקרובים ב-0.5% וכי שער החליפין דולר-שקל יהיה בעוד חצי שנה 3.70 שקלים (אתמול היה 3.69 שקלים).

רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון, צופה כי הנגיד יעלה את הריבית באוקטובר ב-0.25%, וכי שער הדולר בעוד שנה יהיה 3.60 שקלים. לדעתו, הריבית במשק בסוף 2010 תהיה 2.25%, שכן הנגיד רוצה להוציא את הריבית הריאלית מהטריטוריה השלילית. לדבריו, בעוד שנה תהיה ריבית בנק ישראל 3.0%.

בנק הפועלים צופה כי בנק ישראל יעלה בשנה הקרובה את הריבית במשק ב-1.0%, אף שמועד תחילת העלאות הריבית בארה"ב ובאירופה מתרחק והולך. גם בשווקים המתעוררים העלאות הריבית נעצרו בינתיים. לפי הערכות הבנק, האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תהיה 3.0%, הגבול העליון של יעד האינפלציה השנתי של הממשלה (1.0%-3.0%). ב-2010 תהיה האינפלציה מעט נמוכה יותר, 2.6%. בשמונת החודשים הראשונים של 2010 הגיעה האינפלציה ל-1.6%.

כלכלני קרדיט סוויס צופים כי הנגיד יעלה את הריבית באוקטובר ב-0.25% בתגובה לעליית מחירי הדיור, וכי עד סוף 2010 יעלה הבנק את הריבית פעם נוספת ב-0.25%.

מביאים את הריבית לרמה "נורמלית"

עם זאת, כמה מקובעי המדיניות בהווה ובעבר מעלים טיעונים כבדי משקל לכך שאין להעלות את הריבית באוקטובר. גם גורמים אינטרסנטיים מובהקים, כמו התעשיינים, סבורים כי אין להעלות את הריבית במשק באוקטובר.

עוד נתון שאינו תומך בהעלאת הריבית במשק באוקטובר הוא היקף אמצעי התשלום במשק. ב-12 החודשים האחרונים עלה סך האמצעים ב-1.4%, לאחר עלייה תלולה של 52.3% ב-2009.

בהודעות הריבית האחרונות התייחס בנק ישראל לשאיפתו להביא את הריבית לרמה "נורמלית". בהודעת הריבית האחרונה, ב-23 באוגוסט 2010, קבע הבנק: "ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים נמצאות ברמות נמוכות מאוד, ולאור הנתונים החלשים שהתפרסמו לאחרונה צפויות להישאר נמוכות למשך זמן רב.

"עם זאת, מספר בנקים מרכזיים במשקים שכבר צומחים מהר יחסית המשיכו בתהליך של העלאה בריבית גם בחודש האחרון וצפויים להמשיך לעשות זאת בזמן הקרוב".

העצות של הכלכלנים

ליאו ליידרמן: על בנק ישראל להעלות את הריבית בהדרגה

"ניסיון העבר מוכיח כי לא ניתן לנהל מדיניות מוניטרית לאורך זמן כאשר לקובעי המדיניות יש בו-זמנית גם יעד אינפלציה, גם יעד צמיחה וגם יעד יצוא", אומר פרופ' ליאו ליידרמן, בעבר ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל וכיום היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים ומרצה באוניברסיטת תל אביב.

"מצד אחד מעלים ריבית כדי לתמוך ביעד האינפלציה, ומצד שני מתערבים בשוק המט"ח כדי לפחת את השקל. לא ניתן לתמוך במדיניות כזו לאורך זמן. במוקדם או במאוחר בנק ישראל צריך להחליט באיזה מהיעדים הוא בוחר".

לדברי ליידרמן, "פעולות התערבות של הבנק המרכזי בשוק המט"ח אמורות להיות זמניות. לאורך זמן אין סיכוי שבנק מרכזי יוכל להבטיח רווחיות יצוא מסוימת או שער חליפין מסוים. בנק מרכזי יכול רק למתן לזמן מה את שער החליפין - לא מעבר לזה. צריך לזכור כי ייסוף השקל מקורו בחו"ל, ולא במשהו שקורה במשק הישראלי".

ליידרמן הוסיף כי "שוק התעסוקה בישראל קרוב לתעסוקה מלאה, האבטלה נמוכה מאוד (6.2%), הציפיות לאינפלציה לשנה זו ולשנים הבאות נהפכו ליעד העליון של הממשלה וריבית הבנק המרכזי היא על 1.75% - ריבית ריאלית שלילית. אמנם גם בארה"ב ובאירופה הריבית הריאלית שלילית, אבל הן במיתון ובאבטלה של כ-10%.

"בישראל אנחנו גם חוזים בחודשים האחרונים בהמשך העלייה המדאיגה במחירי הדירות ובשכר הדירה. מבחינת הבנק המרכזי ברור שהעלייה במחירי הדיור תומכת בעלייה שראינו באינפלציה. כל השיקולים האלה מובילים למסקנה שבנק ישראל צריך להמשיך בתהליך של נורמליזציה בריבית, כלומר להעלות אותה בהדרגה קודם לרמה של ריבית ריאלית אפסית ואחרי כן לריבית ריאלית נורמלית", ממליץ ליידרמן.

"האם יום שני הקרוב הוא היום הנכון להעלאת הריבית, או שרצוי שבנק ישראל ימתין עוד חודש? קשה להתנבא. חשוב יותר לשוק ההון ולמגזר העסקי הוא המסר של הנגיד עם ההחלטה והדברים שיאמר הבנק המרכזי ביחס לחשיבות היחסית של יעד האינפלציה לעומת יעדים אחרים במבט קדימה של מספר חודשים", הוסיף.

