"ישנן שלוש בעיות בתקציב דו שנתי. הבעיה הראשונה היא שאסור לשנות חוקי יסוד בהוראת שעה, משום שהם חלק מחוקה עתידית ואמורים להיות חוקים נצחיים. על כן דיבור על הוראת שעה לחוקי יסוד היא דבר והיפוכו. בעיה נוספת שקיימת בתקציב דו שנתי היא שלא משנים דברים כאלו לכנסת מכהנת. הבעיה השלישית היא שהדבר פוגע במרקם העדין של יחסי הרשות מחוקקת והרשות המבצעת", כך אמר היום (שני) לוואלה! חדשות ח"כ רוני בר-און (קדימה) בעקבות הוצאת צו על תנאי לחוק התקציב הדו שנתי לאחר הגשת העתירה נגדו לבית המשפט העליון.
"חוק התקציב הוא החוק היחיד שממשלה יכולה ליפול אם אינה מעבירה אותו", אמר בר-און והוסיף כי "תפקיד הכנסת הוא לפקח על הממשלה, ועליה להציג בפני הכנסת כל שנה את סדרי העדיפויות שלה ולא לעשות קיצורי דרך. התרעתי על העניין כבר לפני שישה חודשים משהחלו הדיונים, אבל מכיוון שבכנסת מכריחים בהצבעות הפסדתי, ונאלצתי להגיש את העתירה".
עוד בוואלה!
"ההחלטה התקבלה בדיון מעמיק"
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין הגיב גם הוא לנושא וטען כי התקציב הדו שנתי הוא למעשה ניסיון שאמור לקבוע בעתיד דרכי התנהלות. "ההחלטה על התקציב לא נתקבלה בחטף, אלא לאחר דיון ציבורי מעמיק ולאחר שנשמעו הדעות לכאן ולכאן. מדובר בתקופת ניסיון מתוך רצון להעריך את מעלותיו וחסרונותיו של החוק ולעגן הסדר קבוע", אמר.
לדברי ריבלין, רבות ממדינות ה-OECD מביטות לעבר ישראל כדי לבחון את האפשרות לעבור למודל דו שנתי שכזה בעצמן. "התקציב הדו שנתי יכול לפנות לממשלה שנתיים שיופנו לקידום רפורמות משמעותיות", אמר ריבלין, "פיקוח הכנסת על הממשלה מתערער כאשר מוגש חוק הסדרים דרקוני ורחב היקף המצורף לתקציב. השאלה האם תקציב הדו שנתי כשלעצמו פוגע בפיקוח הכנסת יידון בתום תקופת הניסיון".
כאמור, הצו שהוצא בעקבות עתירתו של בר-און מחייב את הממשלה והכנסת לנמק מדוע לא יבוטל החוק, שהינו למעשה תיקון של עקרונות הקבועים בחוד יסוד משק המדינה.
אם שופטי העליון יראו כי הנימוק של הממשלה אינו מספק והעתירה בנושא תתקבל, דיוני התקציב יעמדו בסימן שאלה גדול, שכן הממשלה והכנסת יחויבו לשוב ולדון בתקציב חד שנתי.