איילת ניר: הנגיד יעלה את הריבית ל-2%

ערב החלטת הריבית של הנגיד אומרת איילת ניר, הכלכלנית הראשית של ibi, כי הנגיד יביא בחשבון את העלייה במחירי הדירות, ומנגד - את המשך הירידות בשערי הדולר והיורו לעומת השקל.

לדברי ניר, "צד הדיור במשוואה לוחץ להעלאת הריבית, כדי לרסן את עליות המחירים הבלתי נגמרות. הצד השני של המשוואה, צד שער החליפין, לוחץ להותרת הריבית ללא שינוי. בשאר הפרמטרים הכלכליים לא חל בחודש האחרון שינוי מהותי".

ניר אומרת כי יכולת הבנק המרכזי לשלוט בשער החליפין מינימלית. קניית דולרים, במקרה הטוב, מצליחה לדחות את ייסוף השקל בזמן קצר; היחלשות הדולר היא תהליך גלובלי, ואינה מיוחדת לישראל. לפיכך, מוסיפה ניר, בפועל בנק ישראל יכול להשפיע רק על מחירי הדירות.

לדבריה, פישר יצטרך להכריע אם נזקה של העלאת ריבית יהיה גדול מנזקה של אי-העלאה. היא מציינת את גדילתם של הלחצים האינפלציוניים - המתבטאים בהערכות האינפלציה לשנה הקרובה - ואת התפתחותם של לחצי שכר כגורמים שיעודדו את הנגיד להחליט על עליית ריבית. "מניתוח כל השיקולים אני מעריכה כי הנגיד יעלה את ריבית הבסיס במשק באוקטובר ל-2%", מסכמת ניר.

צופים מחצית שנייה מאכזבת

ירום אריאב: להמתין לתוצאות הרבעון השלישי

ירום אריאב, מי שהיה עד לפני כתשעה חודשים מנכ"ל האוצר וממשיך להיות עם היד על דופק המשק גם כיום, אינו מתלהב מהעלאת ריבית באוקטובר. לדבריו, קיימת אי ודאות גדולה ביחס לעתיד.

קיים קונצנזוס בקרב קובעי המדיניות והאנליסטים בישראל כי מצב המשק הישראלי במחצית השנייה של 2010 יהיה פחות טוב ממצבו במחצית הראשונה. לדעת אריאב, לאחר שפורסמו נתוני המשק הטובים למחצית הראשונה של השנה, יש להמתין ולראות את נתוני הרבעון השלישי של השנה לפני שמקבלים החלטה אם להעלות את הריבית פעם נוספת. במדד האחרון, מדד אוגוסט המפתיע (0.5%), בלטה אינפלציה של ביקושים, אבל עד שלא רואים בבירור מה קורה במשק ברבעון השלישי אסור לגעת בריבית.

"יש סימנים להתמתנות בצמיחה. לא הייתי נותן מכה לביקושים המקומיים ולצמיחה על ידי העלאת ריבית. לפני שהייתי מחליט על שינוי בגובה הריבית הייתי מחכה לנתונים עדכניים על שורה של פרמטרים במצב המשק", מדגיש אריאב. "ייתכן שפה אני חלוק עם הנגיד. יש ענן גדול מאוד, בעיקר בעולם, בכל נושא חובות הממשלות. אנשים בעולם מודעים לעובדה שהממשלות הגדילו חובות כדי להתמודד עם המשבר העולמי, וכי עתה הגיעה עת הפירעון. כספי הפירעון יכולים לבוא מהעלאת מסים, מקיצוץ תקציבים או משניהם. אנשים בעולם מודעים לבעיה ומתחילים לצרוך פחות.

"אצלנו הבעיה הזו קיימת הרבה פחות. צריכה נמוכה יותר תשפיע על הייצור ועל הסחר בעולם, ודרכם עלינו. לפיכך, אני הייתי ממתין לפני העלאת ריבית חדשה".

אבי שמחון: שער החליפין אינו ניתן להגנה

ד"ר אבי שמחון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, העומד בראש המועצה הכלכלית המייעצת לשר האוצר, יובל שטייניץ, אינו מוכן, בתוקף תפקידו, לומר מה צריכה להיות החלטת הנגיד ביום שני, אבל עמדתו ברורה.

לדברי שמחון, "בנק ישראל תקוע אחרי שקנה בשנתיים האחרונות עשרות מיליארדי דולרים. הבנק מקבל ריבית נמוכה מאוד על הדולרים שקנה. מנגד, הוא משלם ריבית גבוהה בהרבה על השקלים שהוא צריך ללוות מהציבור כדי לרכוש את הדולרים. ככל שריבית בנק ישראל גבוהה יותר, פער הריביות גדל, וההפסד גדל אתו. הפרש הריבית על קרוב ל-40 מיליארד דולר שהבנק רכש בשנים האחרונות מסתכם במיליארדי שקלים בשנה. קיים חשש מתמיד מייסוף בשקל (ירידת שער הדולר), שיגרום להפסדי הון של מיליארדי שקלים רבים.

"החטא הקדמון במדיניות בנק ישראל הוא הגנה על שער חליפין שהוא בלתי ניתן להגנה בטווח הארוך. ההשלכות השליליות של המדיניות הזו באות לידי ביטוי בשלושה מישורים: העלות השוטפת של הפרשי הריבית, הפסדי הון שהמדינה סופגת, ובנק ישראל שכבול ביכולת שלו לעצור עליות מחירים בשוקי הנכסים - מה שבא לידי ביטוי בעלייה החדה במחירי הנדל"ן והעליות בבורסה. הבורסה בישראל נמצאת כיום במרחק נגיעה מהשיא של לפני המשבר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully